דעה
מיליונים במס: התחזקות השקל מסכנת חברות עם הלוואות מט"ח
חברות בשלבי הקמה של מפעל, חוות שרתים או שדה סולארי מתמודדות בימים אלה עם תשלום מס לא צפוי של מיליוני שקלים: התחזקות השקל מייצרת להן רווחי מימון על הלוואות במט"ח, עוד לפני שהמיזם החל לפעול ולהפיק הכנסות או תזרים מזומנים. מיהן החברות בסיכון מוגבר? והאם יש דרכים לצמצם את המכה הכואבת?
יזמים יודעים לחשב כמעט הכול לפני שהם יוצאים לפרויקט גדול: עלות הקרקע, מחיר הבנייה, הריבית על החוב, עלויות המימון, מחיר הציוד ואפילו תרחישים של חריגה בלוחות הזמנים. אבל יש משתנה אחד שקשה יותר להכניס למודל העסקי - שער החליפין.
בשנתיים האחרונות התחזק השקל בצורה משמעותית מול הדולר והאירו. עבור חברות ישראליות שלקחו הלוואות במטבע זר, המשמעות היא שההתחייבות שלהן נשחקת במונחי שקל, ועשוי להיווצר רווח מהפרשי שער. מבחינה חשבונאית ומיסויית, הרווח הזה עלול להפוך להכנסה חייבת במס.
כך, לדוגמה, אם ההלוואה המקורית היא 100 מיליון אירו והאירו נחלש ב-15% מול השקל, נוצר הפרש שער של 15 מיליון אירו. בהנחה שהסכום כולו מהווה הכנסה חייבת במס חברות בשיעור של 23%, מדובר בחבות מס של 3.45 מיליון אירו.
במילים אחרות - שלושה וחצי מיליון יורו של מס על רווח שלא נכנס לחשבון הבנק.
הסיטואציה הזו משמעותית במיוחד עבור חברות שנמצאות בשלב ההקמה של פרויקט עתיר הון. הלוואות מט"ח עשויות לשמש למימון הקמת מפעל, שדה סולארי, חוות שרתים או נכס תפעולי אחר - פרויקטים שבהם חולפים חודשים ולעיתים שנים בין מועד גיוס המימון לבין תחילת הפעילות והפקת ההכנסות.
בזמן הזה החברה כבר מוציאה כסף על קרקע, תכנון, בנייה, תשתיות, ציוד ומימון, אבל עדיין אין לה הכנסות שוטפות מהנכס. אם במקביל נוצר רווח מימון כתוצאה מהתחזקות השקל, נוצרת סיטואציה מוזרה: הפרויקט עדיין לא מייצר שקל אחד של הכנסות, אבל כבר עשוי לייצר רווח לצורכי המס.
בתקופה האחרונה חברות עם הלוואות במט"ח פונות לבחינה של אופן הטיפול המיסויי בהפרשי השער, לקראת סגירת הדוחות והדיווחים לרשויות המס. השאלה שהן מנסות לברר היא האם כל הפרש שער שנוצר על ההלוואה חייב להירשם מיד כהכנסה שוטפת?
כאן נכנסת הבחנה חשובה.
כאשר הלוואת המט"ח נלקחה לצורך רכישת נכס הוני, למשל מקרקעין, מניות או נכס הוני אחר, קיימת במקרים מסוימים אפשרות לבחון טיפול שלפיו הפרשי השער אינם נרשמים כהכנסה שוטפת, אלא מובאים בחשבון במסגרת עלות ההשקעה בנכס.
האבחנה עשויה להיות משמעותית מבחינת תזרים המזומנים. במקום לשלם מס באופן שוטף על רווח שנוצר בתקופת ההקמה, ההתחשבנות עם רשות המיסים עשויה להידחות למועד מימוש ההשקעה. למעשה, הפרשי השער עשויים להקטין את עלות הנכס במקום להפוך להכנסה שוטפת.
חשוב להדגיש: זה אינו פתרון אוטומטי, והוא בוודאי אינו מתאים לכל חברה או לכל הלוואה. נדרש קשר ברור בין ההלוואה לבין ההשקעה ההונית, וכן בחינה של אופן הטיפול החשבונאי והמיסויי לאורך חיי ההלוואה. גם עקביות הטיפול בהוצאות המימון הקשורות לאותה הלוואה עשויה להיות רלוונטית.
אבל דווקא משום כך, זו שאלה שצריך לבחון לפני שסוגרים את הדו"חות - ולא אחרי שהמס כבר הפך לשורה בדו"ח.
עבור חברה שכבר מייצרת הכנסות, הפרש שער כזה עשוי להיות עוד שורה בדו"חות. עבור חברה שנמצאת באמצע הקמת מפעל, חוות שרתים, שדה סולארי או פרויקט תשתית אחר, הוא עלול להיות ההבדל בין רווח חשבונאי לבין צורך אמיתי להזרים מיליוני שקלים לקופת החברה.
בסופו של דבר, התחזקות השקל היא לא רק שאלה של כמה תעלה לחברה החזרת ההלוואה במט"ח. עבור חברות שנמצאות בשלב ההקמה, היא עשויה להפוך גם לשאלה של מתי יגיע חשבון המס. ולכן, דווקא עכשיו, לפני סגירת הדוחות, השאלה שהחברות צריכות לשאול אינה רק כמה הן "הרוויחו" מהתחזקות השקל - אלא האם הרווח הזה חייב להפוך כבר עכשיו לחשבון מס.
שחר שטראוס הוא עו"ד (רו"ח) ממשרד בנימיני ושות'
