סגור
חנן מור על רקע שדה דב
חנן מור על רקע שדה דב (צילומים: אוראל כהן, יובל חן)

בלעדי
רשות ני"ע פתחה בבדיקת חשד לעבירות פליליות של חנן מור

קבוצת חנן חנן מור הגישה אתמול לביהמ"ש המחוזי בת"א בקשה לקבלת צו עיכוב הליכים שיקנה לה זמן מול הנושים. במקביל, הרשות בודקת חשד לעבירות פליליות בנוגע לאי־דיווח על דרישתו של בנק לאומי כבר לפני חצי שנה להעמדת חוב לפירעון מיידי

מאבק בשתי חזיתות: רשות ני"ע פתחה בבדיקת חשד לעבירות פליליות על חוק ניירות ערך בקבוצת חנן מור, כאשר במקביל חנן מור העביר אתמול את מסע ההישרדות שלו לבית המשפט. בין היתר בודקת הרשות חשד כי מור לא דיווח כנדרש למשקיעים על כך שבנק לאומי העמיד כבר לפני חצי שנה אשראי שנתן למור לפירעון.
מדובר במידע רב ערך הן לציבור המשקיעים והן לציבור מחזיקי האג"ח של מור שיכלו לבצע פעולות בגינו. לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" מכתב ששלח בנק לאומי לשותפיו לקונסורציום של ההלוואה בשדה דב, שבו פירט חלק מהפעולות שלא דווחו ואשר בוצעו לכאורה מול הבנק, בין היתר בנוגע לשעבוד מסוים, לדיווחים שונים ולנתונים שהוצגו לבנק בניגוד לנתוני האמת. בדיקת הרשות יכולה להביא את מור להסתבכות נוספת, מעבר להסתבכות הפיננסית. מהרשות נמסר בתגובה: "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים, וככל שיידרש, פעילות זו תבוא לידי ביטוי בדיווחי החברות".
דחיית פירעון חובות: אתמול דחה בית המשפט המחוזי בת"א את בקשת חנן מור למתן צו ביניים לעיכוב הליכים במעמד צד אחד, וקבע דיון בנושא ליום שלישי הבא. זאת לאחר שבצהריים הגישה קבוצת מור בקשה לעיכוב הליכים מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולדחיית פירעון החובות המיידיים שלה. החברה גם ביקשה לקבל צו ביניים עד לדיון בבקשה.
הבקשה הוגשה באמצעות תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, לאחר שלמור היה ברור כי קונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב לא מצליח להגיע להסכמות. החברה לא שילמה עד שבת ריבית של 28 מיליון שקל עבור הלוואה של 1.3 מיליארד שקל שנטלה עבור הפרויקט שמיועד לבניית 458 יחידות דיור, 70 חדרי מלון ושטחי מסחר. בנוסף, חנן מור חייבת 633 מיליון שקל למחזיקים והיא צפויה למצוא את עצמה בחזית גם מולם. הבנקים לאומי ודיסקונט מהווים 35% כל אחד מההלוואה עבור פרויקט שדה דב, הפניקס 22% ומיטב דש כ־11%.
במשך קרוב לשבועיים מנסים חברי הקונסורציום להגיע להבנות בקשר לדרך הפעולה, אבל ההבנה המרכזית שלגביה הסכימו היתה הזזתו של חנן מור, המייסד, והעברתה של החברה למנהל חיצוני. מבין נושי שדה דב, בנק לאומי הוא זה שדרש לנקוט בקו תקיף ולפעול לכינוס נכסים על פרויקט הדגל של חנן מור. דיסקונט והפניקס נטו להעניק לחברה עוד זמן לפני נקיטה בצעד שכזה.
לפי הבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יוסי מנדלבאום וצורי לביא, החובות של מור לנושים פיננסיים עומדים על 2.7 מיליארד שקל, והחברה מבקשת לאפשר לה להמשיך ולפעול כדי לספק 1,100 דירות לרוכשיהן ולפרוע את חובותיה. החברה תולה בשורה של נסיבות את הסיבות לנפילתה: האטה בשוק הנדל"ן, עליית הריבית של בנק ישראל מ־0.1% ל־4.75% בתוך פחות משנה, אי־יציבות פוליטית בישראל לצד שסע חברתי מעמיק, והמלחמה בעזה.


מור פועלת ביזום נדל"ן למגורים, קבלנות ביצוע באמצעות אורתם סהר ונדל"ן מסחרי מניב. הבקשה חושפת את הבנקים המממנים של הפרויקטים של החברה. לאומי כידוע הילווה 175 מיליון שקל לקרקע ברמת גן ו־88 מיליון שקל לקרקע בחיפה שלה הילווה דיסקונט 78 מיליון. דיסקונט הילווה 121 מיליון שקל לרכישת קרקע בבאר־יעקב לבניית 221 יח"ד, ומזרחי טפחות העמיד מימון של 155 מיליון שקל לרכישת מגרש בגבעתיים.
מור מבצעת פרויקטים של 1,100 דירות שמהן נמכרו 900 באור־ים, חריש ומודיעין. דיסקונט מלווה 3 פרויקטים והפניקס פרויקט אחד. אבל פרויקט הדגל שגם הפיל את מור הוא שדה דב שנרכש ב־2021. מור מודה שהניחה כי קונסורציום המלווים ייכנס לליווי פיננסי סגור של הפרויקט עם הזמן, ואחד מהם אף התעקש להעניק את ערבויות חוק המכר, אבל עם החולשה בשוק הנדל"ן המלווים נסוגו מהכוונה. מור טוענת כי מימשה נכסים מסחריים בשנה האחרונה ב־220 מיליון שקל, ביצעה פעולות התייעלות וזירזה פרויקטים, וכן גיבשה פתרון של קבוצת רכישה לשדה דב.
מור, שטען בימים האחרונים כי בנק לאומי פעל נגדו בזמן מלחמה, מודה בבקשה כי ההליכים של לאומי נגדו החלו כבר ברבעון השני. לדבריו, ההלוואות שהעניק לו לאומי בגין קרקעות בר"ג וחיפה הגיעו לסיום כבר במאי 2023, אז דרש הבנק את פרעונן. בהמשך, כך נכתב בבקשה, האריך לאומי את תוקף הבקשות שלוש פעמים, פעם אחת לחודשיים ופעמיים לחודש כל אחת. החברה, שלא דיווחה על החלטות לאומי לדרוש את פירעון ההלוואות בזמן אמת, טוענת בבקשה כי עמדת לאומי "עמדה בניגוד לציפייה" שלו, וכי נושים אחרים המשיכו להאריך את ההלוואות בגין רכישת קרקעות. דיסקונט והפניקס, שניים מחברי הקונסורציום, הם בעלי אינטרס אחר מזה של לאומי משום שהם נתנו ערבויות מכר בפרויקטים שונים שלו ואם היו דורשים להעמיד את החוב שלו לפירעון מיידי, עלול היה הדבר לפעול כלכלית נגדם בגלל הערבויות הללו.
"יש להצר עמוקות על כך שלאומי, שבתקופת הגאות שמח להעניק אשראי לרכישת קרקעות ר"ג וחיפה בשיעורי מימון גבוהים, ונטל גם מרצונו החופשי חלק נכבד בקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב, החליט לשמוט את הקרקע תחת רגליה של מור החזקות כאשר השמיים התעננו ולדרוש את פירעון החובות בגין אותם נכסים עצמם, שעד לא מכבר מימן בשמחה". טוען מור בבקשה. הוא טוען עוד כי לאומי הכשיל מכירה של הקרקע בר"ג וכי אין שחר לטענותיו של לאומי בדבר "אבדן אמון" או "מצגי שווא".
עוד טוענת מור לעודף נכסים של 325 מיליון שקל על התחיבויותיה ומבקשת זמן כדי להתאושש. עם זאת היא לא מציינת מדוע לא ביצעה גיוס הון לאורך השנה האחרונה, ולא מיהרה יותר במימוש נכסים. לטענת מור, התזרים הנוכחי שלה לא מאפשר לה לפרוע את הריביות בגין ההלוואה בשדה דב, וכי "אם נושי הקונסורציום יחליטו לעצור את העודפים מיתר הפרויקטים כדי להבטיח את סיכוני פרויקט שדה דב, החברה לא תוכל להמשיך בפעילותה ובפירעון חובותיה באופן סדור"'.
מבנה הסדר החוב המוצע: הצעת ההסדר של חנן מור היא למציאת שותף מתחום הבנייה לשדה דב שיזרים 220 מיליון שקל לפרויקט תמורת אחוזים. בנוסף היא מבקשת דחייה של שלושת תשלומי הריבית הרבעוניים הקרובים למועד פירעון ההלוואה תמורת אחוזים שיסוכמו מרווחי הפרויקט. כספי השותף ישמשו לתשלום חמשת התשלומים הקרובים של הריבית מהחודש - 140 מיליון שקל - והיתרה תשמש לחיזוק ההון העצמי לפרויקט. אם לא יימצא משקיע מציעה החברה דחיית פירעון ההלוואה בשנה, תמורת המרת 200 מיליון שקל מהחוב להון מניות הפרויקט, ושאם הנושים ימצאו לכל אורך התקופה רוכש לקרקע, במחיר גבוה מהחוב, הם יהיו זכאים למכור אותה. במקביל תפעל החברה, שנסחרת לפי שווי של 70 מיליון שקל, לגיוס הון של 50 מיליון שקל כשלא ברור אם מור ישתתף או ידולל.
כך או כך, לחנן מור יהיה מאתגר לקבל מבית המשפט עיכוב הליכים, זאת משום שכלל הנושים נדרשים להגיש את עמדתם ובית המשפט מאשר את ההליך רק אם השתכנע שיש סיכוי להגיע להסדר כולל; וכן משום שכשנדחתה הבקשה לצו ביניים ציין בית המשפט שההליכים המשפטיים נגד חנן מור עוד נמצאים בשלב מקדמי.