בנק ישראל: סיכון האשראי במשק ירד, אך עדיין נותר גבוה
בדו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024, הפחית בנק ישראל את רמת הסיכון במחירי הנכסים ובשוק האשראי בדרגה אחת, מסיכון גבוה לסיכון בינוני-גבוה. זו למעשה רמת הסיכון הנמוכה ביותר מאז שנת 2021 בפרמטרים אלה. מנגד, רמת הסיכון בפרמטר המאקרו של השוק נותר עדיין "סיכון גבוה", כשם שהיה מתחילת המלחמה
השיפור במצב הגיאו-פוליטי של ישראל מתבטא גם בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של שנת 2024. בנק ישראל הפחית את רמת הסיכון במחירי הנכסים ובשוק האשראי בדרגה אחת מסיכון גבוה לסיכון בינוני-גבוה, זו למעשה רמת הסיכון הנמוכה ביותר מאז שנת 2021 בפרמטרים אלה. מנגד רמת הסיכון בפרמטר המאקרו של השוק נותר עדיין "סיכון גבוה", כשם שהיה מתחילת המלחמה.
ההחלטה להותיר את רמת הסיכון בפרמטר של מצב המאקרו כגבוהה, נובעת מכך שיש עדיין אי ודאות בנוגע להתפתחויות גיאו-פוליטיות, וכן מכך מכיוון שדירוג האשראי של מדינת ישראל טרם עלה ונותר באופק שלילי וכן מכיוון שיש עדיין השפעות של המלחמה על הפעילות העסקית ועל צרכי המימון של הממשלה המתרחבים.
דוח היציבות הפיננסי מקדיש חלק לא מובטל לענף הנדל"ן, שהוא ענף מרכזי בפעילות המשק בכלל ובפרט ענף שהוא צרכן אשראי מרכזי במשק. בבנק ישראל מתייחסים לטרנד מבצעי המימון של הקבלנים (מבצעי 80/20) שנועדו לשפר מכירות, בכך שהם מאפשרים לרוכשי הדירות לדחות את מרבית התשלום בעבור הדירה רק למועד סיום הבנייה. בבנק ישראל מביעים שוב חשש מהסיכון הגלום בהם.
"לתופעה זו יש יתרונות לרוכשים וליזמים, אך היא גם מגדילה את הסיכון בשוק הדיור: בצד הרוכשים, יש חוסר וודאות לגבי תנאי המשכנתא העתידיים שהם יקבלו בעת קבלת הדירה. בצד היזמים, תשלום הריבית במקומו של הרוכש מחייב הוצאות נוספות של היזם. מבצעי דחיית תשלומים שוחקים את רווחיותם", הם מציינים.
במסגרת הדוח ניסו בבנק ישראל לבדוק כיצד חברות הבנייה מתמודדות עם התקופה הנוכחית של ריבית גבוהה, מבצעי המימון שהם מסבסדים ללקוחות ואתגרים נוספים שהם מתמודדים עימם כמו המחסור בעובדים. הבדיקה נעשתה באמצעות מעקב אחר הדוחות הכספיים של חברות הבנייה הציבוריות. מצד אחד, הם מציינים כי המינוף של חברות הבנייה הציבוריות, המוגדר כיחס בין התחייבויות להון עצמי, ירד במקצת על פני שלוש השנים האחרונות. מנגד, הם מציינים כי שיעור הוצאות המימון (היחס בין הוצאות המימון לרווח התפעולי) ממשיך לעלות, במגמה הנמשכת מזה שלוש שנים. שיעור זה הגיע כבר ל-50% לעומת שיעור של פחות מ-25% בשנת 2021, טרם החלה הריבית לעלות. " למרות זאת, שיעור הוצאות המימון של כ- 50%, שאליו הגיעו החברות הציבוריות בשנה האחרונה, נמצא בטווח הסביר והמקובל לחברות בענף הבנייה", כותבים בבנק ישראל.
על אף החשיפה הגבוהה של גופי האשראי במשק לענף הנדל"ן, ועל אף האתגרים והסיכונים בענף זה, בבנק ישראל מציינים כי סך הסיכון בשוק האשראי במשק פחת, ולכן גם הורידו לו בהתאם את דירוג הסיכון. האינדיקציות לירידה ברמת הסיכון הם פרמטרים שהתקבלו מהבנקים בהם ירידה בהפרשות להפסדי אשראי. "לאור מדדים אלה, אנו מעריכים, כי הסיכון בערוץ האשראי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, וכי גם בענף הבנייה התרחשה התאמה לסביבה העסקית והמימונית החדשה".
באשר לאשראי למשקי בית, בבנק ישראל מציינים כי בחלק קטן מהאשראי למשקי בית שהוא בפרופיל סיכון גבוה, ישנם מספר מדדים המעידים על קושי של אותם משקי בית, כמו באשראי הבעייתי בכרטיסי אשראי.
עוד הם מציינים כי ישנה עלייה בפעילות המשכנתאות שנרשמה במחצית השנייה של השנה, ושעמדה בממוצע על 9 מיליארד שקל בחודש. בבנק ישראל אמנם לא מזהים בעיה או עלייה משמעותית בפיגורים, אך מציינים כי יש עלייה ברמת הסיכון של המשכנתאות. העלייה מתבטאת בעלייה בהלוואות הבלון (ההלוואות הניתנות במסגרת מבצעי 80/20), וכן בכך שקרוב ל-42% מבעלי המשכנתאות החדשים נוטלים משכנתא שבה יחס ההחזר להכנסה גבוה יחסית ועומד על מעל ל-30%. "בעלי משכנתאות אלה חשופים במיוחד לסיכון כתוצאה משינויים פוטנציאליים בהכנסה הפנויה או בהחזר החוב החודשי", מציינים בבנק המרכזי.
בעוד יש עוד מוקדי סיכון במשק, בבנק ישראל מציינים לעומת זאת כי המערכת הפיננסית ובפרט הבנקים שומרים על יציבות. נזכיר כי מזה יותר משנתיים ישנה רווחיות חריגה בבנקים בזכות עליית הריבית והאינפלציה שניפחה את הכנסות המימון שלהם. הרווחיות הגבוהה של הבנקים גררה ביקורת ציבורית על חוסר ההגינות בריבית שהם משלמים למשקי הבית על כספיהם בעו"ש ובפיקדונות.
בבנק ישראל מתייחסים לרווחיות החריגה, שהביאה לכך שמאז תחילת 2021, התשואה להון במערכת הבנקאית היא מהגבוהות במדינות ה-OECD.
בבנק ישראל טוענים שעליית הריבית השפיעה לטובת הבנקים בישראל במדינה דומה למה שאירע בבנקים אחרים בעולם. לטענתם, מה שמסביר את העלייה החריגה ברווחיות לעומת בנקים בעולם הוא צד ההוצאות: בעשור האחרון הבנקים בישראל צמצמו באופן משמעותית את הוצאותיהם, בדגש על הוצאות שכר. לפי הדו"ח, הוצאות השכר של הבנקים ירדו מכ-18.5 מיליארד שקל ב-2014, ל-17.5 מיליארד שקל ב-2023, וסך ההוצאות התפעוליות ביחס לנכסי הבנקים בתקופה זו ירד משיעור של 2.3% ל-1.3%, והוסיף לרדת במהלך 2024.
"הירידה בהוצאות שאינן מריבית הייתה משמעותית בישראל, וגדולה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מאז שעלתה הריבית המוניטרית בישראל ובעולם, שיעור ההוצאות שאינן מריבית בישראל הוסיף לרדת, בניגוד למדינות מפותחות אחרות", נכתב בדו"ח.
