פרשנות
ניתוק מח"ש מהפרקליטות ישלים את השתלטות בן גביר על המשטרה
הצעת החוק להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות תביא להסרת החיץ בין מח״ש לבין הדרג הפוליטי. מח"ש תישאר בודדה, מוחלשת ותלויה ברצונותיו של השר. היעדר כפיפות מח"ש להנחיות היועמ"שית ופרקליט המדינה עלול להוביל לפגיעה בערך האכיפה השוויונית
ניתוק מח״ש מהפרקליטות הוא מהלך שיש בו הגיון. העברתה למרות פוליטית היא מהלך שמבשר אסון. היא מהלך משלים להשתלטות השר איתמר בן גביר על המשטרה. שוטרי ישראל יילכדו פעמיים לתוך השפעה פוליטית עכורה שתעקר את חובתם הממלכתית והמקצועית. קודם השר יסביר להם את מי לתקוף ואת מי ללטף. ואחר כך מח״ש תטפל או לא תטפל, בהתאם למדיניות השר, בשוטרים שהלכו בתלם שהתווה השר ובשוטרים שחרגו ממנו. הדוגמאות הבולטות קופצות לעין. קצינה כרינת סבן שחקרה והעידה במשפט ראש הממשלה תיחשף לסיכוני נקמתם של הפוליטיקאים. ואילו קצין כמאיר סוויסה שזרק רימון הלם לתוך קבוצת מפגינים ישתבח, יתהלל ויקודם.
1. אתמול פרסמה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה להצעת החוק שמקודמת ונידונה אתמול בוועדה משותפת של ועדת חוקה והוועדה לביטחון לאומי. את העמדה כתב המשנה ליועצת שרון אפק לראש ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן. "הצעת החוק מביאה להסרת החיץ בין מח״ש לבין הדרג הפוליטי״, כותב אפק ומנמק מדוע הסרת החיץ הזה היא מתכון לתקלה חמורה. ראשית, מינוי מנהל מח״ש יישלט בידי שר המשפטים. "מנהל מח"ש יהפוך למעין משרת אמון התלוי בחסדי הדרג הפוליטי״, כותב אפק. וגרועה אפילו מזהות המנהל היא הפונקציה החדשה ״הממונה על התיאום״ שתפקידו יהיה להכריע במחלוקות בין מח״ש לבין גורם משטרתי, חוקר או תובע, ולהחליט על העברת תיק מטיפולו של גורם אחר למח״ש. ״בפועל״, כותב אפק, ״אותו ׳ממונה׳, שייבחר על ידי גורם פוליטי, יחזיק בידו סמכויות שיאפשרו לו לעצור חקירות שאינן נוחות לשלטון ולתעדף חקירות שהשלטון מעוניין בהן״. אפק מתריע גם מפני התלות המינהלית והתקציבית שתפתח מח״ש החדשה בשר המשפטים. תלות מפתחת כפיפות וכפיפות סופה שתוביל לצייתנות ונאמנות.
2. את ריסוקה של מח״ש יזם בוגר המחלקה ח״כ משה סעדה שעלילותיו רשומות בגזר דינו של רונאל פישר שכתב נשיא המחוזי בירושלים השופט משה סובל. סעדה, לפי סובל, הסתיר חומרים ושיקר מעל דוכן העדים. וחוץ מזה, סעדה מתקשה להסתיר את השטנה הרבה שהוא רוחש למח״ש ולפרקליטות, במיוחד לפרקליט המדינה תחתיו שירת שי ניצן. וסעדה הוא האיש שמתיימר לעצב מנגנון חדש לפיקוח על שוטרים. מנגנון שלא פרקליט המדינה ישלוט בו אלא שרים כיריב לוין ואיתמר בן גביר. אפשר להחליף תרופות למחלה, אבל רעל לא אמור להיות אחת מהן.
מח"ש עדיין לא איבדה את עמוד השדרה, ויעידו על כך ההליכים שהיא פתחה אפילו נגד חביביו ומקורביו של השר לביטחון פנים. אפשר היה למצוא מודל אחר ששומר גם על עצמאותה של מח"ש וגם על עוצמתה
נכון, היו לא מעט אירועי עבר ששליטת הפרקליטות במח״ש הניבה תוצאות גרועות. שתי הדוגמאות הבולטות נוגעות להרג אזרחים ערבים והן גם נוגעות לשי ניצן. הראשונה, טיוח מסקנות ועדת אור על מהומות אוקטובר 2000 במגזר הערבי. המשטרה ירתה למוות ב־13 מפגינים. ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט תאודור אור מצאה שחלק ממקרי הירי הקטלני מצדיק חקירה וזו נגנזה בידי ניצן. השנייה, שוב ניצן קובר את מסקנת מח״ש שניקו מחשד את האזרח הבדואי יעקב אל קיעאן באירועי אום אל חיראן, כפי שקבעה מח"ש. סינרגיה בעייתית אחרת היא העובדה שהפרות דין של שוטרים נעשות לעתים בחקירות רגישות שאותן מלווה הפרקליטות, ומכאן טבעית הנטייה שלה לגונן של הפרות כאלה. ועדיין, הכפפת מח״ש לגורם פוליטי היא מתכון לתקלות קשות וחמורות בהרבה.
3. בפני הוועדה הדנה בהצעת החוק הונחה גם עמדת פרקליט המדינה עמית איסמן. "ככלל", הוא טוען, "גופי החקירה והתביעה כפופים מקצועית להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. אין בישראל כל תקדים לגוף תביעה או חקירה כדוגמת זה שמבקשת הצעת החוק להקים, אשר אינו כפוף להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה". וממשיך איסמן ומתאר את התקלה שתיווצר כשגופי חקירה ותביעה יתנגשו זה בזה "ללא גורם מנחה ומכוון אחד". אגב, הטיעון הזה יחזור ויישמע בהתנגדות לפיצול כהונת היועצת המשפטית לממשלה. מה יקרה כששני "המפוצלים" יסתרו זה את זה? נניח במצב שבו הממונה על התביעה הכללית יחליט להעמיד שר לדין והשר יטען שפעל באישור היועץ המשפטי?
היעדר כפיפות מח"ש להנחיות היועמ"שית ופרקליט המדינה עלול להוביל לפגיעה בערך האכיפה השוויונית כאשר אמות המידה לאכיפת החוק כלפי השוטרים (והאוכלוסיות הנוספות שיטופלו ביחידה החדשה) תהיינה שונות מאמות המידה שייאכפו כלפי יתר החשודים והנאשמים. וזה עוד לפני האכיפה הבררנית הפוליטית שצפוייה ביחס לשוטרים. ומסכם איסמן: "דין אחד לנאשם שהפרקליטות מגישה נגדו כתב אישום ודין אחר לנאשם שהיחידה המוצעת מגישה נגדו כתב אישום. כך עלול להתגבר החשש מפני ניסיונות להשפעה פוליטית על החלטות בתחום האכיפה".
4. והנה סכנה רצינית נוספת שעליה מצביע איסמן: "עלול להיווצר תמריץ להגשת תלונות על ידי הנחקרים, בפרט בתיקים רגישים בפרופיל ציבורי גבוה". בתיקי נתניהו למשל זה עוד יגיע כאשר טענות ההגנה מן הצדק יבליטו טענות להפרות דין נגד חוקרי משטרה. למקרה הזה מתאים הפתגם 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי'.
במח"ש הנוכחית הכתובת להכרעה היא הפרקליטות שליוותה את החקירות, במח"ש המוצעת יהיו אלה המינויים הפוליטיים של שר המשפטים. ועדיין בין הפטיש לסדן האלה, מצמררת המחשבה שההחלטות לגבי הפרות דין של חוקרי המשטרה יתקבלו בידי נציגי הנאשם. נכון שגם נציגי התובע אינם הכתובת האידיאלית, ובכל זאת הפוליטיזציה חמורה ומסוכנת לאין ערוך מההטיה שעלולה להיווצר בידי הפרקליטות והיועצת המשפטית. במיוחד כפי שטוען איסמן: "קיים חשש ממשי לניצול לרעה של מנגנון התלונה נגד החוקרים ליחידה החדשה, באופן שייצור אפקט מצנן ניכר על המשך ניהולה התקין של חקירת המשטרה ועל תפקודם של החוקרים במסגרתה ואף יביא במקרים מסוימים לשיתוקה של חקירה רגישה מתנהלת". ומסכם איסמן את עמדתו על המודל המוצע: "מודל אשר להבנתי לא נמצאה לו מקבילה בעולם".
5. ראש מח״ש לשעבר אורי כרמל הגיע אתמול לכנסת ושטח את עמדתו, במכתב ובעל פה, בפני הוועדה שדנה בהצעת החוק. "הצעה מהפכנית בעלת אופי 'בוסרי' לחלוטין, 'בלתי אפוייה' בעליל", פותח כרמל ומוסיף: "אשר למיטב הבנתי ולפי מיטב ניסיוני, יש לה פוטנציאל הרסני לא רק על המשך קיומה של מח"ש כגוף מקצועי ואפקטיבי, אלא גם השלכות הרסניות על עבודת מערכת אכיפת הדין הפלילי לכל רוחבה".
אחרי הפתיחה הזו, ברור לאן מובילים הסבריו. על הסכנות המיידיות של ההטייה הפוליטית, הגברת התמריץ לתלונות, היעדר אחידות באכיפת הדין הפלילי, הוא מוסיף את הגימוד והקריסה שצפויים למח"ש בהליכים שהיא מעורבת בהם כמו עתירות לבג"ץ, תביעות אזרחיות, תביעות בבית דין לעבודה ועוד. במבנה החדש שיפריד אותה מהפרקליטות היא תישאר בודדה ומוחלשת. "רמת החשיפה של המחלקה תעלה עד כדי קושי להתמודד עם המציאות היום יומית תוך פגיעה חמורה בביטחון העצמי של החוקרים ושל הפרקליטים, כל זאת בהיעדר מעטפת מקצועית מערכתית".
במצב הנוכחי, ולמרות חסרונותיו, מח"ש עדיין לא איבדה את עמוד השדרה, ויעידו ההליכים שהיא פתחה אפילו נגד חביבי ומקורבי השר כסוויסה, נציב השב"ס יעקובי ואחרים. אפשר היה למצוא מודל אחר ששומר גם על עצמאות מח"ש וגם על עוצמתה. עצמאות מול שני גורמי השפעה בעלי עניין כמו הפרקליטות והפוליטיקאים ועוצמה מוסדית שתאפשר לה להתמודד עם האתגרים.
