טוב שיש אירופה: הפעילות ביבשת שמרה על הכנסות פתאל מהפגיעה בישראל
ההכנסות ברבעון הראשון עמדו על 1.4 מיליארד ש', בדומה לרבעון המקביל, אך ההפסד העמיק ב-57%; עיקר הפעילות באירופה, ושם עלו התפוסות, ההכנסות והרווחים; בישראל הן ירדו לאחר שהמפונים עזבו את בתי המלון; כמו כן הישראלים פחות נופשים בחורף והתיירים הזרים נעדרו; פתאל אישררה את התחזית ל-2025
פתאל רשמה ירידה חדה בתוצאות פעילותה בישראל. התיירות הזרה לא קיימת והמפונים עזבו, וברבעון הראשון של השנה שבו הישראלים פחות נופשים.
אולם, עיקר פעילותה של פתאל היא באירופה, ושם היא רשמה שיפור בביצועים, וכך קוזזה ההשפעה הישראלית השלילית על הכנסותיה ברבעון.
פתאל הפעילה במהלך הרבעון 258 בתי מלון בישראל, אירופה, בריטניה ואירלנד (מסווגות כמגזר פעילות נפרד), ויוון וקפריסין (פעילות שמסווגת ביחד עם נוספות כפעילות אחרת). הכנסותיה הרבעוניות הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל, בדומה להיקפן ברבעון המקביל אשתקד.
הרבעון הראשון של השנה, שחל בחורף, מאופיין באופן שגרתי כחלש יחסית לתקופות אחרות בשנה. באופן שגרתי, בשורת הרווח התחתונה, פתאל וחברות מלונאות אחרות רושמות בו הפסדים. אולם הפסדיה ברבעון הראשון של 2025, המיוחסים לבעלי המניות, גבוהים ב-57% מהיקפם ברבעון המקביל והגיעו ל-255 מיליון שקל.
למרות זאת, פתאל אישררה את התחזית שהציגה בסיכום שנת 2024 בנוגע לתוצאותיה ב-2025, עם הכנסות של 8.2 עד 8.5 מיליארד שקל, ורווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות (EBITDAR) של 3.2-3 מיליארד שקל.
הירידה בפעילות בישראל הייתה הגורם המשפיע העיקרי על הפגיעה בתוצאות. למרות שהיא מהווה את מגזר הפעילות השלישי בהיקפו, אחרי אירופה ובריטניה ואירלנד.
ההכנסות בה ירדו ב-7% ל-356 מיליון שקל, וה-EBITDAR, שנחשב כמדד העיקרי לבחינת הרווחיות התפעולית במגזר המלונאות, צנח ב-62% ל-51 מיליון שקל. זאת מאחר ששיעורי התפוסה במלונותיה המקומיים ירדו ל-56% לעומת 68% ברבעון המקביל, שבו עדיין שהו במלונותיה מפונים רבים. את עלות שהותם כיסתה המדינה, ובחברה ערכו התאמות במאפייני הפעילות לאירוחם על חשבון אירוח תיירים ונופשים.
בפתאל מצפים כי הירידה בתפוסות בישראל תימשך, על רקע זה, גם ברבעון השני, ושהן יגיעו ל-62% לעומת 71% ברבעון השני ב-2024.
בעוד שהתפוסה ברבעון הראשון של 2024 הייתה גבוהה במיוחד בשל אירוח המפונים, הנתון של 56% תפוסה ברבעון הראשון השנה נמוך גם מנתוני הרבעון המקביל לו ב-2023. וזאת עוד לפני המלחמה, וכבר אחרי השפעת הקורונה, שבו התפוסה בישראל הייתה 63%.
המשתנה שמסביר זאת הוא הצניחה בתיירות הנכנסת בעקבות המלחמה: לינות זרים הגיעו ל-9% מסך הלינות במלונותיה של פתאל בישראל ברבעון הראשון של 2025, לעומת 35% ברבעון הראשון של 2023.
אולם, בתפוסה של 56% ברבעון הראשון השנה, פתאל השיגה נתוני הכנסות ו-EBITDAR דומים לאלה שהצליחה להשיג ב-63% תפוסה ברבעון הראשון של 2023. זאת בשל תמהיל אירוח שונה במלונותיה. מלונות הנופשים באילת, שבהם המחירים שגבתה הרשת גבוהים יחסית למחיר במלונות אחרים שלה, זכו לתפוסות גבוהות יותר.
בעוד בישראל נרשמה ירידה בתפוסה, באירופה היא הגיעה ל-67% ועלתה ב-1% ביחס לרבעון המקביל, ובבריטניה ואירלנד היא נותרה על 74%. בהתאם, ההכנסות באירופה עלו ב-6% ל-564 מיליון שקל וה-EBITDAR עלה ב-5% ל-136 מיליון שקל.
במצגת שצירפה לדוחות הכספיים, הציגה פתאל כי לצד העלייה בתפוסות, היא נהנתה גם מעלייה במחיר שגבתה מאורחיה, להכנסה יומית ממוצעת מחדר (ADR) של 462 שקל, ב-4% גבוה מהיקפו ב-2024. אולם, היא לא פירטה מה היו נתוני ה-ADR בכל מגזר פעילות.
בבריטניה ואירלנד, למרות שימור התפוסות, חלה ירידה של 2% בהכנסות ל-454 מיליון שקל ושל 14% ב-EBITDAR ל-102 מיליון שקל. זאת בשל הפעלת מספר מלונות חדשים בהרצה ועלייה בהוצאות שכר העובדים.
מעבר לביצועי המלונות, מעצם התפרסותה ב-21 מדינות, פתאל מושפעת גם משינויים בשערי החליפין. ולאלה, בעקבות התחזקות השקל, הייתה תרומה שלילית לתוצאותיה שהתבטאה בהפסד של 34 מיליון שקל.
פתאל נסחרת כיום בשווי של 8.8 מיליארד שקל. מנייתה עלתה בשנה החולפת (12 חודשים) ב-23%, גבוה בהרבה מביצועי מתחרותיה המקומיות ישרוטל ומלונות דן שעלו ב-6% וב-2% בהתאמה. אולם לעומתה, מדד ת"א 125, המדד המייצג של הבורסה, עלה ב-36%.
