התמונה הגדולה
לסמוך על "נס בחירות האמצע" בארה"ב
בדרך כלל, בבחירות האמצע בארה"ב, שייערכו בנובמבר 2026, מפלגתו של הנשיא מנוצחת; לשווקים, זו בשורה טובה: בחירות האמצע יוצרות לרוב קיפאון פוליטי, שדווקא מרגיע את השווקים ומשדר להם יציבות חיונית
בינואר הערכתי כי ב־2026 שוקי המניות יניבו תשואה של יותר מ־10%, כאשר השווקים מחוץ לארה"ב יובילו פעם נוספת. הערכה זו נשענה בעיקר על בחירות האמצע בארה"ב שייערכו בנובמבר. ניסיון העבר מלמד כי תחילה נרשמת שחיקה מדשדשת, ובהמשך מגיע זינוק חד. כך פועל פעם אחר פעם "נס בחירות האמצע".
מערכת הבחירות בארה"ב מתקיימת במועדים קבועים, ולכן מאפשרת לזהות דפוסים ברורים. בתחילת שנת בחירות אמצע, המועמדים פונים לבסיס התומכים שלהם, ומנסים להבטיח את מועמדותם בפריימריז באמצעות מסרים חדים ולעתים קיצוניים. עבור מי שאינם חלק מה"בייס" – כלומר, רוב המשקיעים – הרטוריקה הזו מייצרת אי־ודאות, ושוק המניות נוטה להיכנס לתקופה של דשדוש מתמשך.
ואז מגיעות בחירות האמצע – ואיתן קיפאון פוליטי. מאז 1926 מפלגתו של הנשיא איבדה מושבים בבית הנבחרים ב־22 מתוך 25 בחירות אמצע, עם ירידה חציונית של 26 מושבים מתוך 435. בסנאט ההפסדים מתונים יותר (ירידה חציונית של ארבעה מושבים) ופחות עקביים, אך עדיין התרחשו ב־72% מהמקרים. השווקים נוטים לברך על תוצאה זו, משום שקיפאון פוליטי מצמצם את הסיכון לשינויים דרמטיים במדיניות, ולכן נתפס כחיובי למניות. ההטיה הפוליטית גורמת לרבים להתעלם מדפוס זה, ולכן הוא אינו מתומחר במלואו מראש. זהו אחד המנגנונים העקביים, והפחות מדוברים, בשוק המניות האמריקאי.
מדד S&P 500 נוטה להציג בשלושת הרבעונים הראשונים של שנות בחירות האמצע תשואות נמוכות מהממוצע. היסטורית, הוא עלה, במונחים דולריים, רק ב־48%, 56% ו־60% מהמקרים, בהתאמה. אולם ברבעון הרביעי התמונה מתהפכת: עם התבססות הקיפאון הפוליטי, המדד עלה ב־84% מהמקרים, וב־88% בכל אחד משני הרבעונים העוקבים.
רבים טוענים שהפעם מדובר במקרה חריג, משום שנשיא ארה"ב הוא דונלד טראמפ. אני מטיל בכך ספק. ב־2022 נשמעה טענה דומה, על רקע שוק דובי עולמי, ובכל זאת "הנס" פעל כרגיל. כיום נהנים הרפובליקנים מיתרון זעום של 4 מושבים בבית הנבחרים ו־3 בסנאט. מהפך מצומצם עשוי להעביר את השליטה באחד הבתים, או בשניהם, לדמוקרטים. מבחינת משקיעים שוריים, זו בשורה חיובית. יתרה מכך, שיעור התמיכה בטראמפ עמד בדצמבר על 36% – זהה לשפל שנרשם באותו שלב בכהונתו הראשונה, שבה נוצח בבחירות האמצע.
עצם העובדה שמעטים בלבד מזהים את הדפוס, ועוד פחות מאמינים שיחזור על עצמו, הוא שמאפשר לו להמשיך לפעול. בנוסף, ההשפעה לא מוגבלת לארה"ב. הקורלציה בין מניות ארה״ב למדד ת"א־35 עומדת על 0.41. כש־1.00 משקף תנועה זהה ו־1.00‑ תנועה הפוכה. ברמה הגלובלית הקשר הדוק אף יותר: הקורלציה בין מניות ארה"ב למניות מחוץ לארה"ב היא 0.83.
ובכל זאת, קיים טוויסט אפשרי. אם שוק המניות האמריקאי יזנק כבר בתחילת 2026, הסנטימנט האופטימי עלול להתחמם יתר על המידה. במצב כזה יישאר מעט מאוד חשש שקיפאון פוליטי יוכל להפיג, ועוצמת "נס בחירות האמצע" עלולה להיחלש. נכון לעכשיו, החששות מאיראן ומהמזרח התיכון, מסוגיות גיאו־פוליטיות נוספות, מהשלכות הבינה המלאכותית ועוד, מעידים שהשוק רחוק מאופוריה. לכן, ההמלצה בעינה עומדת: להישאר בעמדה שורית; לסמוך על הדפוס ההיסטורי ועל כוחו השקט של "נס בחירות".
קן פישר הוא מייסד ויו"ר פישר השקעות — אחת מחברות ניהול הכספים העצמאיות הגדולות בעולם, שמנהלת מעל 236 מיליארד דולר עבור אינדיבידואלים, משפחות ומוסדות • לחברה יש כיום יותר מ־145 אלף לקוחות, כולל כמה מהמשקיעים הגדולים בעולם
