ראיון
"יש מקום לעליות נוספות בשוק הישראלי, זה לא הזמן למכור"
סיום המלחמה שולח את הבורסה לשיא ורמת הסיכון (תשואות האג"ח) יורדת בחדות; "זה מוריד את עלויות המימון של המדינה והחברות, וזו למעשה סוג של הורדת ריבית בפועל", כך לדברי יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל; "מספיק שעשירית מהכסף שיצא יחזור, ומדובר בבשורה משמעותית. אני רואה במסלולים שלנו במגדל העברת כספים מ-S&P 500 לישראל"
סיום המלחמה בעזה מוביל את הבורסה לשיאים נוספים, לירידה חדה בסיכון (תשואות האג"ח הממשלתיות) ולעלייה חזקה בשקל. יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל שוחח עם כלכליסט על המסחר בבורסה, והשפעת ההסכם על הבורסה המקומית.
לדבריו, "אני חושב שההסכם הזה שם סוף לשנתיים מאוד לא טובות. אחרי שנתיים של מילואימניקים שנאלצו להתגייס ופגיעה במעסיקים, חרם ישראלי גלוי ולא גלוי, ועסקאות נשק שבוטלו. כמובן שגם הפגיעה התקציבית הגבוהה בשל עלות המלחמה. אני מקווה שאנחנו לפני פניית פרסה".
"התופעות נראות חיוביות, זה לא הזמן למכור. ראינו מגמה של כספים שיצאו ממסלולים בשוק המקומי ל-S&P 500. מספיק ששמינית או עשירית מהכסף שיצא החוצה יחזור ומדובר בבשורה משמעותית. כבר בזמן האחרון אני רואה במסלולים שלנו במגדל שיש העברת כספים מ-S&P 500 לישראל, לא בהיקפים גדולים אבל זה קורה".
למעשה, באר אבן טוען כי "יש ירידה בתשואות של האג"ח הממשלתיות, מה שמוריד את עלויות המימון של המדינה וגם של החברות. וזו למעשה סוג של הורדת ריבית בפועל, לפני הנגיד. זאת כחלק מירידת פרמיית הסיכון שהשוק עושה. יש מקומות שבהם זה בולט יותר, כמו למשל השקל וזו מגמה שעשויה להימשך - אם לוקחים למשל תסריט בו חלק מהמשקיעים שהעבירו כספים לחו"ל, בדגש על S&P 500, יחזרו לארץ - יגדל הביקוש לשקל ולשוק המניות המקומי.
"כשמסתכלים על אגרות חוב בינלאומיות, מסתכלים על השוואה לארה"ב כמרווח שמגלם את הסיכון. כרגע זה פער של 100 נקודות מרווח בין ישראל לארה"ב (באגרות ל-10 שנים). אבל במידה ופרמיית הסיכון תמשיך לרדת ונחזור לתמחור של טרום המלחמה, קיים סיכוי לצמצום המרווח גם ל-60-70 נקודות".
האם אתה חושב שלראלי הנוכחי בבורסה יש עוד מקום לגדול? לא ראינו את מרבית העליות כבר בימים האחרונים?
"הבורסה היא למעשה שיקוף של תרחישים שונים. עד היום השוק העריך שתהיה עסקה, בוא נגיד ב-70%-80%, ויש עוד פרמיה עד לחתימה סופית על הסכם. אני לא חושב שתהיה עלייה נוספת כמו שהייתה עד עכשיו, אבל יש מקום לעליות נוספות בשוק הישראלי".
אתה מעריך שנראה שינוי בדירוג של ישראל?
"בטווח הבינוני אני מעריך שחברות הדירוג יוכלו להעלות לכל הפחות את אופק הדירוג של ישראל. חוסר הוודאות הביטחוני היה אחד הגורמים להורדת הדירוג, לכן אין סיבה שלא יעלו לכל הפחות את אופק הדירוג. יחס החוב תוצר בישראל הוא מהטובים ב-OECD".
מהם הסקטורים המרכזיים שאתה חושב שייהנו מסיום המלחמה?
אחד הסקטורים הבולטים שיכולים לעלות הם הנדל"ן למגורים והנדל"ן המסחרי. נדל"ן למגורים מושפע מהריבית וממצב הרוח הלאומי, ולכן אם תהיה ירידה בריבית נוכל לראות השפעה על השוק. הנדל"ן המסחרי ייהנה גם כן מהורדת הריבית, וגם מבום הצריכה שמלווה בדרך כלל סיום של מלחמות. זו גם הסיבה שאנחנו רואים עלייה במניות החברות".
יש עלייה גם בתחום התשתיות
"בחברות התשתית יש הרבה מאוד מה לשקם. ייתכן גם שמישראל יעבירו סחורות לשיקום עזה, פחות סביר שייבאו סחורות רבות. לכן חברות תשתיות עולות.
"חברות נוספות שיכולות להרוויח מסיום המלחמה הן חברות התקשורת. חזרת חברות התעופה הזרות תגדיל את הטיסות ואיתן גם עלייה במכירת חבילות הרומינג (חבילות גלישה בחו"ל) שנחשבות לחבילות רווחיות עבור החברות. אני שם כוכבית מסוימת כי נוצרה להן תחרות עם טכנולוגיות ה-e-sim שמהווה תחרות לחבילות הרומינג של חברות התקשורת. לדעתי מדובר בווינריות קטנות שהשוק לא שם עליהן את הדגש.
"חברות אנרגיה מתחדשת יכולות להנות במידה מסוימת מסיום המלחמה. מדובר בחברות שבהן המימון הוא חלק משמעותי מהעלויות, וחלקן מגייסות כסף בישראל גם לפרויקטים בחו"ל. לכן, ירידה בעלויות המימון תשפר את התוצאות שלהן".
מי החברות והמגזרים שהמניות שלהן עשויות דווקא להניב תשואת חסר בעתיד הנראה לעין בשל סיום המלחמה?
"בטווח הנראה לעין ייתכן והחברות הביטחוניות ייפגעו במידה מסוימת כי יש ירידה בביקוש מצה"ל. אבל מנגד, צה"ל ימשיך לקנות מלאי, וגם ייתכן והחברות יגדילו עסקאות בחו"ל, אחרי שראינו עסקאות בינלאומיות שבוטלו בשל המלחמה. בהיבט הזה סיום המלחמה יפחית לחברות חסם בשוק הבינלאומי.
"סקטור נוסף עליו המלחמה השפיע באופן חיובי הן קמעונאיות המזון. הציבור הישראלי הוריד את כמות הטיסות לחו"ל ונשאר בארץ, ולכן גם רכש יותר מזון מהחברות המקומיות. ייתכן וחזרת הטיסות תשפיע גם עליהן.
"גם חזרת חברות התעופה הבינלאומיות תגביר את התחרות בענף ותקשה על המשך המחירים הנוכחיים בשוק. שוק מעניין נוסף הוא קמעונאיות האופנה. מצד אחד אנחנו מכירים שאחרי מלחמות יש גל של זינוק בצריכה – מנגד אם הטיסות יחזרו אז הציבור יחזור לקנות בגדים בחו"ל".
אחרי העליות בשווקים, אתה מעריך שנראה גל הנפקות?
"כבר עכשיו היינו בגל הנפקות של חברות איכותיות. החשש שלי הוא שנחזור למצב של 2021 שהיו הנפקות של חברות שלא הצליחו וחלקן כבר נסגרו מאז. אני מתאר לעצמי שיהיו חברות נוספות. העניין שכשיש ביקוש והשוק שלנו קטן יבואו גם חברות פחות טובות, אבל אני מסייג ואומר שלכל דבר יש תמחור. לחברות פחות טובות יש מחיר אחר.
"קשה להצביע על סקטור ספציפי. לדעתי יהיה ביקוש לתעשייה ומזון, ואולי אנרגיה. אבל בסוף יש ביקוש תמיד לחברות הטובות".
מה יכול להשתבש בתסריט הנוכחי?
"הרבה. בהיבט המדיני אני חושב שיש פה משהו חסר תקדים של טורקיה, ארה"ב, קטאר ומצרים שמעורבות. אבל מנגד מדובר בארגון טרור ולא במדינה ואי אפשר לדעת אם יהיה שיבוש.
"בהיבט הכלכלי, אם נסתכל בעיניים מפוקחות הצריכה פה הייתה גבוהה יחסית. המדינה הוציאה כסף על פרויקטי תשתית וייתכן שביטול התמיכות האלו יוביל לקושי. אני לא חושב שמדובר בתרחיש מופרך, אבל כן שהכלכלה הישראלית חזקה מספיק להתמודד עם זה".
מהם האתגרים שעומדים כעת בפני הכלכלה הישראלית?
"בעיה מרכזית היא מוניטין. החזרה לשגרה אחרי שנתיים היא לא טריוויאלית. כרגע עדיין יש גורמים שלא רוצים להיות מזוהים עם ישראל. חתמנו על הסכם הפסקת אש, אבל זה לא אומר שהמוניטין חוזר ברגע. צריך להחזיר את המותג של לעבוד עם ישראל. יש אתגרים, אבל העתיד נראה טוב".
