סוף לפרשת נימה: ביה"ד לתחרות אישר את קנס הענק של הפועלים ודיסקונט – 80 מיליון שקל
בית הדין לתחרות העניק תוקף של פסק דין לצו המוסכם מול רשות התחרות, כך דיווחו הפועלים ודיסקונט. הפרשה שהחלה כחשד להסדר כובל בשותפות הפינטק הסתיימה רשמית בתשלום של 40 מיליון שקל מכל בנק - גבוה בהרבה מהשקעתם במיזם
הבנקים הפועלים ודיסקונט דיווחו אתמול (ו') לבורסה כי ביום רביעי השבוע ניתן פסק דין של בית הדין לתחרות המאשר סופית את הצו המוסכם בינם לבין רשות התחרות בפרשת חברת הפינטק "נימה" (Neema). בכך מסתיים רשמית ההליך שהחל בעקבות החזקה משותפת של שני הבנקים בחברה ונחשבת להסדר כובל. על פי תנאי הצו שקיבל תוקף של פסק דין, ישלם כל אחד מהבנקים סכום של 40 מיליון שקל לאוצר המדינה. ההליך הגיע לסיומו לאחר בדיקה של רשות התחרות שארכה כשנתיים, במהלכה נטען כי ההחזקה המשותפת של בנק הפועלים (20%) ובנק דיסקונט (כ-17.5%) במניות נימה עולה לכאורה לכדי הסדר כובל. כלומר, שיתוף פעולה או הסכמה בין עסקים (לרוב מתחרים) המגבילים את התחרות ביניהם – למשל באמצעות תיאום מחירים, חלוקת לקוחות או הגבלת ייצור – באופן שעלול לפגוע בתחרות החופשית ובציבור.
רשות התחרות סברה כי נוכחות הבנקים כבעלי מניות ומינוי דירקטורים מטעמם בחברה המפתחת ארנק דיגיטלי ושירותי העברת כספים, עלולים להפחית את התמריץ התחרותי בין הגופים בתחום הבנקאות הקמעונאית.
הבנקים בחרו שלא לנהל הליך משפטי ממושך וחתמו על הצו המוסכם באפריל 2025, לאחר שכבר מכרו את החזקותיהם בנימה למשפחת שניידמן במהלך שנת 2024. למרות היציאה מההשקעה, רשות התחרות עמדה על תשלום הקנס בגין תקופת ההחזקה. סכומי הקנס (40 מיליון שקל לכל בנק) גבוהים משמעותית מההשקעה המקורית: הפועלים השקיע כ-35 מיליון שקל ודיסקונט השקיע כ-5.2 מיליון שקל בלבד (1.5 מיליון דולר).
נימה הוקמה בשנת 2015 בידי משה קמחי ויובל גבעון. החברה מתמחה במתן שירותים פיננסיים דיגיטליים לאוכלוסיות שאינן מקבלות מענה מספק מהמערכת הבנקאית המסורתית, ובראשן מהגרי עבודה. הפלטפורמה של נימה כוללת ארנק דיגיטלי המאפשר ללקוחות לנהל חשבון, להפקיד מזומן, להנפיק כרטיס דביט ולבצע העברות כספים בינלאומיות מהירות לעשרות מדינות ברחבי העולם.
בחודש שעבר החברה קיבלה מרשות ניירות ערך רישיון להפעלת "חשבון תשלום" – מה שבפועל משמעותו שניתן להציע ללקוחות פיקדונות ולשלם עליהם ריבית, וכן להרחיב את שירותיה הפיננסיים, ולקבל משכורות וגמלאות, לשווק כרטיסי חיוב, ולבצע תשלומים. נימה היא חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור כזה. חברות בינלאומיות כמו רבולוט קיבלו רישיונות דומים, אך טרם החלו לפעול בארץ.
בדיווחיהם ובמסמכים שהוגשו בעבר מדגישים הבנקים כי ההסדר הושג ללא הודאה מצדם בהפרת חוק או בחבות כלשהי. מבנק הפועלים נמסר באפריל האחרון, לאחר שפורסמה החלטת רשות התחרות, כי ההשקעה בוצעה במקור במסגרת מסלול של רשות החדשנות לעידוד השקעות בהייטק, וכי ההחלטה על הצו המוסכם נועדה להביא לסיום מהיר של הסוגיה. בבנק דיסקונט ציינו כי עמדת הרשות בנוגע להשקעת מיעוט פסיבית היא תקדימית, וכי הבחירה בצו מוסכם נבעה משיקולי גידור סיכונים והקצאת משאבים. אישור הצו בבית הדין הופך את האירוע לחלוט וקובע סטנדרט רגולטורי לבחינת השקעות מיעוט של גופים פיננסיים בחברות פינטק מתחרות.
