בשל שותפות הפינטק הבעייתית: הפועלים ודיסקונט ישלמו קנס חסר תקדים של 40 מיליון שקל כ"א
רשות התחרות קבעה כי ההחזקה שהיתה לבנקים בחברת הפינטק נימה עולה לכדי הסדר כובל; צו הרשות התחשב בכך שפועלים ודיסקונט מכרו את מניותיהם ואינם מעורבים עוד בפעילות
הבנקים הפועלים ודיסקונט ישלמו קנס חסר תקדים של 40 מיליון שקל כל אחד בשל החזקתם המשותפת בחברת הפינטק נימה. ההחזקה המשותפת עולה לכאורה לכדי הסדר כובל, כך קבעה רשות התחרות לאחר בדיקה שנמשכה כשנתיים.
מדובר בסכום הגבוה ביותר שחברה בודדת הסכימה לשלם במסגרת צו מוסכם מול רשות התחרות. הצווים ניתנו תוך התחשבות בכך שהבנקים מכרו את החזקותיהם. צו מוסכם ניתן במצב שבו הגופים שנגדם מתנהלת הבדיקה מחליטים להגיע להסכמות על הקנס ולא להתקדם להליך משפטי.
בנק דיסקונט החזיק ב-12% ממניות נימה ובנק הפועלים ב-20%. לאחר תחילת החקירה, ומבלי להודות בקשר אליה, מכרו הבנקים את החזקותיהם למשפחת שניידמן.
רשות התחרות, בראשות מיכל כהן, טענה כי ההחזקה המשותפת של שני הבנקים בנימה עולה לכאורה לכדי הסדר כובל. נימה פיתחה אפליקציה של ארנק דיגיטלי ששירתה בעיקר עובדים זרים. האפליקציה אפשרה להפקיד כסף בארנק דיגיטלי ולהעביר אותו למדינות בחו"ל. ב-2022 השיקה החברה שירות חדש של חשבון דיגיטלי רב-מטבעי המעניק שירותים פיננסיים ללא צורך בחשבון בנק.
הבדיקה שערכה הרשות העלתה כי נימה התחרתה לכאורה בבנקים במתן שירותים מסוימים בתחום הבנקאות הקמעונאית, בהם הארנק הדיגיטלי המאפשר ניהול חשבון, העברות כספים בינלאומיות והמרת מט"ח. כמו כן, החברה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.
בשל הריכוזיות בסקטור, ההחזקה במניות ובזכויות מיעוט בחברה על ידי שני הבנקים עלתה לכאורה לכדי הסדר כובל. הרשות סברה שזכות מינוי הדירקטור שניתנה לשני הבנקים עלולה להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים באופן שיקטין את התחרות ביניהם.
ההשקעה של הבנקים בחברה נעשתה בסכומים נמוכים בהרבה מהקנס. הפועלים השקיע בנימה 35 מיליון שקל, ודיסקונט 1.5 מיליון דולר בלבד.
מבנק הפועלים נמסר: הבנק הגיע להסכמות עם רשות התחרות בנוגע לצו מוסכם בקשר להשקעה של הבנק בחברת נימה. ההשקעה בחברת פינטק נעשתה במהלך העסקים הרגיל של הבנק ובוצעה במסגרת מסלול הטבה מס' 43 של רשות החדשנות, שעודד השקעות של גופים מוסדיים ובנקים בתעשיית ההייטק הישראלית, כדי לחזק את תעשיית ההייטק. הבנק השקיע 20% בנימה, היה במעמד של בעל מניות מיעוט וקיבל זכויות מיעוט מקובלות.
לאחר פניית רשות התחרות, הבנק החליט למכור את החזקותיו בנימה ולקדם הגעה לצו מוסכם כדי להגיע לסיום מהיר של הסוגיה. המכירה בוצעה במהלך שנת 2024. הצו המוסכם אינו כולל הודאה בחבותו של הבנק והושג על אף שהבנק סבור שפעולותיו היו על פי דין. כפי שעולה מהצו, רשות התחרות לא נדרשה לבדיקת פגיעה בתחרות בפועל".
דיסקונט מסר בתגובה: ״ההשקעה בנימה היא השקעת מיעוט, בסכום של 1.5 מיליון דולר, שנעשתה בשנת 2020 כחלק מהשקעות הפינטק, ובהתאם לכללי בנק ישראל בנוגע להשקעות מיעוט של בנקים. עמדת הרשות בנוגע לנקיטת אמצעי אכיפה ביחס להשקעת מיעוט פיננסית פסיבית היא תקדימית, ולכן לא היתה במערך השיקולים עת בוצעה השקעה זו, שלוותה על ידי ייעוץ משפטי. נדגיש, כי מדובר בשינוי גישה מהותי מהמצב הקיים.
נוכח העובדה כי מדובר במקרה תקדימי ומשיקולים של גידור סיכונים והקצאה נכונה של משאבי הבנק, בחר דיסקונט להגיע לצו מוסכם עם הרשות וזאת מבלי שהוא מסכים או מודה בהפרה כלשהי. כי ההשקעה בנימה נעשתה על ידי זרוע ההשקעות של הבנק, באופן עצמאי ובהתאם לראיית פורטפוליו ההשקעות הכולל שלה. כמו כן, היקף הפעילות של נימה זניח״.
