ריאיון
10 טריליון דולר מחפשים השקעות חדשות: "זו תהיה העברת העושר הגדולה בהיסטוריה"
רון דיימונד נחשב לגורו בתעשיית הפמילי אופיס (חברות לניהול עושר משפחתי), שכבר מנהלת יותר כסף מתעשיית הפרייבט אקוויטי; הוא מעריך שהון רב יזרום לישראל, מאמין שגם לסטארט־אפ עדיף לקחת כסף מפמילי אופיס, ועומל על סניף מקומי של מועדון שבו העשירים מדברים בפתיחות על בעיותיהם; "הדור החדש של הפמילי אופיס רוצה הייטק"
"ההון הפרטי של המשפחות העשירות 'אוכל' את הכסף של הקרנות ותופס מקום גדול ביותר בעולם העסקי. בעולם היום יש 15 אלף פמילי אופיס שמנהלים יחד 10 טריליון דולר. כלומר, זו תעשייה שכבר גדולה יותר מתעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות שמנהלות 6.5 טריליון דולר, והיא צמאה להשקעות, אך שונות מאלה שהתרגלנו לראות מקרנות ההשקעה", כך אומר רון דיימונד (Ron Diamond), מנכ"ל ומייסד דיימונד וולת' (Diamond Welth), בריאיון לכלכליסט.
דיימונד, שמעיד על רצונו לבצע יותר השקעות בישראל, מכריז כי "העברת העושר הבין־דורית הגדולה בהיסטוריה כבר החלה. ב־20 השנים הקרובות טריליונים יעברו מניהולם של הבייבי בומרס לדור הצעיר יותר והדור הזה רוצה להשקיע הרבה יותר בטכנולוגיה". ואכן, לפי נתונים של בנק UBS, דור הבייבי בומרס, ילידי 1946—1964, מחזיקים בהון של 83 טריליון דולר, פי 4 מבני הדור השקט (ילידי 1925—1945). כלומר, הדור שדיימונד מדבר עליו מתחיל לרשת עכשיו הרבה מאוד כסף.
דיימונד אומנם לא מוכר בישראל, אבל בארה"ב, בקרב המשפחות האמידות, הוא דמות מוכרת ומעין גורו של ניהול נכון של פמילי אופיס. בתחילת דרכו הוא הקים את קרן הגידור פינאקל (Pinnacle) שניהלה רבע מיליארד דולר ובנתה את עושרו הראשוני, ובהמשך עבד בצמוד עם מלך אג"ח הזבל מייקל מילקן.
היום הוא גם מלמד קורסים בניהול עושר משפחתי באוניברסיטאות ובהן הרווארד, סטנפורד ואוקספורד. לפני כמעט 20 שנה הוא הקים את דיימונד וולת', חברה שמאגדת יותר מ־100 פמילי אופיס, שהנכסים של כל אחד מהם נעים בין 250 מיליון דולר ל־30 מיליארד דולר, ובהובלתו הם מבצעים השקעות, ובתקופה האחרונה מחפשים יותר ויותר כאלה בישראל. זהו לא הסינדיקט היחיד של פמילי אופיס, אך מדובר באחד מהגדולים שבהם.
"תל אביב יכולה לעקוף את הסיליקון ואלי"
פמילי אופיס (Family Office) הם חברות לניהול עושר משפחתי שקמות לרוב לאחר שהנציג הראשון בדור הופך לאמיד וזקוק לניהול נכסים שחורג מגבולות ניהול תיק השקעות.
פמילי אופיס — פורמט שנהפך לנפוץ מאוד גם בישראל, עם מאות משפחות שבונות אופרציה שלמה לניהול הנכסים — עוסק בהקצאה של ההון בין אפיקי השקעה שונים, גם הנזילים וגם הלא נזילים, אבל גם בתכנון העברת עושר בין־דורית, אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר. למשפחות העשירות במיוחד יש פמילי אופיס שמוקדש כולו אך ורק להן, ולצד זאת קיימים גם מולטי פמילי אופיס, שמספקים שירותי ניהול לקבוצה של משפחות אמידות.
מטבע הדברים, מדובר בגופי השקעה שקטים יחסית שפועלים לרוב מתחת לרדאר, לא שקופים וגם לא מפוקחים במיוחד. על כן קצב הצמיחה האדיר בנכסים שלהם לאורך העשורים האחרונים לא זכה ליותר מדי כותרות, ומעבר למי שמגייס השקעות מפמילי אופיס — ואלה הן מרבית קרנות ההון סיכון וקרנות הגידור — לא מכירים את הגודל שאליו תפחה התעשייה. אפילו כל הסטטיסטיקות והמספרים שמאפיינים את הענף שונים וכל אחד סופר אותם אחרת.
אבל העובדה המוסכמת על כולם היא שמדובר באחד הענפים הצומחים ביותר בעולמות של ניהול הון, זאת לאור תקופה ארוכה של גאות בשוקי המניות ומהפכות טכנולגיות של שני העשורים האחרונים שיצרו שכבת מיליונרים ומיליארדרים חדשים. שני שלישים מהפמילי אופיס הוקמו אחרי שנת 2000, אף שאת שורשי התופעה אפשר לזהות אפילו במשפחות רוטשילד או רוקפלר. רובם מנהלים עד מיליארד דולר והפמילי אופיס הגדולים של משפחה אחת יכולים להעסיק אפילו 30 עובדים קבועים.
דיימונד בטוח שבקרוב נשמע ונפגוש יותר בנציגי המגזר, ספציפית בישראל. "תעשיית הפמילי אופיס נמצאת היום במקום שבו תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות היתה בשנות התשעים. אנשים עוד לא מבינים כמה זה הולך להתפוצץ כי יש המון כסף בידיים לא יעילות, אבל סכומים עצומים יזרמו לשווקים בתקופה הקרובה. הדור הצעיר אוהב יותר טכנולוגיה, מעדיף אותה על פני נדל"ן, ולכן אני צופה כניסה מאוד גדולה של כסף לישראל".
האם מדובר בעיקר בכסף של משפחות יהודיות?
"עד היום היו אלה בעיקר פמילי אופיס של משפחות יהודיות שהתעניינו בהשקעה בישראל. אם הן ראו שני סטארט־אפים דומים, אחד בתל אביב והשני בסן פרנסיסקו, הן העדיפו להשקיע בזה מתל אביב. אבל זה מתחיל להשתנות, בעיקר לאור סיום המלחמה בעזה. הסכם הפסקת האש והחזרת החטופים הוא גיים צ'יינג'ר", אומר דיימונד. "אומנם לא באופן מיידי, אלא בתוך כמה רבעונים, ואז נראה יותר כסף שנכנס לישראל. זה ישנה מבנית את סכומי הכסף שיהיו כאן כי המשחק השתנה", קובע דיימונד ומכוון גם קדימה להרחבה אפשרית של הסכמי אברהם. "אנשים הבינו כבר מזמן שישראל היא המקום הקטנטן הזה ששולח הרבה חברות לנאסד"ק. יהודים מכירים את מה שקורה פה מזמן, אבל גם הלא יהודים מתחילים לגלות שיש כאן מעין סיליקון ואלי נוסף, ואני טוען שישראל ותל אביב יכולות להיות אפילו יותר חזקות מסיליקון ואלי. המשפחות שמחפשות את היתרון ואת הגיוון של ההשקעות יסתכלו יותר על ישראל בעשור הקרוב".
מה ישראל צריכה לעשות כדי "לא לפספס" את הכסף הזה שלרוב לא יודעים כיצד להגיע אליו?
"האתגר המרכזי שאנחנו מתמודדים עמו היום הוא תמונת ראי של האתגר של ישראל: כיצד אנשים חכמים יכולים למצוא אנשים עשירים שישקיעו בהם, ומהצד השני כיצד אנשים עשירים ימצאו את האנשים החכמים. המטרה שלי היא לעזור לשני הצדדים ולייצר חיבורים ביניהם. ישראל צריכה לחנך את ציבור המשקיעים הלא יהודי ולספר להם על כמות הטק שיש כאן. אפשר לזרוק שמות של חברות שאנשים מכירים ויופתעו לגלות שהן מישראל. זה לא יקרה בעוד שבוע, אבל אני לא אופתע אם בעוד 5—10 שנים יותר חברות ייצאו מישראל מאשר מסיליקון וואלי".
לרוב פמילי אופיס משקיעים בקרנות הון סיכון ולא ישירות בחברות סטארט־אפ. זה משתנה?
"אחד הדברים שאנחנו מובילים היום זו החלפה של קרנות הון סיכון בהשקעה בסטארט־אפים באופן ישיר. למה לשלם דמי הצלחה של 20% לקרן הון סיכון אם אפשר לעשות השקעות ישירות? יתרה מכך, בתקופה האחרונה היו גם הרבה תשואות גרועות בהון סיכון ויש תחושה של אכזבה. אנחנו בעידן המהפכה בהקשר הזה. פמילי אופיס הם משקיעים מצוינים דווקא לסטארט־אפים בתחומי הדיפטק, שלעתים קשה להם לקבל השקעה מהון סיכון. הפמילי אופיס לא תחומים בכללים הקשוחים של הון סיכון, הם לא חייבים את האקזיט בתוך 6—7 שנים, אלא יכולים לחכות הרבה יותר זמן ולא ללחוץ על היזם. להרבה פמילי אופיס יש גם אג'נדות שחשובות להם כמו אקלים או תחום הרפואה, ולכן הם מוכנים להשקיע בתחומים האלה, שבהם קרנות הון סיכון משקיעות פחות מכיוון שההחזר שם לוקח הרבה יותר זמן. פמילי אופיס ימשיכו להשקיע גם בקרנות הון סיכון, אבל גם יגדילו את ההשקעות הישירות בחברות".
מה צריך לדעת יזם שבא להציג את הסטארט־אפ שלו לפמילי אופיס? כמה זה שונה מקרנות "רגילות"?
"מה ששונה לעומת קרנות השקעה פרטיות הוא שבפמילי אופיס קודם כל ירצו להכיר את היזם כבן אדם, להבין מיהו, ורק אחר כך יבקשו לראות את הצלחות העבר ואת המדדים הכלכליים יותר. זה הפוך מהתהליך של קרן הון סיכון, שקודם רוצה לראות את הטרק רקורד ואז אם השותף גם מתחבר אלייך כבן אדם, זה בונוס נחמד".
מצד שני, היזמים יחששו מכך שגוף שהוא לא מאורגן ולא מוסדר במיוחד יתערב להם בניהול החברה. לא עדיף המודל המוכר של שותף בהון סיכון?
"פמילי אופיס הם שותפים יותר טובים מקרנות הון סיכון או קרנות השקעה פרטיות, משום שאנשים שמקימים פמילי אופיס הם אנשי עסקים בעצמם, כאלה שניהלו חברות, ניהלו אופרציה תפעולית, יש להם את הניסיון הרלבנטי והם יכולים לחלוק אותו עם היזם".
למה בכלל צריך גוף שיאגד פמילי אופיס?
"כל משפחה יכולה לשים לרוב כמה מיליונים בודדים בכל השקעה ולכן לפעמים גם מפספסת הזדמנויות מאוד גדולות שנמצאות בשוק. ביחד, כסינדיקט של כמעט 120 משפחות, אנחנו יכולים להביא בתוך שבוע צ'ק של 50 מיליון דולר ואפילו 100 מיליון דולר. זה מאפשר לנו לבצע מהלכים גדולים ומהר. מעבר לזה, אנחנו גם מטפלים בנושאים כלליים יותר כמו דינמיקה משפחתית, ניהול נכון של האופרציה בפמילי אופיס עצמו וקבלת החלטות. 25% מהפמילי אופיס מגיעים לדור השני, 10% מגיעים לדור השלישי ורק 5% שורדים עד לדור הרביעי. המודל הזה לא באמת עובד כי השוק מאוד מבוזר, לא מאורגן ולא מסודר. העובדה שמישהו מאוד הצליח בעסקים שלו בתחום מסוים, כמו למשל לבנות עסק קמעונאי, לא אומרת שהוא יודע להשקיע בהון סיכון; או אם עשית אקזיט מדהים בהייטק, זה לא אומר שאתה יודע אחר כך כיצד לתפור עסקה לרכישת מלון. צריך לשים את הכסף שלך בידיים מיומנות, צריך לקבל החלטות איך לפזר אותו וכמה לשלם למי שינהל את הפמילי אופיס. אין שום מדדים ואין ספר הדרכה בתחום".
מה למדת מהניסיון שלך? מהם הקשיים העיקריים בניהול פמילי אופיס?
"יזמים או יזמיות מצליחים מוכרים חברה במיליארד דולר, מיד הם מתחילים להשקיע בכל מיני מיזמים, ולרוב עושים את זה במיזמים של חברים או אנשים שהם מכירים. זה הדבר האחרון שצריך לעשות. אין כאן תהליך אמיתי של איתור השקעות. קודם כל צריך להתמקד בממשל תאגידי בתוך הפמילי אופיס, צריך לדבר על תוכנית הורשה, לילדים יש אגו, יש דינמיקה משפחתית, צריך לחשוב על הדברים האלה מראש. אחרי שנרגעים מהאקזיט, צריך לשבת ולבנות תוכנית ורק לאחר מכן להתחיל להשקיע. זה כמו לבנות בית ולא להתחיל מהמסד, אלא מהגג. ברור שהבית הזה יתפרק מהר. אנחנו בונים את ספר ההדרכה והפעולה למשפחות שאחרי האקזיט והעצה הראשונה שלנו היא: דברו עם עורך דין, עם פסיכולוג התנהגותי, קחו לפחות שנה לפני שאתם מתחילים להשקיע. יכול להיות שתפספסו כמה הזדמנויות נהדרות, אבל 'תפספסו' גם לא מעט הפסדים".
המועדון שאתם כן רוצים להשתייך אליו
כמומחה לענייני ניהול עושר העניין של דיימונד בישראל הוא דו־צדדי. מצד אחד, הוא מבקר כאן יותר ויותר עם קבוצות של מנהלים מפמילי אופיס שונים, ובאמצעות חברת APM makers שמנהלת אילת טורם, שעוסקת באיתור השקעות וגיוסי הון לקרנות הון סיכון וחברות, פוגש קרנות הון סיכון וחברות הייטק שמחפשות משקיעים.
אך במקביל, דיימונד משמש גם כיו"ר של סניף שיקגו של טייגר 21 (Tiger 21), תופעה אמריקאית נפוצה נוספת שעוד לא הגיעה לישראל: מועדון עשירים. במסגרת טייגר 21 מתקיימים מפגשים של אנשים אולטרה־אמידים שרוצים לחלוק ביניהם בנוחות את המצוקות הייחודיות שלהם - חלוקת עושר, העברה בין־דורית, פסיכולוגיה של כסף במשפחה ונושאים שלא מעסיקים שכירים רגילים.
כעת, דווקא לאחר שנתיים מהקשות שידעה ישראל, אנשי טייגר 21 מתעניינים בה יותר ורוצים לפתוח פה סניף. הכוונה הראשונית החלה להתבשל עוד לפני אסון 7 באוקטובר, הוקפאה, וכעת חוזרת לשולחן. היום מאחד המועדון כ־900 משפחות מכל העולם, לאחר שבאחרונה פתח המועדון סניף בדובאי, הראשון מחוץ לארה"ב. על הפרק גם סניפים בהודו וסינגפור. בתקופה האחרונה, ככל שהאקזיטים בישראל הולכים ומתרבים, ולמרבה ההפתעה שנתיים של מלחמה כמעט לא פגעו בקצב שלהם, מושכת ישראל תשומת לב בעולם גם בשל מתעשריה החדשים. 2025 כבר תירשם כשנת שיא עם המכירה של WIZ לגוגל ב־32 מיליארד דולר ומכירת סייברארק לפאלו אלטו ב־25 מיליארד דולר, אך גם ב־2024 ו־2023 הגיעו האקזיטים בישראל לסכומים של 11.5 מיליארד דולר ו־13 מיליארד דולר בהתאמה. כמעט כל אקזיט מייצר בסיס להקמת פמילי אופיס.
מתי בכלל נכון להקים פמילי אופיס משלך? מה הסכום המינימלי שדרוש?
"אם עשית אקזיט וקיבלת 30 מיליון דולר, זה מדהים ומצוין, אבל זו לא סיבה להקים פמילי אופיס משלך. במצב כזה עדיף להצטרף למולטי פמילי, עם עוד 10—20 משפחות, כי העלויות פשוט גבוהות מדי וזה לא משתלם. ממחקרים שאני עשיתי, אין כדאיות כלכלית להקים פמילי אופיס פרטי עם פחות מ־250 מיליון דולר. גם בישראל צריך הרבה יותר כסף ממה שאנשים חושבים — יש עורכי דין, רואי חשבון, אנשי השקעות, זה עסק יקר. לדעתי הרבה פמילי אופיס לא צריכים להתקיים, אלא להתמזג למולטי פמילי אופיס".
"יש שינוי גדול בעולם וגם בישראל בכל הנוגע לתפקידו של ההון הפרטי בעולם ההשקעות", אומרת טורם לכלכליסט. "אם בעבר פמילי אופיסס השקיעו באופן פסיבי דרך קרנות או מנהלים חיצוניים, לאחרונה אנחנו מתבקשים לאתר עבורם יותר הזדמנויות השקעה ישירות בנדל"ן, בחברות תעשייתיות, בחברות הייטק ובחברות פיננסיות.
"בנוסף, אנו רואים יותר משפחות פרטיות כמשקיעות עוגן של קרנות שאנו מלווים את הקמתן, וכן פמילי אופיסס המעוניינים לייסד קרנות משל עצמם. מצד מגייסי הכספים - הקרנות והחברות - הכסף הפרטי והמשפחתי נחשק במיוחד שכן הינו סבלני, אינו כבול לחיי קרן או למדיניות השקעות של קרן, ויכול להחזיק בהשקעות על פני תקופה ארוכה".
רון דיימונד (61) הוא מייסד ומנכ"ל Diamond Wealth, חברה שמאגדת 120 פמילי אופיס, ויו"ר מועדון טייגר 21 בשיקגו. תפקידים קודמים: מייסד קרן הגידור פינאקל. השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. מקום מגורים: שיקגו. עוד משהו: מלמד קורסים בניהול עושר באוניברסיטאות העילית אוקספורד, הרווארד וסטנפורד; דובר ב־TEDX
