פרשנות
הקואליציה סימנה את ועדת הבחירות: מעכבת לה תקציבים
יו”ר ועדת הכספים החליט, באופן חסר תקדים, שלא להביא להצבעה את תקציב ועדת הבחירות בנימוק שיש להדק את החגורה. נראה שהקואליציה מתחילה לראות בה גוף עוין לקראת האשמות בזיופים אחרי התבוסה הצפויה בבחירות
באופן חסר תקדים החליט יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי מהליכוד שלא להביא להצבעה את תקציב ועדת הבחירות לשנת הבחירות בטענה כי התקציב שלה מנופח. נראה שזו מערכת הבחירות הראשונה בהיסטוריה של ישראל שרק לצד אחד יש עניין בקיומה התקין, ולצד השני יש עניין לחבל בה. קיים חשש כבד שהבריונות של מילביצקי היא רק הסנונית הראשונה שמבשרת על להקות שלמות של חבלות.
הדבר החמור יותר הוא שההשתלחות של מילביצקי באורלי עדס, מנכ”לית ועדת הבחירות הארצית, שהזהירה כי הוא מעכב את ההיערכות לבחירות — מסמנת את המנכ"לית ואת ועדת הבחירות כולה כעוד גוף שומר סף שמכונת הרעל מחויבת להשתלח בו. זאת אף שמדובר בגוף עם יhצוג מפלגתי שלקואליציה יש בו רוב. בכך שובר מילביצקי היסטוריה ארוכת ימים של התייחסות למנגנון ועדת הבחירות כאל גוף ניטרלי שמעל למחלוקות.
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת היא גוף ממלכתי, עצמאי ובלתי תלוי, שאחראי לארגון וביצוע הבחירות הכלליות לכנסת מכוח חוק הבחירות לכנסת. מעבר לארגון הבחירות, ספירת הקולות ופרסום התוצאות, היא אמורה להבטיח את קיומו של הליך בחירות תקין ומהימן, המשקף את רצון הבוחרים. בראש הוועדה מכהן שופט בית משפט עליון, ובתפקיד מכהן היום השופט נעם סולברג. מליאת הוועדה ונשיאותה מורכבות מנציגי הסיעות בכנסת. לוועדה מטה מקצועי קבוע שמתרחב מאוד לקראת הבחירות.
ועדת הכספים קיימה אתמול דיון בתקציב ועדת הבחירות המרכזית. התקציב אושר על ידי מליאת הוועדה, שבה יש לקואליציה רוב. אישור שלו נחשב בדרך כלל להליך פורמלי, בייחוד בשנת בחירות. מנכ"לית הוועדה אורלי עדס הציגה את הצעת התקציב, כ־740 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה 629 מיליון שקל מיועדים לקיום הבחירות לכנסת ה־26, והיתר לפעילות השוטפת של הוועדה, הכוללת את סיום ההיערכות לבחירות.
הצעת התקציב לבחירות לכנסת ה־25 עמדה על 538 מיליון שקל, כך שמדובר הפעם בעלייה של 17%, שהם 91 מיליון שקל. בוועדת הבחירות הסבירו את הפער באומדן של עליית המדד ב־13% בין מערכת הבחירות הקודמת לסוף 2026. כמו כן נוספו 420 אלף בעלי זכות בחירה. הצעת תקציב הוועדה לפעילות השוטפת לשנת 2026 עומדת על 111 מיליון שקל, זאת לעומת 81 מיליון שקל בשנת 2025, ובוועדת הבחירות ציינו כי הפער נובע מתקציב הפיתוח עבור מערכת המחשוב החדשה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, טען ש"מדובר בפער גדול מאוד בין התקציב המוצע לביצוע בפועל בבחירות הקודמות. אם מה שמאושר לא ממוצה עד הסוף, איך מבקשים גם תוספות?" על טענת עדס שדרושה גמישות תקציבית לאירועים חריגים כמו הקורונה או מלחמה, טען מילביצקי ש"חוסר ודאות נע בין חצי אחוז ל־3%. אתם מבקשים 200 מיליון שקל יותר לצורכי הבחירות והשוטף, זה כמעט 30% מהתקציב".
לדבריו, "בימים של התמודדות עם יוקר המחיה וקיצוצים בלתי מתקבל על הדעת לאשר תקציב הגבוה בעשרות אחוזים מהביצוע בפועל. תביאו תקציב הגיוני ונתכנס לאשרו בהקדם". עוד הוסיף: "אני לא מתכוון לאשר את זה כך, במיוחד בימים של קיצוצים רוחביים ומצב כלכלי קשה ויוקר מחיה". הדאגה של מיליביצקי להידוק החגורה היתה נוגעת ללב אלמלא היה המוציא לפועל של הקואליציה שמאשרת 5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים מדי שנה ומפעילה כל כך הרבה משרדי ממשלה מיותרים.
עדס הזהירה שאין לוועדה תקציב להשלמת ההיערכות לבחירות ולהשלמת התחייבויותיה, וכי "הוועדה תיאלץ להקפיא את פעילותה לקראת הבחירות. אנחנו לא מוציאים כסף שאנחנו לא צריכים, מה שלא יוצא מוחזר לאוצר המדינה". היא ביקשה שיאושר תקציב מסוים, ולאחר מכן תביא הוועדה בקשה להשלמות. נציג הלשכה המשפטית לוועדה ציין שיש בעייתיות בהליך כזה, וכי אפשר לקיים דיון מהיר ברגע שוועדת הבחירות תגיש תקציב מקוצץ.
יהיה מעניין לעקוב כמה אכפתיות יגלה מילביצקי מהידוק החגורה כשיגיע לוועדה שלו בעוד כחודש התקציב עם כל ההוצאות המגזריות לישיבות להתנחלויות, להדתה ולחינוך ללא ליבה. כיוון שקשה מאוד לזהות בו תום לב כלשהו, קיים חשש כבד שהוא מתחיל לסמל את ועדת הבחירות כגוף שמותר וצריך עשות לו דה לגיטימציה בלי שום קשר לעובדות. היא מסופחת לדיפ־סטייט הבדיוני שיואשם אחרי תבוסת הקואליציה בבחירות בזיוף התוצאות.
בהתאם לכך מילביצקי לא שיתף פעולה עם הניסיונות של ח"כ אורית פרקש הכהן לדון בשאלות החשובת באמת: האם יש די תקציב והאם הוועדה נערכת למנוע זיופי בחירות, פריצות למחשב והתערבות איראנית. את הדאגות האלה כנראה משאירים לאופוזיציה.
