ניתוח
הרפורמה שסיפקה רשת ביטחון לשוק, וסידרה לבעלי עניין פתיחת שנה חלומית
ביטול האג"ח המיועדות הגדיל ב־2024 את השקעות המוסדיים ב־49 מיליארד שקל. 6.2 מיליארד שקל זרמו לשוק המניות בת"א, תרמו לחוסנו במלחמה ולמימושים של 3.2 מיליארד מצד בעלי עניין מתחילת השנה
כל הכוכבים הסתדרו לבעלי המניות הגדולים באחוזת בית. לומר שהגופים המוסדיים הם השריף של שוק ההון המקומי זו כבר קלישאה שחוקה, והיא קיבלה חיזוק מנתונים שפרסמה אתמול רשות ני"ע לסיכום פעילות מחלקת תאגידים ושוק ההון בשנת 2024.
לפי נתוני הרשות, הגופים המוסדיים – חברות הביטוח ובתי ההשקעות שאמונים על ניהול חסכונות הציבור – מחזיקים כבר כ־35% משווי השוק של כלל המניות בבורסת ת"א, 536 במספר, שהגיעו לשווי כולל של 1.2 טריליון שקל. מדובר על כמעט הכפלה של כוחם של המוסדיים מסוף 2014, אז החזיקו 18% משווי השוק של כלל המניות.
המוסדיים, שמנהלים נכסים בהיקף של כ־2.5 טריליון שקל, הפכו לכוח דומיננטי במיוחד בשוק ההון גם בשל שינויים בחוק. קרדיט רב לכך ניתן לזקוף זכות חוק פנסיה חובה, שמחייב כל עובד לחסוך לפנסיה. החוק מביא לכך שלמוסדיים זורמים מדי חודש מיליארדי שקלים.
הגידול הטבעי של האוכלוסיה מבטיח שמדי שנה הסכומים האלו ילכו ויגדלו. ואכן, ב־2024 נשבר שיא של זרימת כסף נטו (הפקדות בניכוי פדיונות ושימושים דוגמת תשלומי קצבאות) למוסדיים. לפי נתוני בנק ישראל, בשנה שעברה זרמו לקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה 62.7 מיליארד שקל נטו, זינוק של 34.5% בהשוואה ל־2023.
בשנתיים האחרונות הכספים שזורמים למוסדיים, שמשקיעים אותם על מנת להשיא תשואה ללקוחות, זרמו ביתר שאת להשקעות דוגמת אג"ח ומניות. זאת, על רקע ביטול האג"ח המיועדות החל מאוקטובר 2022. אג"ח מיועדות הן איגרות חוב לא סחירות שהנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה, שנושאות ריבית מובטחת של 4.86% בשנה.
בהתאם לפרופיל של החוסך, הקרנות היו מחוייבות לכך שהאג"ח האלו יהוו עד 30% מהנכסים, כשלנגד עיני המדינה עומד מתן רשת ביטחון לפורשים לפנסיה. בסוף 2022 בוטל המנגנון והוחלף במנגנון הבטחת תשואה, שבמסגרתו נערכת התחשבנות בין קרנות הפנסיה למדינה מדי חמש שנים. מנגנון זה נועד גם הוא לספק את אותה רשת ביטחון ולהניב תשואה של 5.15% בשנה לפחות.
ביטול האג"ח המיועדות הזרים כסף לשוק המקומי
הביטול של אותן אג"ח מיועדות פינה למעשה כספים נוספים עבור המוסדיים להשקיע באפיקים שונים. להערכת אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בשנת 2024 לבדה השינוי הזה הביא להזרמה של 49 מיליארד שקל לאפיקים שונים. רוב הכסף, 17.6 מיליארד שקל, זרם לחו"ל – בהתאם למגמה המובחנת בשנים האחרונות, במסגרתה המוסדיים מגדילים חשיפה לחו"ל משום שהשוק המקומי כבר "קטן עליהם" ביחס להיקפי הנכסים שהם מנהלים. אך בנוסף, סכום של 6.2 מיליארד שקל זרם לשוק המניות המקומי.
הדבר תרם את חלקו לכך שחרף המלחמה בעזה ולבנון, שוק המניות המקומי הפגין חוסן מרשים. כך, מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, הניב בשנת 2024 תשואה של 29% והתייצב בצמרת העולמית, תוך שהוא עוקף את מדד הדגל האמריקאי, S&P 500, שהניב תשואה של 25%, וגם את מדד נאסד"ק 100, שכולל את מניות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארה"ב, שהניב תשואה של 26%.
כמובן שאי אפשר לייחס בלעדית להזרמת הכסף כתוצאה מביטול האג"ח המיועדות את הזינוק של השוק המקומי בשנה שכולה היתה בסימן מלחמה, ותרמו לכך, אף בצורה משמעותית יותר גורמים אחרים, ובראשם הפסקת האש בעזה ולבנון, שהגיעו לאחר מהלכים צבאיים דוגמת חיסול איסמעיל הנייה, חסן נסראללה, יחיא סינוואר ומבצע הביפרים, שהשיגו לישראל יתרון צבאי. אלו הביאו לרגיעה רבה בחזיתות הגיאו־פוליטיות והשיבו את הביטחון של המשקיעים, הן הישראלים והן הזרים. אולם גם הכסף שזרם לשוק בשל הרפורמה תרם את חלקו.
התשואות הגבוהות בבורסה המקומית, והביקושים מצד המוסדיים, פגשו גם את הרצון של בעלי העניין בבורסה המקומית – בעלי מניות גדולים ובעלי עניין – לממש. כל בעל עניין עשה זאת מסיבותיו. החל מהרצון להיפגש עם מזומנים על רקע עלייה משמעותית במניות, דרך הערכה שהשווקים צפויים לרדת, ועד הצורך להיפגש עם מזומנים בשל חובות אישיים. ויש גם סיבות נוספות. מתחילת 2025 מימשו בעלי עניין מניות בהיקף של 3.2 מיליארד שקל.
מדובר על סכום ששקול ל־80% מהיקף המימושים של בעלי העניין בשנת 2023 כולה, שהסתכמו ב־4 מיליארד שקל. הנתונים של שנת 2024 טרם פורסמו. עם זאת, יש לציין כי שנת 2023 היתה שנה שבה בעלי העניין מימשו בקצב נמוך יחסית, בין היתר על רקע ההפיכה המשטרית שיצרה קרע עז בעם והבריחה את המשקיעים הזרים, וגררה את הבורסה המקומית לתשואת חסר מול העולם. לשם השוואה, בשנת 2022 המימושים של בעלי העניין הגיעו ל־6.4 מיליארד שקל, וב־2021, שהיתה שנת אופוריה בשווקים, הגיעו ל־7.7 מיליארד שקל. אולם, אם החודש הראשון של השנה הנוכחית מלמד על המשכה, הרי ש־2025 עשויה להיות שנה חזקה בגזרה הזו.
המימושים העלו הילוך מינואר 2025
כך, שלשום מכר שאול נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי יעקב פיננסים, 9% ממניות החברה בתמורה לכ־70 מיליון שקל, בהנחה של כ־9% על מחיר השוק. לאחר העסקה הוא ממשיך להחזיק ב־50.5% ממניות החברה, שמנייתה זינקה בכ־97% ב־12 החודשים האחרונים. זה היה המימוש האחרון בסדרה של מימושים מצד בעלי עניין, אך הוא לא היה הבולט שבהם. המימוש הבולט ביותר היה מצד אהרון פרנקל, שמכר 2% ממניות בנק לאומי בתמורת ל־1.4 מיליארד שקל, תוך שהוא גורף רווח של 615 מיליון שקל (כולל דיבידנדים). מניית לאומי, בנק שנסחר ללא גרעין שליטה, עלתה ב־72% ב־12 החודשים האחרונים.
מבין בעלי השליטה שמימשו חלק מההחזקות שלהם ניתן למנות את משפחת המבורגר, בעלת השליטה בחברת הביטוח והפיננסים הראל, שמכרה 2.5% מהמניות בתמורה ל־250 מיליון שקל וירדה להחזקה של 46.4%. שלמה אליהו, בעל השליטה בקבוצת הביטוח והפיננסים מגדל, מכר 6% מהמניות בתמורה ל־420 מיליון שקל. המניות של שתי החברות זינקו בשיעורים גבוהים. מניית הראל זינקה ב־104% בשנה האחרונה וזו של מגדל החזקות ב־86%, אולם סיבות המימוש היו שונות, שכן אליהו מכר את המניות גם כדי לשרת חוב פרטי שנטל על מנת למחזר את החוב שנטל במקור בעת שרכש את השליטה במגדל החזקות בשנת 2012. אליהו, שמחזיק כיום ב־54.7% ממניות החברה, העניק למוסדיים אופציה לרכוש מידיו עוד 6%.
בדרך להוות תחרות של ממש בפנסיה? קרנות ברירת המחדל הגיעו לנתח של 10%
האם שמונה שנים לאחר שיצאו לדרך קרנות ברירת המחדל בפנסיה סוף סוף מהוות תחרות של ממש לקרנות שמנהלות חברות הביטוח?
ב־2024 צמחו הנכסים המנוהלים בקרנות ברירת המחדל, שמנוהלות בבתי ההשקעות, ב־40%, כמעט כפול מצמיחה של 22% בקרנות הפנסיה שמנוהלות בחברות הביטוח, והגיעו ל־98.5 מיליארד שקל. בכך, לראשונה, נתח השוק של קרנות ברירת המחדל חצה את הרף של 10% והגיע ל־10.5%, כשהשוק כולו מנהל נכסים בהיקף של 933 מיליארד שקל.
בתוך כך, סביר שבמהלך החלק הראשון של השנה הנוכחית הנכסים המנוהלים של קרנות ברירת המחדל יחצו את הרף הסימובלי של 100 מיליארד שקל.
ב־2016, במטרה להגביר את התחרות בשוק הפנסיה, יצאה רשות שוק ההון למכרז הראשון לניהול קרנות ברירת מחדל — קרנות שאליהן יצורפו עובדים שהמעסיקים לא דאגו להם להסדר פנסיה משתלם בכל הנוגע לדמי ניהול. בהתאם, הזוכה במכרז נבחר לפי דמי הניהול הנמוכים ביותר שהוצעו בו, כשנקבעה תקרה נמוכה.
ב־2018 נערך המכרז השני וכיום ישנן ארבע קרנות, כולן מנוהלות אצל בתי השקעות: מור, אינפיניטי, מיטב ואלטשולר שחם. הקרנות האלו גובות דמי ניהול מקסימליים של 1% מההפקדה ו־0.22% מהצבירה, והן מחויבות לא לשנות את דמי הניהול האלו במשך 10 שנים. לשם השוואה, בקרנות הפנסיה הרגילות דמי הניהול יכולים להגיע לעד 6% מההפקדות ו־0.5% מהצבירה.
