סגור

מסחר תנודתי במט"ח: הדולר מתאושש ומטפס ל-3.42 שקלים

מוקדם יותר הבוקר רשם השקל עלייה חדה בפתח שבוע המסחר במט"ח - כשהמטבע האמריקאי נחתך ב-1.2% מול מקבילו הישראלי ל-3.40 שקלים; מגמה דומה גם ביורו שמזנק עתה ל-3.62 שקלים, מוקדם יותר נסחר ב-3.60 שקלים; מיטב דש: "ציפיות האינפלציה ירדו משמעותית - בטווחים הקצרים והבינוניים הציפיות בישראל ירדו אף יותר מאשר במדינות האחרות"

שינוי מגמה בשוק המט"ח: המטבע האמריקאי התאושש ומטפס עתה ל-3.42 שקלים. מוקדם יותר הבוקר רשם השקל עלייה חדה בפתח שבוע המסחר במט"ח - כשהמטבע האמריקאי נחתך ב-1.2% מול מקבילו הישראלי ל-3.40 שקלים. מגמה דומה גם ביורו שמזנק עתה ל-3.62 שקלים, לאחר שמוקדם יותר נסחר ב-3.60 שקלים.
"השווקים נמצאים בתהליך התאמה לשינוי כלכלי שנובע משילוב של האטה בצמיחה וריסון בתנאים פיננסיים. 'תנועת מלקחיים' זו צפויה בסופו של דבר לגרום לירידה באינפלציה ולבלימת עליית ריבית גם אם בדרך עוד עשויות להיות הפתעות במדד המחירים שיעלה מעל התחזית או בעליות ריבית אגרסיביות של הבנקים המרכזיים", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.
עוד מוסיף זבז'ינסקי: "ציפיות האינפלציה בארה"ב ירדו משמעותית בשל החשש ממיתון, לצד ירידה במחירי כל סוגי הסחורות. בטווחים הקצרים והבינוניים הציפיות בישראל ירדו אף יותר מאשר במדינות האחרות. ברמות הנוכחיות הציפיות בישראל אינן משקפות פרמיה אינפלציונית".
בסקירה לכלכליסט מציינים אורנן סולומון ודרור גילאון, כי החדשות הטובות עבור המשקיעים הן שמתחילים לראות סימנים ראשונים לכך שהבנקים המרכזיים מצליחים לעצור את הביקושים. "מחיר הנחושת, בדומה למחירי האנרגיה, נוגע בהרבה מתחומי הכלכלה המודרנית. הנחושת משמשת בתעשיות הרכב, בדגש על הרכב החשמלי, בבנייה למגורים ולמסחר, בחקלאות; כלומר עבור שימושים רבים, מלהגיע למקום כלשהו ועד לאכול – נדרשת נחושת. מחיר הנחושת, שירד בכ־24% מהשיא, מעיד על הביקוש הצונח. ב־30 השנים האחרונות, בכל פעם שמחיר הנחושת ירד ביותר מ־20%, הכלכלה עברה למיתון.
הנחושת היא לא הנתון היחיד שמעיד שהצרכנים כבר לא רוצים לצרוך. שיעור החיסכון באפריל האחרון ירד לרמה של 4.4%, וגם הסקרים של מנהלי הרכש במגזר השירותים ובמגזר היצרני מלמדים על האטה משמעותית. בשוקי ההון כבר ניכרת ירידה חדה בציפיות האינפלציה, ובהתאם גם ירידת תשואות באג"ח. להערכתנו, במציאות של ריבית ריאלית חיובית, האטה כלכלית ופגיעה צפויה ברווחי החברות, הרכיב של האג"ח צריך לעלות, על חשבון המניות", מציינים סולומון וגילאון (דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות).