התמונה בשוק המט״ח לא מותירה ספק: המשקיעים אינם בטוחים שההסכם טוב לישראל
המעבר של השקל מעליות לירידות משקף את עמדת המשקיעים, שאינם בטוחים שההסכם אכן מפחית את הסיכון ארוך הטווח של ישראל. לכך מתווסף החשש מסיום הגיבוי של ארה"ב לממשלה בישראל
התגובה של השקל להסכם עם איראן מספרת אולי את הסיפור המעניין ביותר של יום המסחר. בשעות הבוקר המוקדמות זינק המטבע הישראלי מול הדולר לרמה של 2.88 שקלים, וגם מול היורו - מ-3.38 ל-3.34 שקלים - במה שנראה תחילה כהמשך ישיר לדפוס שאפיין אותו בשנתיים האחרונות: כל ירידה בסיכון הגיאו-פוליטי מתורגמת כמעט מיידית להתחזקות השקל. מאז פרוץ המלחמה הפך המטבע המקומי לברומטר הרגיש ביותר של תפיסת הסיכון של המשקיעים, לעיתים אף יותר משוק המניות עצמו.
אלא שככל שהתקדם יום המסחר התמונה השתנתה - או ליתר דיוק, התהפכה. השקל מחק את כל העליות ואף נחלש מול היורו, במקביל למעבר חד של הבורסה בתל אביב מירידות מתונות למכירות רוחביות במניות הבנקים, חברות הביטוח והחברות הביטחוניות. במילים אחרות, שוק המט"ח החל לשדר מסר דומה לזה של שוק המניות: המשקיעים אינם בטוחים שההסכם אכן מפחית את הסיכון ארוך הטווח של ישראל.
הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בתוכן ההסכם ובשאלות שהוא מותיר פתוחות. מבחינת השווקים, הסכם שמעניק דחייה של כמה שבועות או חודשים, אך אינו מספק פתרון רחב לסוגיית איראן, עשוי להיתפס כהפוגה זמנית בלבד. אם בעוד 60 יום הסוגיה תחזור למרכז הבמה, פרמיית הסיכון לא באמת נעלמה - אלא רק נדחתה.
לכך מתווסף גורם נוסף שמעסיק את המשקיעים: מערכת היחסים בין וושינגטון לירושלים. בשוק קיימת רגישות גוברת לסימנים של מתיחות בין ממשל טראמפ לממשלת נתניהו ולשאלה עד כמה ארה"ב תמשיך להיות מעורבת באזור בעתיד. מבחינת חלק מהמשקיעים, הסיכון אינו רק איראן עצמה, אלא גם האפשרות שישראל תידרש להתמודד מולה עם גיבוי אמריקאי מצומצם יותר.
