שיכון ובינוי עברה לרווח שנתי, גם בזכות עסקיה באפריקה - פעילות שאותה היא מסיימת
הפעילות ביבשת הניבה לחברה בשנת 2025 הכנסות של 280 מיליון שקל - שיפור של 33% ביחס לשנה קודמת; קיצוץ חד בהפרשות לירידות ערך העבירו את שיכון ובינוי לרווח שנתי של 97 מיליון שקל, לעומת הפסד של 950 מיליון שקל ב-2024
שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 2.3 מיליארד שקל, סכום המשקף ירידה של 7% ביחס לרבעון המקביל ב-2024, שנובעת לדבריה משורה של גורמים - בין היתר השקל החזק שגרע מהכנסות הפעילות בארה"ב והאטה במכירת הדירות בנדל"ן למגורים. בה בעת, ירידה בהפרשות לירידת ערך מפרויקטי הדיור להשכרה - ל-367 מיליון שקל לעומת 930 מיליון שקל ב-2024, - תרמה לצמצום חד של 73% בהפסד התפעולי, שעמד על 160 מיליון שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד רבעוני המיוחס לבעלי המניות של 197 מיליון שקל, נמוך ב-68% מההפסד ברבעון המקביל.
בסיכום השנתי, תוספת של קרוב ל-900 מיליון שקל בהכנסות פעילות הקבלנות בישראל ושל 770 מיליון שקל ממכירת דירות בחו"ל הביאו לשיפור של 9% בהכנסות ל-9.3 מיליארד שקל. גם בסיכום השנתי נרשמה ירידה חדה בהפרשות: ב-2024 נרשמו הפרשות לירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בדיור להשכרה (בעיקר בשני הפרויקטים שבהם זכתה החברה בשדה דב ב-2021 וב-2022), בעוד שב-2025 ההפרשות עמדו על 537 מיליון שקל. הנתונים האמורים העבירו את שיכון ובינוי לרווח תפעולי שנתי של 35 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 314 מיליון שקל ב-2024. הרווח הנקי השנתי לבעלי המניות מיוחס עמד על 97 מיליון שקל, לעומת הפסד של 950 מיליון שקל ב-2024.
שיכון ובינוי, שמנוהלת מיולי 2024 על ידי עמית בירמן התקדמה ב-2025 ביישום שני מהלכים אסטרטגיים. האחד - סיום הפעילות באפריקה והתמקדות בישראל ובארה"ב; והשני - מיקוד במגזר הפעילות העיקרי שלה, הקבלנות בישראל (55% מההכנסות השנתיות), תוך מעבר מדגש על פרויקטי תשתית מדינתיים (כדוגמת מסילות רכבת וכבישים) ליותר פרויקטי בנייה למגורים.
בנובמבר התקשרה החברה בהסכם למכירת הפעילות שנותרה לה בניגריה, שהייתה יעד הפעילות המרכזי שלה בחו"ל בעבר אך הסבה לה הפסדים כבדים בשנים האחרונות. ההסכם הושלם בפברואר, ובשיכון ובינוי מצפים לרווח הון של 37 עד 47 מיליון דולר ולתזרים של 67 עד 77 מיליון דולר, לצד רישום הפסד מהוצאות מימון של 131 מיליון דולר. בעקבות המהלך נותרה החברה עם פרויקט אחד בלבד באפריקה - הקמת שדה תעופה באוגנדה, שאמור להסתיים השנה. צבר ההזמנות מהפעילות באפריקה, שעמד ב-2021 על יותר מ-4.3 מיליארד שקל, הסתכם בסוף דצמבר ב-36 מיליון שקל בלבד.
במסגרת הסטת הדגש מאפריקה לארה"ב, ההכנסות מהפעילות בארה"ב הגיעו בסיכום השנתי ל-1.9 מיליארד שקל - כ-20% מההכנסות הכוללות - וצבר ההזמנות שם הגיע בסוף השנה ל-3.8 מיליארד שקל. עם זאת, לפעילות באפריקה הייתה תרומה משמעותית יותר לשיפור ב-2025: היא הניבה הכנסות של 280 מיליון שקל, לעומת 111 מיליון שקל ב-2024 (קפיצה של 33%). זאת הודות לחידוש העבודות באוגנדה ולעדכון הסכמים וחזרה לפעילות בניגריה. מנגד, הפעילות בארה"ב הניבה תוספת הכנסות של 24 מיליון שקל בלבד והושפעה מהשקל החזק.
באופן דומה, חלק מרכזי מהשיפור במגזר הקבלנות, תשתיות ובנייה בישראל הגיע מהתקשרויות קודמות מול המדינה - אף שהחברה מתמקדת יותר בפרויקטי בנייה פרטיים. כך, עלייה של 319 מיליון שקל בהכנסות מיוחסת לפרויקטים לסלילת כבישים, ושיפור של 254 מיליון שקל בפעילות הבנייה מיוחס בין היתר לפרויקטים ביטחוניים, בהם הקמת קריית המודיעין, קריית התקשוב ובסיס רב-זרועי סמוך לרמלה. במקביל, החברה לא ויתרה על פרויקטים מדינתיים ומתכוונת להתמודד גם על פרויקט המטרו.
ההאטה בנדל"ן למגורים הובילה לכך שהחברה מכרה בישראל ב-2025 רק 125 יחידות דיור, לעומת 465 יחידות ב-2024. עיכובים בבנייה, על רקע מצב המלחמה המתמשך, הובילו למחלוקת בין שיכון ובינוי לבין רמ"י בדבר תשלומי ההצמדה הנדרשים במכירת 252 יחידות דיור בפרויקט מחיר למשתכן באור יהודה, וכתוצאה מכך תחילת המכירה מתעכבת.
עלות שכרו של בירמן הגיעה ל-12.9 מיליון שקל, מהם 3.7 מיליון שקל בתגמול הוני ו-3.4 מיליון שקל במענקים מיוחדים, זאת אף שהחברה עקפה את התנגדות אספת בעלי המניות לכך. שיכון ובינוי נסחרת בשווי של 9.5 מיליארד שקל. מאז כניסתו של בירמן לתפקיד המנכ"ל ועד תחילת ינואר עלתה מניית החברה ב-176%, לעומת עלייה של 101% במדד ת"א 125. עם זאת, מאז ירדה המניה ב-22%, בעוד המדד עלה ב-1%.
