שיכון ובינוי הפסיקה אספה לפני הדחת דח"צ שתמך באובר־רולינג
האספה פוזרה "לצורך מיצוי מגעים עם בעלי המניות" כשהתברר שאין לחברה רוב לאישור מינויו מחדש של תומר יעקב. הסיבה: יעקב תמך בהחלטה לעקיפת התנגדות המוסדיים להעניק בונוס מיוחד של 5.2 מיליון שקל למנכ"ל שיכון ובינוי עמית בירמן
המוסדיים כמעט הדיחו את הדח"צ שבזכותו דירקטוריון שיכון ובינוי עקף את בעלי המניות והעניק למנכ"ל בונוס מיוחד של יותר מ־5 מיליון שקל, אז החברה דחתה את אספת בעלי המניות תוך כדי התרחשותה, בתקווה להימנע מהדחתו. אספת בעלי המניות של שיכון ובינוי התכנסה בשבוע שעבר. אולם, שעה לאחר מועד ההתכנסות דיווחה החברה על דחייתה "לצורך מיצוי מגעים עם בעלי המניות של החברה", וזאת מבלי שנקבע לה מועד חדש. הסיבה לדחייה נעוצה הן במטרת כינוס האספה והן בהתפתחויות שהתרחשו במהלכה. שיכון ובינוי זימנה את בעלי מניותיה כדי להצביע על מינויו של הדירקטור החיצוני תומר יעקב לתקופת כהונה שנייה. אלא שלכלכליסט נודע כי ההצבעה אכן התקיימה, אך מאחר שהחברה לא השיגה את הרוב הנדרש לאישור המינוי, היא בחרה שלא להשלים את הליך האספה, אלא לדחות אותה למועד אחר. זאת, בתקווה שבינתיים תצליח לשכנע את הגופים המוסדיים שהתנגדו למהלך לשנות את עמדתם ולתמוך בו.
מה הפריע לגופים המוסדיים? באוגוסט יעקב תמך בהחלטת אובר־רולינג, בכובעו כחבר בוועדת התגמול של דירקטוריון שיכון ובינוי, שאישרה למנכ"ל עמית בירמן מענקים מיוחדים של 5.2 מיליון שקל. זאת, לאחר שאספת בעלי המניות התנגדה להקצאת התגמולים ברוב גדול של 82% ממשתתפי ההצבעה הכשירים (בעלי מניות שאינם בעלי שליטה או בעלי עניין אישי בהחלטה). בקרב המתנגדים נכללו כלל הגופים המוסדיים המחזיקים במניית שיכון ובינוי, למעט הפניקס, המחזיקה בכ־12.5% מהחברה, שתמכה במהלך. תמיכתו של יעקב היתה מכרעת: הדח"צית הנוספת, אורלי זילברמן, התנגדה, וההחלטה התקבלה ברוב של שניים מול אחד.
זו אינה הפעם הראשונה שבה יעקב ניצב בסיטואציה כזו, ובאותן נסיבות בדיוק. בסוף מאי הוא הודח מכהונתו כדח"צ בחברת פורמולה, לאחר שאספת בעלי המניות שלה, בהובלת הגופים המוסדיים, לא אישרה את מינויו לכהונה נוספת. הרקע לכך היה תמיכתו ב־2023 בהחלטת אובר־רולינג שעקפה את התנגדות אספת בעלי המניות של פורמולה ואישרה להקצות למנכ"ל גיא ברנשטיין תגמול הוני אסטרונומי בשווי של 171 מיליון שקל באותה העת. אלא שגם לאחר אותה הדחה, וחרף האיתות הברור מצד המוסדיים, יעקב תמך במהלך דומה בשיכון ובינוי. כעת, אותה תמיכה באובר־רולינג חוזרת אליו כבומרנג. ההתנגדות למינויו לכהונה נוספת נובעת במידה רבה מהחלטתו זו מחודש אוגוסט, ואף שכמה מהמוסדיים תמכו בכל זאת בחידוש מינויו, מרביתם התנגדו על רקע זה.
הצבעה על מינוי דח"צ, בדומה להצבעה על תנאי שכר מנכ"ל, מחייבת רוב מקרב המשתתפים הכשירים, ואינה כוללת את קולותיו של בעל השליטה נתי סיידוף במקרה של שיכון ובינוי. המשמעות היא שלעמדת הגופים המוסדיים יש משקל מכריע באישור המהלך. אלא שבניגוד לאישור תנאי תגמול, במקרה של מינוי דח"צ אין אפשרות לבצע אובר־רולינג ולעקוף את החלטת האספה. לפיכך, אלמלא הדחייה, תוצאות ההצבעה — שהיו שליליות — היו הופכות לרשמיות ומינויו של יעקב היה יורד סופית מהפרק.
הדחייה ברגע האחרון מותירה פתח צר לשינוי התוצאה: היא מאפשרת לשיכון ובינוי וליעקב לנסות ולשכנע את המוסדיים לשנות את הצבעתם. אולם, הניסיון המצטבר מהשנים האחרונות מצביע על מגמה של הקשחת עמדות מצד המוסדיים כלפי דח"צים שמשתתפים בעקיפת רצון בעלי המניות. המקרה של יעקב אינו חריג בהקשר זה. הדחתו מפורמולה היתה המקרה החמישי מאז דצמבר 2023 שבו מוסדיים התנגדו להארכת כהונה של דח"צים שתמכו באובר־רולינג. קדמו לכך מקרים דומים במטריקס, ביג, קרסו מוטורס והכשרת הישוב. כלומר, מדובר במדיניות הולכת ומתגבשת — ולא באירוע נקודתי.
ובכל זאת, יש גם חריגים. בינואר 2025 אושר בסופו של דבר מינויה של הדח"צית דבורה אלחנטי לכהונה נוספת בדירקטוריון אלקטרה, אף שתמכה בעבר באובר־רולינג על תנאי שכרו של המנכ"ל איתמר דויטשר. זאת, לאחר שהצליחה לשכנע חלק מהמוסדיים בנימוקיה ולגייס תמיכה מספקת. המקרה ההוא עשוי היה לשמש עבור יעקב תקדים מעודד. אלא שבניגוד אליו, במקרה הנוכחי נראה כי נקודת הפתיחה מורכבת יותר והמסר מצד המוסדיים חד יותר: תמיכה באובר־רולינג אינה עוד צעד טכני במסגרת עבודת הדירקטוריון, אלא החלטה בעלת השלכות אישיות ישירות על המשך הכהונה.
