התמתנו הירידות בשקל; בנק ישראל התכנס לישיבה
התקיפה הישראלית באיראן הפילה את המטבע המקומי בשעות הבוקר המוקדמות, אך בהמשך היום נחתך שיעור הירידה: הדולר מטפס ל-3.60 שקלים, היורו מתחזק לסביבת 4.14 שקלים; בנק ישראל: "הוועדה ליציבות פיננסית התכנסה לעדכונים שוטפים - הבנק ערוך ומוכן בכל התחומים שבאחריותו"
יום סוער בשוק המט"ח המקומי: התקיפה הישראלית באיראן הפילה את השקל בשעות הבוקר המוקדמות -בשעות שעברו התנועות נרגעו מעט, אף שהוא עדיין עם ירידה משמעותית מול המטבעות המובילים.
בנק ישראל הודיע בממהלך היום כי הוועדה שלו ליציבות פיננסית התכנסה היום "לעדכונים שוטפים לנוכח המצב".
הדולר עולה ב-1.2% ל-3.59 שקלים (מוקדם יותר עמד על יותר מ-3.65), היורו עולה ב-0.6% ל-4.14 שקלים (מוקדם יותר חצה 4.22); הפאונד עולה ב-0.6% לסביבת 4.86 שקלים.
אשר להודעת בנק ישראל: הוועדה ליציבות פיננסית היא ועדה שבראשה עומד בנק ישראל וחברים בה גם בכירים ממשרד האוצר (המנכ"ל והחשב הכללי) וגם יתר הרגולטורים הפיננסיים.
החקיקה מאפשרת לועדה להנות מחשאיות קיצונית, ובדרך כלל בבנק ישראל ניצלו את האפשרות הזו עד תום - כך למשל לא דווח על התכנסות הוועדה לישיבות לאחר טבח שבעה באוקטובר.
הנימוק לחשאיות נובע מכך שפרסום התכנסות הוועדה עלול לייצר פאנקיה בשווקים - אך ההצדקה הזו לא רלבנטית לאירועים בטחוניים מתוקשרים. במקרים כאלה ההיגיון הוא הפוך, שכן הודעה על התכנסות הוועדה מעבירה במקרה כזה מסר של מוכנות והתארגנות. ואכן בבנק ישראל אומרים שההודעה על הדיונים היום נובע מרצון להעביר מסר של שליטה במצב.
עם זאת, הבנק לא מסר פרטים על ישיבת הוועדה, לא על משך הזמן שבה, לא על המציגים, ולא על מסקנות שהתקבלו. מוקדם יותר הבוקר, בנק ישראל הודיע שהוא ערוך לכל תרחיש.
במקביל, ה-CDS (חוזי ביטוח מפני חדלות פירעון של אג״ח ממשלתיות) של ישראל לחמש שנים, מזנקים כעת ב-15% לרמה של 110 נקודות - הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל. אף שמדובר בעלייה חדה מאד, בטווח של שנה זוהי רמה נמוכה יחסית - ב-12 החודשים האחרונים הרמה הגבוהה ביותר, 159 נקודות, נרשמה באוקטובר האחרון, כשישראל תקפה לראשונה באיראן.
למרות העלייה החדה, על פי אלכס זבנז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מדובר בתגובה מתונה לגודל האירוע. "התגובה מעידה על סוג של התרגלות. הסיטואציה שבה ישראל נמצאת במלחמה כבר כמעט שנתיים והמשק שלה מתפקד, מביא את השוק להתרגל לאירועים הדרמטיים שקורים בזירה המקומית".
על פי זבז'ינסקי, השעות האחרונות מראות רגיעה מסוימת בשווקים, עם צמצום העלייה במחיר הנפט והיחלשות השקל. "השווקים תופסים את המצב הנוכחי והשעות האחרונות כצפירת הרגעה מסוימת. התחלנו באסקלציה אבל יש הירגעות".
זבז'ינסקי הוסיף כי פתיחת המסחר בבורסת תל אביב ביום ראשון לא צפויה להציג דרמה גדולה. "בקצב האירועים הנוכחי, יום ראשון עדיין רחוק. אנחנו כבר מכירים את זה. כשיש לשווקים זמן לעבד את המידע והאירוע הדרמטי לא מתרחש בזמן המסחר, התגובה העתידית היא יותר רגועה. לכן, במובן מסוים, העובדה שזה קרה ביום שישי ולא באמצע מסחר מהווה יתרון".
ובינתיים, המטבע של ארה"ב מתחזק בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות המובילים) עולה ב-0.4% ל-98.3 נקודות; היורו יורד ב-0.5% ל-1.152 דולר; הפאונד נחלש ב-0.4% ל-1.355 דולר.
בנק ישראל הודיע מוקדם יותר היום כי הוא ערוך ומוכן בכל התחומים שבאחריותו בהם התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, המערכת הבנקאית ומערכות התשלומים ויש ברשותו את הכלים הדרושים לצורך תמיכה בהמשכיות עסקית למשק הישראלי. הבנק ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.
משרד האוצר גם עידכן שהוא קיים כיום דיון של כלל בכיריו, במשרד האוצר אמרו כי הם ערוכים לכל תרחיש, הן מבחינת שמירה על רציפות תפקודית, מבחינת פעילות רשות המסים וקרן מס רכוש. במשרד האוצר ביקשו גם לציין כי קיימות במתקפה זו הזדמנויות כלכליות, שכן ייתכן שבעקבותיה תהיה צמיחה חזקה.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה רק בעוד חודש, ב-7 ביולי. ביום ראשון הקרוב 15 ביוני יתפרסמו נתוני האינפלציה של ישראל בחודש מאי, שבשגרה חשובים מאד למשקיעים המקומיים - אך כנראה יידחקו מעט לשוליים בשל האירועים.
מי שכן יתכנסו בשבוע הבא הם הבנקים המרכזיים של ארה"ב (ברביעי) ושל אנגליה (בחמישי), שניהם צפויים להותיר את הריבית ללא שינוי, על 4.50% ו-4.25% בהתאמה.
רונן מנחם, מזרחי טפחות אמר הבוקר כי ״תחילת המלחמה בין ישראל ואיראן משנה כמובן את הערכת המצב מבחינת שוקי ההון והמשק. ככל שהדברים קשורים לשוקי ההון, הכספים והמט"ח (אם אלו יהיו פתוחים למסחר) ומגבלות פעילותם, יש לצפות לתכונה גבוהה בהרבה מהרגיל, ולפחות לתקופה הסמוכה, לעדיפות של נכסים הנחשבים בטוחים יותר, קיצור של מח"מ בכל הקשור לנכסי חוב וכדומה״.
