העמלה שלא הכרתם, שעשויה להכפיל לכם את עלות המסחר בניירות ערך זרים
כדי לעצור נדידת לקוחות צעירים לגופים שגובים עמלות נמוכות בהרבה, הבנקים הוזילו עמלות. מנגד, הם גובים עמלות צד ג' על רכישת ני"ע זרים - עמלות שאינן שקופות לציבור. בבנק לאומי ובמזרחי טפחות מתווספת גם עמלת צד ג' לסולק
היעדר תחרות מספקת במערכת הבנקאית איננו סוד, ודאי לא לאחר שרשות התחרות זימנה בשבוע שעבר את חמשת הבנקים הגדולים לשימוע נוסף, לקראת מה שמסתמן כהכרזה עליהם כקבוצת ריכוז. חרף זאת, כשבוחנים מקרוב את ענף הבנקאות, ניתן לראות ניצנים של תחרות בתחומים מסוימים — למשל, בעמלות המסחר בניירות ערך.
עמלות מסחר בני"ע נחשבות לאחת מביצי הזהב של הבנקים המסורתיים. בישראל פועלים כיום כ־1.4 מיליון חשבונות מסחר — אחד לכל חמישה בגירים — והבנקים מחזיקים בכ־85% מהם. הם גובים דמי משמרת (דמי ניהול), עמלות קנייה ומכירה ועמלות מט"ח יקרות במיוחד — המייצרות רוח גבית לרווחי השיא שהם שוברים משנה לשנה. במחצית הראשונה של 2025 לבדה נהנו חמשת הבנקים הגדולים מהכנסות של 1.6 מיליארד שקל — עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה ב־2024.
העמלות הממוצעות שהבנקים גובים יקרות במאות אחוזים מאלו של בתי ההשקעות, אפליקציות מסחר כמו בלינק והבנק הדיגיטלי וואן זירו. פער העלויות החל לכרסם בהגמוניה של הבנקים, בעיקר בקרב צעירים: בשנה שעברה כ־45% מחשבונות המסחר נפתחו מחוץ לבנקים — שינוי מגמה היסטורי עבור מערכת שנהנתה עד כה משליטה כמעט מוחלטת.
כתוצאה, הבנקים שהתמקדו עד כה בשימור נקודתי של לקוחות שאיימו לעזוב, החלו להוזיל חלק מהעמלות, ובעיקר ליזום הטבות שונות לצעירים. כך, לדוגמה, בחודשים האחרונים הציעו הבינלאומי ולאומי פטור מדמי ניהול ללקוחות עד גיל 30 לצד הוזלות בעמלות אחרות, ודיסקונט הכריז בדצמבר כי צעירים עד גיל 25 (שאינם סטודנטים) יקבלו פטור מלא מדמי משמרת ומעמלות קנייה או מכירה במניות ישראליות.
אך על אף ניצני התחרות, המסחר דרך הבנקים עוד רחוק מלהיות תחרותי ושקוף. חלק מהציבור למד להכיר עמלות כמו דמי משמרת, עמלות קנייה ומכירה של מט"ח, אבל במקרה של מסחר בני"ע זרים, הבנקים גובים עמלה נוספת: עמלת ברוקר. נסביר: כדי לרכוש ני"ע זרים, בנקים ובתי השקעות נעזרים בשירותיהם של ברוקרים מתווכים, כמו סיטיבנק, אייפקס ואינטרקטי, שגובים תמורת שירותיהם עמלה, המחושבת לפי סנט למניה. את העמלה הזו הבנקים גובים מהלקוחות.
מדובר בעמלה משמעותית: בבינלאומי גובים עד סנט למניה, כלומר כ־10 דולר לרכישת 1,000 מניות. במזרחי טפחות, לאומי ודיסקונט יכולים לגבות 0.5 סנט למניה שמשמעותם כ־5 דולר ל־1,000 מניות. עם זאת, בבינלאומי ובדיסקונט מסבסדים עמלה זו ללקוחות צעירים כחלק מההטבות. בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים גובים גם עמלת מינימום — 5.5 דולר בדיסקונט ו־3 דולר בהפועלים — כך שרכישת מספר מניות קטן אינה מוזילה בהכרח את העמלה.
עלויות אלו אומנם נועדו לשלם לצד ג' ולא לרפד את כיסי הבנק, אך בשורה התחתונה הן נוספות לעמלות הקנייה והמכירה שהלקוח משלם, מבלי שהוא בהכרח מודע לכך. בכל הבנקים המסורתיים יש עמלת מינימום לקנייה ולמכירה, שנעה בין 20 דולר (בבנק הפועלים) ל־39 דולר (בבינלאומי). גם כאן ניתנות הוזלות מסוימות לקהל הצעיר, אך המשמעות היא שלעשרות הדולרים שהלקוח משלם, במחשבה שהעמלה מייצגת את העלות הכוללת של העסקה, מתווספת עמלת צד ג'.
עמלה זו היא לא גזירת גורל: היוצאים מן הכלל במערכת הבנקאית הם וואן זירו, שלא גובה עמלת ברוקר, וחשבון פפר של בנק לאומי. בנוסף, בתי ההשקעות אינם גובים עמלת ברוקר כלל, או מגלמים אותה בעמלות הקנייה והמכירה, אך אלו גם כך זולות יותר מעמלות הקנייה והמכירה של הבנקים. המשמעות היא שפער העלויות בין מסחר דרך בנק מסורתי לבין מתחרים חוץ־בנקאיים גדול בהרבה מהנראה בהשוואה פשוטה של דמי ניהול ועמלות קנייה או מכירה.
לא מדובר רק בעמלות משמעותיות אלא גם בעמלות שאינן שקופות. כך, לדוגמה, לקוח שביצע עסקה דרך הבנק הבינלאומי ראה בתחתית מסך “שליחת ההוראה” 12 הערות שונות, וברביעית שבהן נכתב: “ייתכנו עמלות ברוקר והוצאות חו"ל בנוסף לעמלות הבנק”. לקוח דיסקונט ראה את ההודעה “חשבונך יחויב בסך 23.5 דולר” ורק בהמשך נכתב כי “תיגבה עמלת סוכן בסך 7.5 דולר" — ללא סכימה ברורה של סך כל העלויות.
יש לציין כי בשונה מבתי השקעות, הבנקים לא יכולים לגבות מהלקוח את עמלת הקנייה והמכירה לפי סנט למניה, אלא רק כשיעור מגובה העסקה לצד עמלת מינימום שהיא מספר מוחלט. המשמעות היא שהבנקים לא יכולים לגלם מראש ובאופן מלא את עמלה לברוקר, שאותה הם משלמים לפי סנט למניה, במחיר עלות הקנייה, שכן לעתים, בעסקאות שבהן רוכשים מניות רבות, הם עלולים להפסיד מכך. ועדיין, בתי ההשקעות מצליחים גם לסבסד או לכלול את העמלה בפעולת הקנייה וגם להציע עמלות קנייה זולות יותר, כשכאמור, עיקר הבעיה הוא בהיעדר שקיפות מספקת.
אם זה לא מספיק, ישנה גם עמלת צד ג' נוספת שחלק מהבנקים גובים עבור חיבור לרשתות הסליקה, שבהן נרשמים שינויי הבעלות במניות. בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות גובים 2.5 דולר, שמתחלקים בכל יום בין לקוחות הבנק שרכשו את אותה מניה. אומנם לא מדובר כנראה בסכום משמעותי, אך מדובר בעלות נוספת שהציבור כנראה לא מודע לה. שאר הבנקים אינם גובים עמלה זו.
