יציבות במט"ח אחרי האינפלציה והצמיחה: הדולר על 3.09 שקלים
היורו נסחר קרוב ל-3.67 שקלים; הירידה של קצב האינפלציה השנתי ל-1.8%, מוסיפה לחץ על בנק ישראל להודיע על הפחתה בשבוע הבא; לידר: "הנתונים הריאליים נותרו חזקים, כולל שוק עבודה. השאלה היא עד כמה הייסוף בשקל והירידה בקצב האינפלציה ישפיעו על החלטת הריבית הקרובה"
תנועות קלות במט"ח, אחרי פרסום נתוני האינפלציה והצמיחה של ישראל: הדולר ללא תנועה מהותית, נסחר ב-3.09 שקלים, היורו עם עלייה של 0.1% ונסחר קרוב ל-3.67 שקלים. בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) עולה ב-0.1%, על 97.0 נק'; היורו יציב, מעל 1.18 דולר; הפאונד יציב, מעל 1.36 דולר. הין היפני מאבד גובה אחרי נתוני התוצר במדינה - הדולר עולה ב-0.5% מול מקבילו היפני ל-153.5 ין.
התוצר היפני עלה ב -0.1% ברבעון האחרון של 2025, לאחר שברבעון שקדם לו נרשמה ירידה של 0.7%. הנתון אכזב את המשקיעים, שכן התחזית עמדו על תוצר של 0.4%. הוא העמיד את קצב הצמיחה השנתי של יפן על 0.2%, מול קצב שלילי של 2.6% ברבעון השלישי.
השווקים בארה"ב סגורים היום בשל חופשת יום הנשיאים. לפי הוראות בנק ישראל, לנוכח החופשה בארה"ב, פעילות המט"ח תוגבל היום - בין היתר לא ניתן לפתוח או לסגור חשבונות דולריים, ולא יתקבלו או יתבצעו העברות ל-מחו"ל.
נתוני הצמיחה והאינפלציה בישראל
המשק הישראלי צמח ב-3.1% בשנת 2025, כך עולה מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום. מהנתונים עולה כי בשנה שעברה נרשמה מגמת התאוששות במשק הישראלי בהשוואה ל-2024 אז עמדה הצמיחה על 1%. התוצר לנפש עלה ב-1.7% בלבד, עם זאת זו השנה הראשונה שבה התוצר לנפש צומח אחרי שתי שנות המלחמה. ברבעון הרביעי לבדו נרשמה צמיחה של 4% בקצב שנתי, ועלייה של 2.9% בתוצר לנפש. ברבעון הרביעי נרשמה עליה של 4% בתוצר, עליה של 7.1% בתוצר העסקי, ועליה של 2.9% בתוצר לנפש. כל אלו בחישוב שנתי.
מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.3% לעומת דצמבר 2025 - מעט מתחת לתחזיות שעמדו על נסיגה של 0.1%-0.2%. הנתון מעמיד את קצב האינפלציה השנתי (ב-12 החודשים האחרונים) על 1.8% בלבד - השיעור הנמוך מזה ארבע שנים וחצי (ביולי 2021 האינפלציה עמדה על 1.7%). מדובר גם על נסיגה חזקה ביחס לדצמבר, שבו עמדה על 2.6%.
בכך ירד קצב האינפלציה השנתי אל מתחת לנקודת האמצע בטווח היעד של בנק ישראל, העומד על 1%-3% - שבוע בדיוק לפני החלטת הריבית הבנק, ביום שני 23 בפברואר. רמת האינפלציה הנמוכה, לצד השקל החזק, יספקו נימוק חזק להפחתת ריבית. יש גם הצדקות לגישה שמרנית יותר (בעיקר כלכלה צומחת ושוק עבודה חזקה) כך שלא בטוח שאכן תהיה הורדה.
"הנתונים הריאליים נותרו חזקים יחסית, לרבות פעילות ותעסוקה בשוק עבודה הדוק. השאלה המרכזית היא עד כמה המשך הייסוף בשקל מול סל המטבעות (2.7% מתחילת השנה) והירידה באינפלציה ישפיעו על החלטת הריבית הקרובה", אומרים כלכלנים לידר, בראשות יונתן כץ.
על כך הוסיף הבוקר אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים: לכאורה מדובר בהתפתחות דרמטית, כאשר האינפלציה יורדת בחדות אל מתחת לאמצע יעד האינפלציה של בנק ישראל. פועל מדובר במהלך שהיה צפוי במידה רבה - אף שהנתון היה נמוך בכעשירית האחוז מהממוצע בתחזיות.
הסיבה לכך נעוצה באופן חישוב האינפלציה השנתית: מדובר בסיכום נתוני האינפלציה של 12 החודשים האחרונים, כאשר כל מדד חדש מחליף את הנתון המקביל מלפני שנה. המדד האחרון למעשה החליף את נתון ינואר 2025, שהיה גבוה באופן חריג בשל העלאת המע"מ ושיעורי המס באותו חודש". פוריה מציין עוד כי "אף שהירידה החדה באינפלציה מגדילה את הסבירות להפחתת ריבית בטווח הקרוב, מה שעשוי להעניק תמיכה נקודתית למטבעות הזרים - אין שינוי בהערכה הבסיסית: בהיעדר תיקון חד בשווקים או אירוע מקומי שלילי משמעותי, מגמת הייסוף של השקל צפויה להימשך בטווח הבינוני והארוך מול המטבעות המובילים".
