צים מבקשת לצ'פר את גליקמן ב"מענק שימור" של 924 אלף דולר
חברת הספנות שלחה זימון לאספת בעלי מניות שבה היא רוצה להעניק למנכ"ל ול־13 בכירים נוספים מענק בסכום מצרפי של 6.5 מיליון דולר ולאשר מדיניות תגמול חדשה
צים מבקשת להעניק למנכ"ל אלי גליקמן בונוס של 924 אלף דולר (כ־2.9 מיליון שקל) עבור מכירתה. כך עולה מזימון לאספת בעלי מניות שפרסמה חברת הספנות הישראלית לאישור העסקה שבמסגרתה ענקית הספנות הגרמנית האפאג־לויד וקרן הפרייבט אקוויטי הישראלית פימי רוכשות אותה תמורת 4.2 מיליארד דולר. העסקה, שנחתמה בחודש שעבר, נחשפה בכלכליסט. מהזימון לאספה, שתתקיים ב־30 באפריל, עולה כי צים מבקשת להעניק בונוסים גם ל־13 נושאי משרה נוספים בחברה שיגיעו לעד 5.4 מיליון דולר לכולם יחד. צים אינה מפרטת בנוגע לזהותם הפרטנית של נושאי המשרה, אולם הבונוסים שלהם, וכן של גליקמן, הם למעשה מענק מיוחד של 12 משכורות חודשיות.
הבונוסים האלו מוגדרים כמענקי שימור ובכירי צים יקבלו אותם במועד השלמת המיזוג לתוך האפאג־לויד, או בחלוף 15 חודשים ממועד החתימה על העסקה, המוקדם מבין השניים. כלומר, בתרחיש מסוים בכירי החברה יקבלו בונוסים של כ־6.5 מיליון דולר באופן מצרפי גם אם העסקה לא תצא לפועל בסופו של דבר, במידה שיתקבל האישור של בעלי המניות של החברה, שנסחרת כיום ללא גרעין שליטה. גליקמן מכר לפני כשבועיים כמעט את כל החזקותיו בצים תמורת 40 מיליון דולר, במחיר שנמוך בכ־20% מזה שלפיו האפאג־לויד עתידה לרכוש את צים.
כמו כן, צים מבקשת מבעלי המניות לאשר מדיניות תגמול חדשה, לאחר שבעלי המניות דחו אותה בינואר. המדיניות תהיה בתוקף לשלוש שנים. לפי המדיניות המוצעת, שכרו של מנכ"ל צים יעמוד על 240 אלף שקל בחודש, זה של סמנכ"ל הכספים על 190 אלף שקל בחודש, וזה של סמנכ"ל התפעול על 180 אלף שקל בחודש. כמו כן, הדירקטורים של צים יקבלו עד 100 אלף דולר בשנה בתוספת של עד 2,000 דולר לישיבה. אומנם המדיניות המבוקשת היא לשלוש שנים, אך היא תהיה רלבנטית בפועל עד למיזוג צים לתוך חברת הספנות הגרמנית – הליך שצפוי לארוך לפחות כשנה.
בנוסף, צים מבקשת מבעלי המניות לאשר לדירקטוריון ולוועדת התגמול שלו את הסמכות להאריך את תקופת המימוש של האופציות שניתנו לעובדי החברה, וכן להאיץ את תקופת ההבשלה נוכח שינוי השליטה שנמצא באופק. צים מדגישה כי לנושאי המשרה בחברה ולדירקטוריון קיים פוטנציאל לניגוד עניינים בעסקת האפאג־לויד, וכי האינטרסים שלהם עשויים להיות שונים מאלו של בעלי המניות מהציבור.
את עסקת האפאג־לויד מגדירה צים בזימון לאספה כמורכבת במיוחד, בין היתר בשל זכויות המדינה בחברה באמצעות "מניית הזהב". במסגרת ההסכם נדרשת האפאג־לויד להפעיל "מאמצים סבירים" להשגת שחרור מההתחייבויות הנובעות ממניה זו. משום כך האפאג־לויד צירפה לעסקה את קרן פימי כשותפה ישראלית, כאשר פימי, שתחזיק בפעילות הישראלית של צים תחת חברה חדשה בשם צים ישראל, היא זו שאמורה לשאת בהתחייבויות המקומיות במסגרת צים החדשה — לרבות החזקה מינימלית של 11 אוניות בבעלות (כאשר צים החדשה תחת פימי צפויה להחזיק ב־12) ושמירה על רוב ישראלי בדירקטוריון, מטה שימוקם בישראל ומנכ"ל ישראלי.
הזימון לאספה חושף כי העסקה כוללת מנגנון פיצוי דו־כיווני במקרה של ביטול העסקה, בהתאם לזהות הצד שמבטל אותה. האפאג־לויד תידרש לשלם לצים 160 מיליון דולר אם תחליט לסגת מהעסקה מסיבות שאינן קשורות לאי־קבלת אישור המדינה בנוגע למניית הזהב, או אם יוכח שהאישור מהמדינה לא ניתן והאפאג־לויד לא השקיעה מאמצים סבירים להשגתו. מנגד, צים תידרש לשלם להאפאג־לויד 150 מיליון דולר אם תחזור בה ותבחר בהצעה חלופית במחיר גבוה יותר, אם הדירקטוריון יסיר את המלצתו לאשר את העסקה, או אם האספה הכללית לא תאשר את העסקה והחברה תחתום בתוך שנה על הסכם עם מציע אחר. אם העסקה לא תאושר על ידי המדינה, אף אחד מהצדדים לא ייקנס. כמו כן, האפאג־לויד תוכל לסגת מהעסקה ללא תשלום אם המדינה תציב תנאים שייחשבו ללא סבירים. צים אינה מפרטת בנוגע למה עשוי להיחשב לא סביר מצד המדינה.
כמו כן, במסגרת הזימון לאספה צים שוטחת את השתלשלות האירועים שהובילה לכך שנחתמה עסקה עם האפאג־לויד. המסמך חושף כי גליקמן הגיש, בשם קבוצה שבראשה הוא עומד ושבה חבר גם רמי אונגר, הצעת רכישה לדירקטוריון ב־1 ביולי במחיר של 20 דולר למניה, שהיה גבוה ממחיר השוק באותה העת. גליקמן ביקש בלעדיות ולא חשף את מקורות המימון המלאים שלו. למחרת דירקטוריון צים כבר שכר את בנק אוורקור, וחודש לאחר מכן דחה את ההצעה של גליקמן, והחליט לצאת להליך מכרזי. מגעים ראשוניים התקיימו עם 13 גופים שונים, מתוכם ארבעה חתמו על המסמכים הנדרשים על מנת להיכנס לחדר המידע שפתחה צים, ובסופו של דבר האפאג־לויד ניצחה במכרז כשהציעה 35 דולר למניה.
