אחרי נתוני הגירעון: הדולר יורד ל-3.21 שקלים, היורו ל-3.74 ש'
הדולר יציב בשווקים הגלובאליים, אך מול השקל נסוג מ-3.23 ש' היציג בשישי; היורו יורד מ-3.761 ש' היציג בשישי; הגירעון הממשלתי ירד ב-0.4% בנובמבר, ל-4.5%, לאחר שבאוקטובר עלה ב-0.2%; מיטב: "הפד יוריד השבוע את הריבית מ-4% ל-3.75%, והיא עשויה לרדת עד ל-3% בסוף 2026, ואולי אף לרמה נמוכה יותר"
השקל מטפס על חשבון הדולר והיורו - מול רגיעה בשערי החליפין בשווקים הגלובאליים. בשוק המקומי, הדולר נסחר ב-3.21 שקלים, נסוג מ-3.23 ש' היציג בשישי. היורו יורד ל-3.74 ש' מ-3.761 ש' היציג בשישי.
ברקע, נתונים מעודדים מהאוצר: הגירעון הממשלתי ירד ב-0.4% בנובמבר, ל-4.5%. זאת, לאחר שבאוקטובר עלה הגירעון ב-0.2%.
בשווקים העולמיים, מול תחזיות להורדת ריבית בהחלטה ביום רביעי: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) יציב, על 99.0 נקודות; היורו ללא תנועה מהותית, נסחר מעל 1.16 דולר; הפאונד ללא תנועה מהותית, נסחר מעל מעל 1.33 דולר. 2
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, "הפד יוריד השבוע את הריבית ב-25 נקודות בסיס, מ-4% ל-3.75%, והיא עשויה לרדת עד ל-3% בסוף 2026, ואולי אף לרמה נמוכה יותר".
שורה של נתונים כלכליים יצדיקו הפחתת ריבית השבוע, אומר זבז'ינסקי, ובעיקר אלה שיצאו על שוק העבודה ועל האינפלציה. "הנסיגה במשרות החדשות לפי סקר ADP משקפת התחזקות של המגמה השלילית בשוק העבודה האמריקאי – שלא קיבל חודשיים דוח תעסוקה מעודכן, בשל ההשבתה. בנוסף, הכמות המצטברת של המפוטרים לפי דוח נפרד היא הגבוהה ביותר מאז המיתון ב-2009 (למעט שנת הקורונה 2020).
במקביל, קצב האינפלציה השנתי, בכללי ובליבה עומד על 2.8% (תרשים 25). קצב האינפלציה של מחירי המוצרים, שמושפע מהמכסים, עלה ממינוס 1.2% לפני שנה ל-פלוס 1.4%, כאשר השינוי במחירי השירותים דווקא התמתן מעלייה של 3.9% ל-3.4%. השפעת המכסים על האינפלציה צפויה לחלוף להערכתנו בסביבה של צריכה פרטית נחלשת", מדגיש זבז'ינסקי.
התוכנית של בנק ישראל
כלכלני לידר בהובלת יותר כץ, מעריכים שבנק ישראל יבחר להיות זהיר - גם אם הפד יבחר בקצב הורדות חזק יותר - בשל הלחץ האינפלצוני שמייצר שוק התעסוקה המקומי. "שוק העבודה ממשיך להיות הדוק משמעותית, כאשר שיעור האבטלה עומד על 3% ומייצר לחץ מתמשך לעליית שכר בסקטור העסקי.
לפי הנתונים האחרונים, השכר העסקי עלה ב4.9% ב-12 החודשים האחרונים, עד לספטמבר, אף ששנתוני אוקטובר מצביעים על התמתנות קלה בשכר הממוצע במשק.
מספר ענפים בולטים בעליות שכר חדות, בעיקר אלו שנפגעו ממחסור בעובדים פלסטינים -בחקלאות השכר עלה ב,6.9%, בענף הבינוי ב-4.8% ובתעשייה ב-5.1%. הסרת הקפאת השכר בסקטור הציבורי בתחילת 2026 צפויה להוסיף לחץ לשוק העבודה", אומרים בלידר.
"בתחזית האינפלציה שלנו הונחה עליית שכר של כ-5% בסקטור העסקי בשנת 2026, כאשר השפעות מרסנות, של שקל חזק וירידה במחירי הטיסות, עשויות למתן את האינפלציה בפועל. עבור בנק ישראל מדובר בסיכון אינפלציוני נוסף, התומך בהמשך מדיניות מוניטרית זהירה", מסכמים בלידר.
