המורים נשארים מאחור, והתלמידים משלמים את המחיר
רק לאחרונה נחשפנו לדו"ח המסכם של מבחני PISA 2025 שהצביע על הישגיהם הנמוכים מאוד של תלמידי ישראל, בהשוואה לממוצע ה-OECD. והנה שוב, דו"ח חדש של ה-OECD, המוקדש למערכות החינוך, מציב מראה לא מחמיאה מול מערכת החינוך הישראלית. התמונה העולה ממנו אינה חדשה, אך בהחלט קשה, ומזכירה לנו היטב כי אותם תלמידים ״חלשים״ ומתקשים אינם מתחנכים בוואקום.
הדו"ח מצביע, בין היתר, על כך שתלמידי ישראל לומדים בכיתות גדולות יותר בהשוואה לתלמידים ב-OECD: בשנת 2024 למדו בכיתה ממוצעת בישראל כ-27 תלמידים בחינוך היסודי, לעומת 21 ב-OECD בממוצע, ובחטיבת הביניים הפער גדול אף יותר: כ-30 תלמידים בכיתה בישראל, לעומת 23 בלבד בממוצע ה-OECD.
בנוסף, הדוח מצביע על כך שהשכר היחסי של מורי חטיבות הביניים בישראל נשחק ב-19 נקודות אחוז בין 2015 ל-2023, הירידה הגדולה ביותר מבין המדינות שעבורן קיימים נתונים השוואתיים. באותן שנים שכרם דווקא עלה ב-8% במונחים ריאליים, אבל שכרם של בעלי השכלה גבוהה עלה יותר. כלומר, גם העלאת שכר יכולה להשאיר את ההוראה מאחור, כשהחלופות מחוץ לבית הספר משתפרות מהר יותר.
תמונה דומה עולה ממחקר פורום ארלוזורוב: בשנת 2022 מורה השתכר כ־1,624 שקל פחות מעובד בעל מאפיינים דומים בשאר המגזר הציבורי, ובהשוואה לעובד דומה בכלל המשק הפער היה כמעט כפול. הן נתוני דו"ח ה-OECD והן המחקר שעשינו בפורום ארלוזורוב, המבוסס על נתוני השנים 2001–2022, מצביעים על כך שפערי השכר של המורים הם תופעה מתמשכת של שנים רבות. קשה לטעון באופן מבוסס כי הם הסיבה למצבה של המערכת, אך סביר מאוד כי הם קשורים אליה, ואירועים כמו המגפה והמלחמה, בהם תולים בכירי המערכת את ההידרדרות בתוצאות התלמידים, מכבידים עוד על מערכת שכבר הייתה במצוקה לפניהם. אולם בין אם התוצאות הן תולדה של המשברים הללו, או של משבר עמוק קודם להם, מי שנותר מול התוצאות הללו ומצופה להתמודד איתן הם אותם אנשי חינוך ששכרם נשחק אל מול החלופות.
דוח ה-OECD עצמו מוקדש במידה רבה למחסור במורים, שנדון בכל שנה מחדש גם בהקשר של מערכת החינוך הישראלית, וליכולת של מערכות חינוך למשוך ולשמר כוח אדם מתאים, ומדגיש כי שכר תחרותי ותנאי עבודה סבירים הם חלק מרכזי ביכולת הזו. נתוני עבר מישראל, שהוצגו במחקר הפורום, מראים כי למעלה משליש מבוגרי מוסדות ההכשרה להוראה כלל אינם משתלבים במערכת החינוך לאחר שסיימו את הכשרתם, וכי 22% מהמורים החדשים עוזבים את מערכת החינוך בתוך חמש שנים. גם דו"ח פיזה 2025, שהוזכר מעלה, לימד אותנו כי מחצית מבני ה-15 בישראל למדו בבתי ספר שמנהליהם דיווחו כי מחסור במורים פוגע ביכולת לקיים לימודים, לפחות במידה מסוימת.
הכיתות הצפופות והשכר היחסי הנמוך של המורים אינם שני נתונים מקריים ובלתי קשורים, הם ביטויים שונים לאותה בעיה - מערכת חינוך עמוסה, במדינה עם פריון ילודה גבוה וגידול מתמיד באוכלוסיית התלמידים (בניגוד למרבית מדינות ה-OECD), ותקציב שאינו מותאם לצרכים האלה. המערכת נדרשת גם לצמצם פערים קיימים וגם לקלוט תלמידים נוספים, וכל זאת לפני שדיברנו על תלמידים שספגו בשנים האחרונות את תוצאותיהן של מגפה עולמית ומלחמה מתמשכת.
ד"ר יעל נבון
(צילום: יואב קורן)
שני הדוחות שפורסמו החודש מזכירים לנו שוב - נדרש תיקון מערכתי משמעותי עכשיו. לאור הממצאים המטרידים בנוגע לפערי השכר קשה להאמין כי אפשר יהיה לצמצם את עזיבת המורים ואת קשיי האיוש שעליהם מדווחים המנהלים ללא העלאת שכר משמעותית. לשם כך נדרשת קואליציה ציבורית רחבה. האם זה אפשרי? סביר שכן. האינטרס הציבורי משותף לעובדי מערכת החינוך, להורים, לתלמידים, ראשי המשק ועוד. אבל זה דורש השקעה. כדי להביא את שכר המורים לממוצע השכר במגזר הציבורי (הנמוך בפני עצמו) נדרשת תוספת תקציבית של כ-4.07 מיליארד שקל בשנה. כדי להשוות את הוצאות החינוך בישראל, ובעיקרן שכר המורים, לממוצע ה-OECD, נדרשים כ-32 מיליארד שקל. בחינוך העל-יסודי לבדו מדובר על כ-19 מיליארד שקל.
הדיון על מערכת החינוך, המהווה במידה רבה זווית מרכזית בדיון על עתידה של ישראל, לא צריך לסוב סביב עוד הצעה לרפורמה נקודתית או עוד ניסיון "לייעל" את עבודת המורים. עלינו ראשית להכיר בכך שקשה לצפות ממערכת חינוך לגייס מורים טובים ולשמר אותם לאורך שנים, ולייצר תנאי למידה מיטביים לתלמידים, כאשר היא אינה משקיעה מספיק ביחס לצרכים שלה. זה נכון בעת שגרה, זה נכון בעתות משברים בינלאומיים כמו מגפת הקורונה, וזה נכון בוודאי גם בעתות מלחמה. כשהמערכת אינה מקבלת את המשאבים הדרושים לה, חלק מהאחריות עובר הביתה, ל"משמרת השנייה" של ההורים. אבל היכולת להשלים בבית את מה שחסר בבית הספר אינה שווה בין משפחות. ההשקעה הציבורית בחינוך צריכה לאפשר לכל ילד לקבל בבית הספר את מה שהוא זקוק לו, גם כשאין מי שיוכל להשלים זאת עבורו בבית.
ד״ר יעל נבון היא חוקרת בפורום ארלוזורוב
