סגור
מימין אלי גליקמן מנכ"ל צים רמי אונגר שניסו לרכוש את צים ו יאיר סרוסי יו"ר הדירקטוריון
מימין: אלי גליקמן, מנכ"ל צים, ורמי אונגר, שניסו לרכוש את צים; ויאיר סרוסי, יו"ר הדירקטוריון שסירב להצעתם (צילומים: צים ספנות גלובלית, עמית שעל, אוראל כהן)

חברת ספנות בינ"ל במו"מ לרכישת צים במחיר גבוה משהציעו גליקמן ואונגר

החברה המתעניינת מנהלת את המגעים מול בנק ההשקעות אברקור, שנשכר כדי למצוא רוכש לצים, הנסחרת ללא גרעין שליטה. הצעת מנכ"ל צים אלי גליקמן ויבואן קיה רמי אונגר, שנדחתה, מוערכת ב־2.3 מיליארד דולר 

חברת ספנות בינלאומית מנהלת מגעים מול בנק ההשקעות אברקור לרכישת השליטה או מלוא המניות של צים. המגעים מתנהלים סביב מחיר גבוה יותר מזה שהציעו מנכ"ל החברה אלי גליקמן ויבואן קיה רמי אונגר, שהצעתם נדחתה בידי דירקטוריון צים.
באוגוסט האחרון חשף כלכליסט כי אונגר הוא איש העסקים שחבר לגליקמן ולארבעה מנהלים נוספים בחברה, כדי לבצע עיסקת מנג'מנט בייאאוט, בה תרכוש ההנהלה והמשקיע אונגר את החברה. ככל הידוע, ההצעה שלהם עמדה על 25 דולר למניה, כלומר שווי של 2.4-2.3 מיליארד דולר לצים, שנסחרה באותו מועד לפי שווי של 1.87 מיליארד דולר. אתמול, במהלך המסחר בתגובה להודעת צים על עצם ההצעה, זינקה מניית החברה בוול סטריט ביותר מ־10%.
כאמור, דירקטוריון צים בראשותו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי, לא קיבל את ההצעה ובחר בבנק ההשקעות אברקור לבחון חלופות אסטרטגיות לרכישת החברה, שמתפקדת כיום כחברה ללא גרעין שליטה.
בנוסף ליבוא רכב, אונגר, שהונו מוערך בכ־4 מיליארד דולר, הוא בעל עסקי ספנות, באמצעות חברת ריי שיפינג שבבעלותו, המחזיקה ב־65 אוניות. הוא מבקש למזג בין החברות. אתמול הוא סירב להגיב לפניות כלכליסט, כשהשאלה הגדולה היא האם הוא ישתתף בהליך של אברקור, ויגיש יחד עם הנהלת צים הצעה חדשה לרכישת החברה. הצעה זו צריכה להיות גבוהה יותר מהקודמת כדי להתחרות בחברת הספנות הבינלאומית.
יש לציין כי צים היא חברה שלמדינה יש בה מניית זהב, שמחייבת את החברה להעמיד קבוצת אוניות למדינה למצבי חירום, ואישור לחברה זרה לרכוש את הבעלות בה איננו טריוויאלי.
הצעד של גליקמן ואונגר עורר ביקורת, משום שבקופת צים 2.8 מיליארד דולר, והיא נסחרת מתחת למזומן בקופתה. עם זאת, לחברה תשלומים עתידיים לא קטנים עבור אוניות שהזמינה.
בנוסף, ההצעה עוררה סוגיית ניגוד עניינים בין המנהלים הבכירים של החברה, בראשות גליקמן, לחברה עצמה, שכן המנהלים חובשים שני כובעים: בכובע אחד הם מנהלים את החברה בשוטף ומטפלים בסוגיות הרגישות ביותר שלה ‑ ובכובע השני הם מגבשים תוכניות לרכישתה. הדבר עלול להעלות שאלות בדבר ניגודי עניינים, שכן יתכן שהאינטרס של המנהלים הוא ששווי החברה לא יזנק, על מנת להקל על הרכישה הפוטנציאלית שלה. כמו כן, דובר על כך שבתרחיש מסוים גליקמן יתבקש לצאת לחופשה מתפקידו, עד שיתבהר מה עולה בגורל הצעתו לרכישת החברה.
אתמול, פרסמה צים ‑ אחרי שתיקה של חודשים ביחס לפרסומים בכלכליסט, שחשפו את השותפות של אונגר וגליקמן ואת ההחלטה לשכור את שירותי אברקור לבחון חלופות אסטרטגיות ‑ הודעה בה אישרה את ההצעה של השניים, ואת בחירתה הבנק לבחינת אפשרויות רכישה.
לטענת החברה, עם קבלת ההצעה של השניים, הדירקטוריון הקים צוות ל"בחינה אסטרטגית של חלופות", שכולל את בנק ההשקעות אברקור, משרד עורכי הדין הישראלי מיתר ומשרד עורכי דין זר.
מה גרם לדירקטוריון צים להתעורר ולפרסם את ההודעה דווקא אתמול? נראה שהסיבה נעוצה בעובדה ששלושה בעלי מניות ישראלים, מור גמל, ספרטה ורידינג קפיטל שלחו מכתב לחברה בו דרשו לפני כעשרה ימים למנות שלושה דירקטורים חדשים במקומם של שניים שמזוהים עם בעל השליטה הקודם בחברה, עידן עופר.
לטענת בעלי המניות, שמחזיקים 8% מצים, עדכון הרכב הדירקטוריון יסייע לשמור על האינטרס של כלל בעלי המניות להשיא שווי לבעלי המניות ולצמצם את הפער בין השווי הנכסי של החברה, יתרת המזומנים שלה ושווי השוק שלה. המכתב נועד למעשה ללחוץ על דירקטוריון צים לחלק דיבידנד מקופת המזומנים.
צים פעלה מהר, לאחר שהדירקטוריון נכנס ללחץ, למרות שעוד קודם לכן לא ממש שיתפה פעולה עם גליקמן. החברה מיהרה למנות שני דירקטורים, לא דירקטורים "גנריים" כמו אלה שהוצעו בידי הקבוצה, אלא את יורם טורבוביץ', יו"ר רשות ההגבלים העסקים (כיום רשות התחרות) לשעבר, ויאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר.
גם ההודעה אתמול מקורה ככל הנראה במכתב המוסדיים הישראליים שהלחיץ מעט את הדירקטוריון, שביקש להצהיר למעשה כי איננו שבוי בידי גליקמן ואונגר.
בנק אברקור המנוהל בידי לן רוזן, ממשיך בינתיים את התהליך מול החברה הזרה, וכן מול גורמים נוספים שמתעניינים בחברה. ייתכן שבסיום התהליך תמצא את עצמה חברת הספ נות שוב כחברה עם בעל שליטה, או בבעלות מלאה של חברת ספנות אחרת.
כזכור, עידן עופר, בעל השליטה הקודם בצים, חיסל את החזקותיו בחברה כשקנון שבשליטתו מכרה בדצמבר את המניות שרכשה ב־2016 ברווח של 1.9 מיליארד דולר. מאז מתפקדת צים ללא גרעין שליטה. תחום ההובלה הימית שבו פועלת צים מאופיין במחזוריות עסקית של עליות וירידות, בהתאם למחירי התובלה הימית.
צים הצטיידה אשתקד ב־46 אוניות חדשות, 28 מהן ממונעות בגז טבעי. המצור של החות'ים על ים סוף, שהביא להתארכות מסע ההובלה ולעליית מחירים בתחום, הטיב עם צים. עם זאת, החברה רחוקה מאוד משיאה, במרץ 2022, אז היא נסחרה לפי שווי של 10.6 מיליארד דולר.