בלעדי
אלומה מוכרת את אקסלרה לקרן של וייל, ליימן, ליברמן ויסלזון ב-500 מיליון שקל
קרן ההשקעה בתשתיות אלומה חתמה על הסכם למכירת החברה שמספקת שירותי תקשורת באמצעות כבל תת־ימי לקרן אסנס פרטנרס. לפני חודשיים וחצי בזק נסוגה מרכישת אקסלרה תמורת 590 מיליון שקל
חודשיים וחצי לאחר שבוטל הסכם הרכישה על־ידי בזק, קרן התשתיות אלומה מוכרת את חברת תשתיות התקשורת אקסלרה לקרן אסנס פרטנרס של האחים וייל ומשפחות ליימן, ליברמן ויסלזון. לכלכליסט נודע כי היקף העסקה, שהסכם לגביה כבר נחתם, עומד על כחצי מיליארד שקל.
אקסלרה, שמה הנוכחי של טמרס טלקום, מוחזקת כיום על־ידי קרן אלומה (81.6%) ואילון ביטוח (18.4%). אקסלרה היא חברה שעוסקת, בין היתר, במתן שירותי תקשורת באמצעות כבל תת־ימי מבוסס סיב אופטי, עם אתר נחיתה בישראל. החברה מחברת באמצעות כבל תת־ימי את ישראל לאירופה, ובאזור טירת הכרמל - שם ממוקם מוצא הכבל - היא מפעילה חוות שרתים. אלומה היא גם בבעלת המניות הגדולה (44%) בחברת יוניגיאה, שעוסקת בפריסת תשתיות סיביים אופטיים יבשתיים בישראל, לצד יוסף שונפלד (36%) ומד 1 (20%).
בחודש יולי האחרון, אחרי חודשים של מו"מ למכירת אקסלרה לקרן השקעות בריטית, אלומה חתמה עם בזק על מזכר הבנות למכירת אקסלרה תמורת 590 מיליון שקל, לא כולל ההחזקות ביוניגיאה, בעוד היקף ההשקעה הכולל של אלומה ברכישת מניות אקסלרה הסתכם ב־173 מיליון שקל. ביום פרסום העסקה זינקה מניית אלומה ב־30%. אלומה הייתה אמורה לקבל 480 מיליון שקל מתמורת העסקה מול בזק, ואילו כעת, בהסכם עם אסנס, שכולל את ההחזקות בחברה־הבת, היא תקבל 435 מיליון שקל. עם זאת, הפעם לא מדובר במזכר כוונות אלא בהסכם מלא - במחיר נמוך מזה שהוצע על־ידי בזק, אך הסכם סופי ומחייב. מחיר מניית אלומה ירד בהדרגה עד לרמתו לפני העסקה עוד לפני שבספטמבר התבשרו המשקיעים על ביטולה. בזק ביקשה להפחית את המחיר, אך אלומה סירבה.
אקסלרה הוקמה ב־2011 על־ידי פויו זבולודוביץ', איש העסקים הישראלי־בריטי, ובמסגרת מכירת החברה לאלומה במרץ 2021 הוא גם הפך לבעל מניות בקרן, ומחזיק ב־20% ממנה, שכן חלק מהתמורה ניתנה במניות הקרן.
בתוך כך, אלומה פרסמה אתמול את הדו"חות שלה לרבעון השלישי, שחושפים גם את התוצאות של אקסלרה.מהדו"חות של אלומה עולה כי אקסלרה רשמה הכנסות של 10 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה, זאת לעומת 7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2024, אך הפסידה ברבעון 2.5 מיליון דולר - לעומת הפסד של 155 אלף דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הכניסה החברה 25 מיליון דולר לעומת 20 מיליון דולר בתקופה המקבילה, והפסידה 3.6 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 638 אלף דולר בתקופה המקבילה. ההפסד נובע בעיקר מגיוס של החברה־הבת יוניגיאה בשווי נמוך יותר מהספרים, שהוביל להפסד של 3.5 מיליון דולר.
אלומה עצמה הציגה בדו"חות שווי נכסי נקי של 449 מיליון שקל - בהשוואה ל־441 מיליון שקל בסוף 2024. התשואה לתשעת החודשים על הנכסים הסתכמה ב־4.9%. התשואה על ההון לפני מס בתשעת החודשים הסתכמה ב־2.1%, לעומת 13.1% בשנת 2024 כולה. לפי הדו"חות הרבעוניים, אקסלרה פועלת לקידום שני פרויקטים אסטרטגיים להקמת כבלי תקשורת תת־ימיים חדשים עם שותפים: האחד - מערכת כבלים תת־ימית חדשה בין ישראל לאירופה; והשני — מערכת כבלים תת־ימית ויבשתית לחיבור המזרח התיכון עם אירופה.
הקרן הציגה ברבעון השלישי הכנסות של 40.6 מיליון שקל, פי 6.2 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז ההכנסות הסתכמו ב־6.5 מיליון שקל, וזאת בעיקר הודות לרווחי שיערוך של 36.7 מיליון שקל, כשמתוך סכום זה השיערוך של אקסלרה כלפי מעלה אחראי ל־21 מיליון שקל. וכך, בשורה התחתונה, הקרן הציגה רווח נקי של 27.7 מיליון שקל, בעוד ברבעון השלישי של 2025 היא הציג רווח נקי של 681 אלף שקל בלבד.
בשבוע שעבר דיווחה אלומה על מכירת 38% ממניות חברת פורטפוליו אחרת - אסקו, שפועלת בתחום האנרגיה הירוקה - לדיסקונט קפיטל ולדני בר־משיח תמורת 60.8 מיליון שקל. התשואה של הקרן בשתי המכירות, של אסקו ואקסלרה, עומדת על פי 3.5 על הכסף.
אסנס פרטנרס מנוהלת בידי מרים גז, לשעבר ראש חטיבת התשתיות בבנק הפועלים. הקרן מחזיקה, בין היתר, בשליטה בחברת השתיות מנרב - אותה רכשה ב־760 מיליון שקל ממשפחת קוזינצקי - ובחברות נוספות כמו CHP (פועלת בתחום הקוגנרציה), שנרכשה מאלקטרה פאואר (סופרגז לשעבר). באסנס שותפות בבצורה שווה משפחת וייל, המחזיקה בדואר ישראל ובמילגם; משפחת יסלזון; משפחת ליימן, יבואנית ממתקי ליימן־שליסל; משפחת אלקוס האוסטרלית; יורשי משפחת ליברמן, שותפיו של צדיק בינו בפז לשעבר; ומשפחת וייץ מקליבלנד.
