אחרי שלושה רבעונים: אלקטרה חזרה לרווחיות בתחום הפעילות המרכזי שלה
אחרי שלושה רבעונים רצופים עם הפסדים במגזר הקבלנות בישראל, בהשפעת התייקרויות עלויות הביצוע אחרי המלחמה, התאמות בהתקשרויות עם הלקוחות הובילו לרווחיות בו; ההכנסות צמחו ב-14% ל-3.85 מיליארד שקל והרווח התפעולי עלה ב-4% ל-111 מיליון שקל
אלקטרה חוזרת לרווחיות בקבלנות בישראל, לאחר שהמלחמה הכבידה על עלויות הביצוע ועל רווחיות המגזר. במקביל, החברה שוקדת על הרחבת הפעילות בתחום במטרה לזכות בחוזי ההפעלה והשירות בפרויקטים שאותם היא מקימה, ובמקביל מכוונת למכרזי הביצוע של המטרו. הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו ב-3.9 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בכך המשיכה אלקטרה מגמת צמיחה עקבית בהכנסות, בשיעורים דומים לאלה שנרשמו מאז הרבעון הרביעי של 2024. אולם, בעוד שלאורכה של 2025 העלייה בהכנסות לוותה בירידה ברווחיות - בעיקר בשל השפעותיה השליליות של המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 על מגזר הפעילות העיקרי שלה בקבלנות בישראל - ברבעון הראשון של 2026 אלקטרה רשמה שיפור ברווח התפעולי, שעלה ב-4% ל-111 מיליון שקל. למרות זאת, ובשל עלייה בהוצאות המימון, בשורה התחתונה הרווח הנקי ירד ב-21% ל-44 מיליון שקל.
במגזר הקבלנות בישראל הסתכמו ההכנסות ב-2 מיליארד שקל, עלייה של 24% לעומת הרבעון המקביל. העלייה נבעה מהרחבת היקפי הביצוע ומאיחוד פעילותן של חברות התשתיות טר ארמה וטר ארמה תעשיות, שאותן רכשה אלקטרה במאי שעבר. הרווח התפעולי המגזרי הסתכם ב-7 מיליון שקל, ירידה של 42% לעומת הרבעון המקביל, ושיקף רווחיות תפעולית של 0.3%. עם זאת, מדובר ברווח תפעולי ראשון במגזר אחרי שלושה רבעונים רצופים של הפסד. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 עמדה הרווחיות התפעולית במגזר על 3% עד 1.9%. בעקבות המלחמה, החלפת העובדים הפלסטינים בעובדים זרים הובילה להתייקרות עלויות הביצוע.
מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, אמר לכלכליסט כי "החזרה לרווחיות נובעת מכך שסיימנו כמה פרויקטים שהחוזים שלהם נחתמו טרם המלחמה והביצוע נעשה אחריה, במקביל הגענו להסכמות מול חלק ממזמיני העבודות על התאמת ההכנסות לעלויות, ובפרויקטים חדשים יותר כבר הכנסנו התאמות מלכתחילה".
לדברי דויטשר, "ההשפעה של המלחמה האחרונה מול איראן הייתה קצרת טווח, ובמקביל אנחנו שמים דגש על פרויקטים ועבודות בתחום האלקטרו-מכאני שחזק יותר מהקבלנות הרגילה". בתחום זה מבצעת אלקטרה פרויקטים להקמת דאטה סנטרים, בין היתר בכמה מהפרויקטים של מגה אור, בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, וכן עבודות במתקני אגירת אנרגיה בהיקף נוסף של 400 מיליון שקל.
אלקטרה מכוונת להתמודד בפרויקטי התשתיות הגדולים להקמת המטרו, שההשקעה בו מצד המדינה נאמדת ב-165 מיליארד שקל. היא מכוונת גם למכרזים להקמת פרויקטי מסילה נוספים - רכבת ישראל ורכבות קלות - בהיקף של 130 מיליארד שקל. לדברי דויטשר, "ראינו את החברות הזרות שנבחרו בפרויקטי תשתית קודמים להוביל את העבודות מוציאות מכאן את העובדים שלהן בכל אירוע ביטחוני. לכן חשוב שמי שיוביל את הפרויקטים הבאים יהיו החברות הישראליות. היכן שצריך וקיימים פערים בידע וביכולות נכון לשלב את החברות הזרות, אבל הן צריכות להיות כפופות למובילות הפרויקט הישראליות".
מגזר ההפעלה, השירות והאחזקה הניב הכנסות של 876 מיליון שקל, עלייה של 13% לעומת הרבעון המקביל. זהו המגזר הרווחי ביותר של אלקטרה, עם רווח תפעולי של 70 מיליון שקל ורווחיות תפעולית של 8%. במסגרת פעילות זו מספקת אלקטרה שירותים לגורמים שלישיים, בהם גנרטורים ומתקני חשמל, אחזקת מעליות ומערכות אלקטרו-מכניות, ושירותי ניקיון ותחזוקה למבנים. לפני כמה שבועות התקשרה החברה בהסכם לרכישת השליטה בחברה המספקת שירותי לוגיסטיקה, תחום פעילות חדש עבורה.
דויטשר הסביר כי קיים סנכרון בין מגזר הקבלנות לבין מגזר ההפעלה, השירות והאחזקה. לדבריו, ההתמודדות של אלקטרה ברבים ממכרזי הקבלנות נועדה פחות לרווחים מהקמת הפרויקטים, שבהם הרווחיות נמוכה, ויותר להשגת דריסת רגל להפעלה ולמתן שירות באותם מתקנים לאחר ההקמה, כך שיניבו הכנסות חוזרות.
אלקטרה, שבשליטת האחים זלקינד באמצעות אלקו המחזיקה ב-45.6% ממניותיה, נסחרת בשווי של 7.35 מיליארד שקל, לפני העלייה במניה היום. הסתמכותה על מגזר הקבלנות בישראל בצל המלחמה הובילה לביצועי חסר ביחס למדד ת"א 125 מאז אוקטובר 2023: מניית אלקטרה עלתה ב-33%, בעוד המדד עלה ב-133%. לאחר פרסום הדוחות היום מזנקת אלקטרה ביותר מ-8% בבורסה.
