פרשנות
מנכ"ל לאומי נאלץ לוותר על הקינוח: הבנק נשאר עם הלחם והחמאה
בנק ישראל בלם את התוכנית לתגמל את חנן פרידמן באופציות הצמודות לביצועי לאומי פרטנרס, ולאומי ביטל את ההקצאה. המסר של הרגולטור חד: מנכ"ל צריך להיות מתוגמל על הבנק כולו, לא על הזרוע הסקסית ביותר שלו. ובינתיים, דווקא העסק הבנקאי ה"אפור" של פיקדונות, אשראי וניהול סיכונים ממשיך לייצר ללאומי רווחי שיא
לצד פרסום הדו"חות לרבעון השני, בנק לאומי הודיע כי החליט שלא לבצע את הקצאת כתבי האופציה בלאומי פרטנרס למנכ"ל הבנק חנן פרידמן. בחודש שעבר הבהיר בנק ישראל לכלל הבנקים כי אין להצמיד את תגמול הבכירים לביצועים של חברה־בת בודדת, וכפי שנחשף בכלכליסט, ההבהרה הזו היתה תגובה ישירה למבנה התגמול הייחודי שאושר לפרידמן באפריל, ושהתבסס על ביצועיה של זרוע ההשקעות הריאליות לאומי פרטנרס.
את ההחלטה על ביטול הקצאת האופציות ניתן לראות לא רק ככניעה לרגולטור, אלא גם כהכרה במציאות: בסופו של דבר, ה"שעמום" של סדר העסקים הרגיל של הבנק הוא לא באג, אלא פיצ'ר. התשואות החריגות של הבנקים בשנים האחרונות לא מגיעות מהאדרנלין של האקזיטים, אלא מהעסק הבנקאי הבסיסי: פיקדונות ואשראי.
עולם העסקים אוהב דרמה, אדרנלין ועסקאות. חדר עסקאות תוסס שבו נחתמים הסכמים לרכישת חברות, רשתות מסעדות או טכנולוגיה, תמיד ייראה סקסי יותר מחדר דיונים אפרורי שבו מאשרים עוד תיק אשראי או מנהלים סיכונים.
התגמול ההוני שביקש לאומי להעניק לפרידמן מביא לידי ביטוי בדיוק את המשיכה האנושית הזו אל הדבר המעניין ביותר בארגון. במסגרת התוכנית שאושרה לפרידמן יועדה הקצאה של 854,700 כתבי אופציה שהוצמדו לשווי לאומי פרטנרס, כנגד ויתור משכר היסוד, שהציג שווי של כמיליון שקל בלבד במועד ההענקה. אלא שבנק ישראל קבע קטגורית כי מנכ"ל אינו יכול להיות מתוגמל מביצועי חברה־בת בודדת, והדגיש במפורש כי האיסור תקף גם אם הרכיב המוגדר מציג כזניח או "לא מהותי" במועד הענקתו, בפרט כשמדובר באופציות ששוויין העתידי יכול לזנק.
במובן העמוק, הפיקוח על הבנקים ניסח אמירה פסיכולוגית וניהולית נוקבת: אל תשלמו למנכ"ל על הדבר הכי מעניין שהוא עושה — שלמו לו על הדבר שהוא אחראי עליו. גם אם אפשר לתת לפרידמן את מלוא הקרדיט הניהולי על כך שלא היה מפקיר את הליבה הבנקאית לטובת ציד עסקאות, עצם קיומו של מנגנון התגמול הגדיר סדרי עדיפויות מעוותים.
התוצאות הפיננסיות של לאומי, שמציגות רווחי שיא מרשימים, מראות שהעסק הבנקאי הליבתי הוא מכונת כסף משוכללת ועוצמתית שאינה זקוקה לריגושים כדי להצדיק את שכר מנהליה. ניהול הון נכון, הכנסות מימון מגוונות וניהול סיכונים קפדני מייצרים תשואות פנומנליות — גם אם הריבית והאינפלציה מעט מכבידות. הוויתור של לאומי על התגמול ההוני והחזרה לתנאי השכר הרגילים הם אומנם כניעה לרגולטור, אך לאומי לא צריך להתנצל על כך שהעסק הליבתי שלו נראה לפעמים משעמם. נכון לעכשיו, זה עדיין העסק הכי טוב בעיר.
