בדיקה
הביטחוניות טסות, חברות הנדל"ן מתקשות: 9 מ-20 המניות החדשות בת"א נסחרות מתחת למחיר ההנפקה
מתחילת השנה גייסו החברות החדשות בבורסה המקומית 7.7 מיליארד שקל לעומת 5.7 מיליארד שקל בלבד ב־2025. שבע עקפו את ת"א־125, אבל תשע עם תשואה שלילית
מתחילת השנה וחמישה חודשים לפני סופה השלימו 20 חברות הנפקה ראשונה בבורסה וגייסו יחד 7.7 מיליארד שקל, פריחה לעומת 2025 כולה שבה גויסו 5.7 מיליארד שקל ב־21 הנפקות. אבל עבור המשקיעים התמונה הרבה פחות ורודה. לצד זינוקים של עשרות אחוזים במניות של חברות ביטחוניות ותשתית, תשע מתוך 19 המניות שכבר החלו להיסחר נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה. הפערים בין המנפיקות משקפים את השינוי בהעדפות המשקיעים מאז פרוץ המלחמה עם איראן — ואת הזהירות הגוברת בשוק כלפי חברות הנדל"ן וענפים שאינם נהנים מהרוח הגבית הביטחונית.
בחינת ביצועי המניות של החברות המנפיקות מלמדת שחרף היותן של מרביתן בוגרות ומבוססות יחסית, המשקיעים לאו דווקא מרוצים מהן. כאשר, כאמור, תשע מ־19 המניות שכבר נסחרות (לא כולל אביסרור) הניבו מתחילת המסחר בהן תשואות שליליות. במקביל, רק שבע מהן הניבו, מאז החלו להיסחר, תשואה שגבוהה מזו שהציג מדד הדגל, ת"א־125, מתחילת השנה. בעוד חמש מהמניות הניבו תשואה שלילית דו־ספרתית, בשיעורים שנעים בין ירידה של 14.8% לירידה של 25.7% בשער המניה מיומה הראשון בבורסה, בקצה השני מצויות שש מניות שעלו בשיעורים שבין 21.7% לבין 52%.
הביטחוניות מובילות בראש
שלוש המניות שבולטות לחיוב מקרב 20 המנפיקות הן אלו של החברות הביטחוניות די.אס.איי.טי (DSIT) וסמארט שוטר, שהונפקו במרץ ועלו מאז ב־52% וב־50.5% בהתאמה, ולצידן חברת התשתיות והבנייה מנרב שהשלימה את הנפקתה גם כן במרץ ועלתה מאז ב־38.7%.
DSIT, שחברת רפאל (40%) היא בעלת שליטה בה, מפתחת מערכות אבטחה תת־ימיות מבוססות רכיבים אלקטרוניים עבור חילות ים וחברות אנרגיה, כמו גם מכלולים שונים למערכות טכנולוגיות ביטחוניות. היא השלימה את הנפקתה כאשר גייסה 52 מיליון שקל לפי שווי של 249 מיליון שקל (אחרי הכסף). כיום, בעקבות הזינוק במניה, שווייה מגיע ל־ 379 מיליון שקל.
סמארט שוטר, שהוקמה על ידי יוצאי רפאל ומפתחת, מייצרת ומשווקת כוונות אלקטרו־אופטיות חכמות, השלימה את הנפקתה שבוע קודם לכן וגייסה 260 מיליון שקל לפי שווי של 841 מיליון שקל (בעלי מניות בה מכרו מהן ב־60 מיליון שקל בהצעת מכר במקביל). כיום שווייה עומד על 1.3 מיליארד שקל. העלייה של שתי מניות אלה בולטת על רקע ביצועיהן החלשים של מניות חברות ביטחוניות ותיקות וגדולות יותר. כך, אלביט (שווי שוק 119 מיליארד שקל), נקסט ויז'ן (21 מיליארד שקל) וארית (2.6 מיליארד שקל) ירדו מאז שסמארט שוטר החלה להיסחר בשיעורים של 4.2%, 36.7% ו־58.5% בהתאמה ומדד ת"א ביטחוניות ירד באותה התקופה ב־29.5%.
עיקר הזינוק במניית DSIT נרשם בימי המסחר הראשונים בה ובהמשך היא ירדה. מניית סמארט שוטר זינקה גם היא בחדות בימי המסחר הראשונים והמשיכה בעליות בהמשך. גורמים בשוק ששוחחו עם כלכליסט ייחסו את הזינוק בשתיהן במידה רבה לתזמון ההנפקה — עדיין בתקופת ההתלהבות מהסקטור הביטחוני — בחלקה הראשון של המלחמה מול איראן, ולציפיות לשיפור בעקבותיה בביצועיהן. כאשר בגירה, שהונפקה לעומתן כבר ביוני, ירדה מאז ב־3%. לצד זאת הגורמים ייחסו חשיבות גם לשוויים הנמוכים יחסית שלפיהם השתיים הונפקו, ולדברי אחד מהם, "עיקר הירידות בסקטור נרשמו אצל החברות הגדולות שהמכפילים שלהן הגיעו לרמות גבוהות מדי, בעוד DSIT הונפקה לפי מכפיל צנוע יחסית". כך, בעוד מכפיל הרווח של נקסט ויז'ן התייצב בסמוך להנפקתה של DSIT על יותר מ־100, בשוק תמחרו את מכפיל הרווח של DSIT בהתאם לנתוני המחצית הראשונה 2025, ככזה שמגיע ל־14. כיום עומד מכפיל הרווח של DSIT על 12.7, בעוד זה של נקסט ויז'ן מגיע ל־54.2 (סמארט שוטר הציגה הפסד לקראת ההנפקה ולכן מכפיל הרווח לא היה רלבנטי). הגורמים ציינו בנוסף כי ביצועי החברות שנחשפו בהמשך השנה היו חיוביים ועמדו בציפיות ושהן ממשיכות להציג הזמנות למוצריהן. זיהויה של סמארט שוטר כעוסקת בתחום הכוונות שקשור לפתרון אפשרי לסוגיית יירוט רחפנים שנמצאת במוקד, תרם לכך גם כן.
מנרב, שהשלימה את הנפקתה בסוף מרץ וגייסה 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל (אחרי הכסף), עוסקת בתחומי ההנדסה, התשתיות והנדל"ן, ומבצעת עבודות בינוי למגורים, משרדים, מסחר ותעשייה עבור המגזר הפרטי והציבורי, לצד עבודות תשתית עבור המגזר הציבורי. "אצל מנרב הסיפור פשוט יחסית. כל סקטור התשתיות עלה יפה בחודשים האחרונים בעקבות הציפיות למכרזי הענק של פרויקט המטרו ולפרויקטי תשתיות ובינוי משמעותיים נוספים שייצאו לדרך בתקופה הקרובה", אמר לכלכליסט בכיר בגוף מוסדי שעוקב אחר החברה.
המאכזבות עד כה
בעוד שתי הביטחוניות ומנרב בלטו בעליות, מניית פרודלים, שנשלטת על ידי משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, משתרכת בתחתית טבלת המנפיקות החדשות לאחר שאיבדה מאז ההנפקה בפברואר 25.7% משווייה, ואחריה שתי חברות שממוקדות בתחום הנדל"ן למגורים: מותג עירוני, שהונפקה בינואר ואיבדה מאז 21.8%, וקבוצת גבאי שירדה מאז מרץ ב־18%.
פרודלים, שעוסקת בייצור פתרונות טבעיים לתעשיית המזון והמשקאות, גייסה בסוף פברואר 369 מיליון שקל לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל. בשוק מסבירים את הירידה בכך שאף על פי שהרווחיות של מגזר הרכיבים המיוחדים של החברה, שבו היא מפתחת ומייצרת רכיבים טבעיים בעלי ערך מוסף לתעשיות המזון, המשקאות, הטעם והריח והתוספים הטבעיים, היא גבוהה יחסית, והיא נהנתה בו מצמיחה, זהו עדיין תחום פעילות קטן יחסית עבורה, שהניב ברבעון השני של השנה רק 24% מהכנסותיה. לעומתו, במגזר פתרונות המיץ — שהוא עדיין העיקרי שלה — היא לא מצליחה לצמוח, ואף הרווחיות בו נפגעה.
לדברי בכיר בגוף מוסדי, "עסק הליבה שם לא צמח והשוק שמסתכל על ביצועי פרודלים רוצה לראות בתחום הזה תוצאות עכשיו ופחות מתמחר חלומות ותוכניות לצמיחה להמשך". גורם מוסדי אחר קשר את הירידה בפרודלים דווקא לחברה אחרת, שעוסקת בתחום דומה: "פרודלים מקושרת בשוק לתורפז, וצריך לשים לב שהמניה של תורפז גם נחלשה בחודשים האחרונים (ירדה ב־14% מהנפקת פרודלים). כך שמשקיעים שיוצאים מהאחת ייצאו גם מהשנייה". גורמים אחרים בשוק ייחסו לפחות חלק מהירידות לתזמון ההנפקה, כמה ימים לפני המלחמה עם איראן שערערה את השוק.
2 צפייה בגלריה
מימים: רמי לוי, בעל השליטה ברמי לוי נדל"ן, וצחי ברק, מנכ"ל ומבעלי השליטה בפרודלים
(צילומים: אלכס קולומויסקי, סם יצחקוב)
"אצל יזמיות הנדל"ן למגורים הסיבות לירידות ברורות", אמר המוסדי הבכיר. "אנחנו רואים את ההאטה ואת הקושי במכירות כבר תקופה ארוכה. מעבר לזה הדיבורים על המשבר בהייטק ובעקבותיו בביטחון התעסוקתי מוסיפים ללחץ לגבי היכולת של היזמיות למכור דירות בהמשך". כך, מעבר למותג עירוני וקבוצת גבאי, פרט לעלמדב ריל שפועלת בצפון אמריקה, גם שאר חברות הנדל"ן שהנפיקו השנה, תדהר, רמי לוי נדל"ן ובסט, ספגו ירידות. כאשר ביחס למותג עירוני שעוסקת בהתחדשות עירונית והונפקה לפי שווי של 96 מיליון שקל בלבד אמר אחד המוסדיים כי "יש כאן חיסרון לקוטן. כאשר כל השוק יורד המשקיעים פחות נלחצים מהחברות הגדולות ויותר נלחצים לגבי אלו הקטנות".
