השותפות באלון תבור תובעות את נגה: מענישה אותן על המשך ייצור החשמל בזמן תקלה
בעלי תחנת הכוח - מבטח שמיר, ג'נריישן קפיטל, רפק וצ'יינה הרבור - תובעים מנגה 29.5 מיליון שקל בגין קנסות ושלילת תשלומי זמינות; לטענתם, הפרשנות של מנהלת מערכת החשמל מענישה את התחנה על המשך ייצור חשמל בהספק חלקי בזמן תקלה, ומשנה בדיעבד את התנאים הכלכליים שעל בסיסם נרכשה התחנה ב-2019.
מבטח שמיר, ג'נריישן קפיטל, רפק וצ'יינה הרבור יוצאות למאבק משפטי נגד נגה, מנהלת מערכת החשמל, בעקבות קנסות שהוטלו על תחנת הכוח אלון תבור שבבעלותן. חברת MRC אלון תבור פאואר הגישה ב-17 בספטמבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בסך 29.5 מיליון שקל נגד נגה, בטענה כי קנסה את התחנה שלא כדין ושללה ממנה תשלומים המגיעים לה.
עיקר התביעה נוגע לקנסות בהיקף של 29.1 מיליון שקל שהטילה נגה בעקבות 15 אירועים בשנים 2024-2023, שאותם סיווגה כ"סטייה מזמינות". כאשר תחנת כוח מתחייבת להעמיד לרשות מנהל המערכת הספק מסוים ואינה עומדת בכך, נגה רשאית, בתנאים מסוימים, לקנוס אותה. אלא שלטענת אלון תבור, באותם אירועים התרחשו תקלות ביחידות הייצור, ולכן היה על נגה לסווג אותם כ"הפסקות מאולצות חלקיות", שעשויות לזכות את היצרן בפטור מקנס.
בלב התביעה עומדת טענה חריגה: אלון תבור טוענת כי הפרשנות של נגה מענישה אותה למעשה על כך שהמשיכה לייצר חשמל בזמן תקלה, במקום להשבית לחלוטין את יחידות הייצור. לפי החברה, למרות התקלות היא המשיכה להפעיל את היחידות תחת מגבלת עומס ולייצר חשמל בהספק חלקי. נגה, מנגד, קבעה כי כל עוד הגנרטור לא הושבת לחלוטין ולא יצא מסנכרון, אין מדובר ב"הפסקה מאולצת חלקית", אלא בסטייה מזמינות.
לטענת אלון תבור, התוצאה יוצרת תמריץ הפוך מזה שמשק החשמל אמור לייצר: במקרים מסוימים עדיף לכאורה ליצרן להשבית לחלוטין יחידת ייצור, במקום להמשיך לספק חשמל בהספק מופחת. החברה אף טוענת כי הפרשנות עלולה לפגוע בתמריץ לדווח מראש על תקלה, שכן יצרן שמזהה אותה עוד לפני הפעלת היחידה ומדווח עליה עלול למצוא את עצמו נקנס.
לתביעה רכיב נוסף בסך 360 אלף שקל, הנוגע לחמישה אירועים בשנים 2026-2025 שבהם אירעו תקלות בתחנת המשנה שבבעלות ובאחריות חברת החשמל. לטענת אלון תבור, יחידות הייצור שלה היו תקינות וזמינות, אולם לא ניתן היה להעביר את החשמל לרשת בשל התקלה בתשתית של חברת החשמל. למרות זאת, נגה שללה ממנה את תשלומי הזמינות.
אלון תבור נרכשה מחברת החשמל ב-2019 תמורת כ-1.9 מיליארד שקל, במסגרת הרפורמה במשק החשמל והעברת תחנות ייצור לידיים פרטיות. התחנה מוחזקת באמצעות MRC בידי שמיר אנרגיה מקבוצת מבטח שמיר, צ'יינה הרבור ושותפות של ג'נריישן קפיטל ורפק. אלון תבור מפעילה תחנת כוח קונבנציונלית ומחזיקה ברישיון לייצור חשמל.
מעבר לסכום התביעה, בעלי אלון תבור מייחסים למחלוקת משמעות רחבה בהרבה. לטענתם, הוודאות בנוגע לתשלומי הזמינות ולחלוקת הסיכונים היתה מרכיב "קריטי ומהותי" הן בתמחור ההצעה לרכישת התחנה והן בהחלטת הגורמים המממנים להעמיד מימון לעסקה. בכך טוענת אלון תבור למעשה כי הפרשנות שמיישמת כיום נגה משנה בדיעבד חלק מהתנאים הכלכליים שעל בסיסם נרכשה התחנה.
החברה מוסיפה כי במסגרת האסדרה נקבעה ליחידות הוותיקות באלון תבור מכסה חריגה של עד 54 הפסקות מאולצות בשנה, לעומת ברירת מחדל של שבע הפסקות ביחידות ייצור חדשות. לטענתה, ההקלה נקבעה במכוון בשל גילן של היחידות וכחלק מהוודאות הכלכלית שניתנה לרוכשי התחנה.
במקביל, בעלי אלון תבור מבקשים להרחיב משמעותית את האתר. ביולי קיבלה MRC הסמכה לקדם תוכנית תשתית לאומית להקמת תחנת כוח חדשה בהספק של עד 900 מגה-ואט באתר ובסביבתו. עם זאת, מדובר בשלב תכנוני ולא ברישיון ייצור, ואין ודאות שהתחנה החדשה תאושר ותוקם.
