בלעדי
הזרים מאבדים תיאבון למניות בת"א: הרכישות נטו צנחו בכ־70%
מתחילת השנה רכשו תושבי חוץ מניות בכ־2.7 מיליארד שקל נטו בלבד לעומת כ־8.9 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה; בסקטור הבנקים, שנחשב כלי חשיפה לכלכלה הישראלית עבור משקיעים זרים, הם עברו מרכישות למכירות נטו; בניגוד למגמה: בטכנולוגיה ובנדל"ן נרשמה עלייה
הזרים הופכים זרים יותר. ב־12 החודשים האחרונים רכשו הזרים מניות בהיקף של 400 מיליון שקל בלבד. מדובר בהיקף הנמוך פי 18, או נמוך ב־95.5% מהיקף המניות שאותן רכשו הזרים בבורסה המקומית בתקופה המקבילה. זאת, בין היתר, על רקע חוסר הוודאות לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו ב־27 באוקטובר. בנקאי השקעות מחוץ לישראל שעובד מול משקיעים זרים סיפר לכלכליסט השבוע כי "משיחות עם זרים עולה כי ניצחון בבחירות של הממשל הנוכחי יביא להמשך השתוללות שלא תיטיב עם הכלכלה הישראלית, ולכן המשקיעים מחוץ לישראל מחפשים להקטין חשיפה, לפחות זמנית".
שנה קודם לכן התמונה היתה שונה לחלוטין: נתונים בלעדיים של הבורסה שהגיעו לידי כלכליסט מראים עד כמה השתנתה התנהגות המשקיעים הזרים בתוך שנה. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 רכשו תושבי חוץ מניות בתל אביב בהיקף של כ־2.7 מיליארד שקל נטו לעומת כ־8.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2025. כלומר, בתוך שנה הצטמצמו הקניות נטו של הזרים ביותר מ־6.1 מיליארד שקל, ירידה של כמעט 70%. גם בספטמבר לבדו ניכרה ההתקררות: הזרים רכשו נטו מניות בכ־70 מיליון שקל בלבד לעומת כ־215 מיליון שקל בספטמבר אשתקד. בהתחשב בכך שהזרים מכרו ברבעון האחרון של שנת 2025 מניות בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, הרי שב־12 החודשים האחרונים המוסדיים הגדילו למעשה קניות ב־400 מיליון שקל בלבד - סכום כמעט אפסי במונחים בורסאיים - זאת לעומת קנייה בהיקף של 7.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה לה.
ירידה חדה בתיאבון למניות הבנקים
מאחורי המספר הכולל מתחולל גם שינוי מהותי והוא מגיע מהסקטור אולי המרכזי ביותר של הבורסה הישראלית, סקטור הבנקים - שמהווה חשיפה לצמיחה בכלכלה הישראלית עבור המשקיעים הזרים. אלה למעשה הפכו מקונים גדולים של מניות הבנקים למוכרים גדולים שלהן. בינואר–ספטמבר השנה מכרו תושבי החוץ מניות בנקים ב־4.9 מיליארד שקל נטו, זאת לעומת רכישה בהיקף של 6.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בשינוי של כ־11.6 מיליארד שקל בתוך שנה בהתנהגות הזרים כלפי הסקטור. למעשה, בעוד ב־2025 הבנקים היו אחד היעדים המרכזיים לכסף הזר שנכנס לבורסה, ב־2026 הם הפכו לאחד המקורות המרכזיים שמהם הזרים מוציאים כסף.
גם חודש ספטמבר לבדו מספק סימן להתקררות, אף שהזרים עדיין היו בו קונים נטו של בנקים. הם רכשו בספטמבר מניות בנקים ב־־142 מיליון שקל לעומת רכישות בכ־615 מיליון שקל בספטמבר 2025, צניחה של כ־77% בקניות נטו בתוך שנה. הנתון הזה משתלב עם עדותו של בנקאי ההשקעות מחוץ לישראל, שעובד מול משקיעים זרים, שעמו שוחח כלכליסט, ולפיה בשבועות האחרונים ניכרת ירידה חדה בתיאבון למניות הבנקים הישראליים, בין היתר בשל חוסר הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות. גם תחום הביטוח מושפע מאוד מהתרחקותם של הזרים: לאחר רכישות של 1.21 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2025, השנה הזרים כבר היו מוכרים נטו של מניות ביטוח ב־84 מיליון שקל.
הנתונים אולי מלמדים על התקררות מהותית של רכישת מניות ישראליות על ידי משקיעים זרים בשנה הנוכחית, אולם יש עדיין סקטורים שבהם הזרים דווקא הגדילו את החשיפה. כך, לדוגמה, ההשקעה שלהם במניות טכנולוגיה נאמדת ביותר מ־4 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה לעומת 2.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, כלומר עלייה של 1.5 מיליארד שקל. באופן מפתיע הזרים הגדילו את ההשקעה שלהם במניות נדל"ן לכדי 2.1 מיליארד שקל לעומת רכישה מינורית של 0.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
השינוי הרחב הזה בא לידי ביטוי היטב גם במה שקרה בשבועיים האחרונים של ספטמבר במניות הבנקים. בתוך כשבועיים איבדה לאומי 3.7%, הפועלים ירדה ב־4.6%, הבינלאומי ב־3.7%, מזרחי טפחות ב־3% ודיסקונט ב־3.7%. בסך הכל נמחקו מארבעת הבנקים שירדו כ־15 מיליארד שקל משווי השוק שלהם.
הרפורמה: סוחרים יותר, קונים פחות
הנתון הזה של ירידת ההשקעות הזרות מעניין במיוחד דווקא משום שבחודשים האחרונים הבורסה הצליחה במשימה אחרת: להגדיל משמעותית את הפעילות של הזרים בתל אביב. מתחילת 2026 עברה הבורסה ממסחר בימים ראשון עד חמישי למסחר בימים שני עד שישי, במטרה להתאים את שבוע המסחר לשווקים בעולם ולצמצם את הפער מול משקיעים בינלאומיים. מחקר של רשות ניירות ערך מצא שהמהלך הגדיל משמעותית את הפעילות ביום המסחר החדש: המחזור הממוצע ביום שישי הגיע לכ־2.6 מיליארד שקל לעומת כ־1.3 מיליארד שקל בימי ראשון לפני השינוי. חלקם של המשקיעים הזרים במחזור זינק מ־15.3% לנתח של 38.2%.
גם לאחר נטרול העלייה הכללית במחזורים העריכה הרשות כי המעבר ליום שישי העלה את המחזור באותו יום בכמעט 60%. אלא שכעת מתברר שהגדלת הפעילות אינה שקולה להגדלת החשיפה. הזרים אומנם סוחרים הרבה יותר בבורסה, אבל במונחי קניות נטו כמעט שלא נכנס מהם כסף חדש השנה. במילים אחרות, המעבר ליום שישי הגדיל את הנגישות ואת הנזילות, אך הזרים מנצלים את הנגישות הזו גם כדי לממש החזקות קיימות. או במילים אחרות, הכניסה של הזרים אולי מהווה הכנסה עבור הנהלת הבורסה, אך לא עבור המשקיעים הישראלים.
זהו פער חשוב: מחזור מסחר מודד כמה כסף מחליף ידיים ולא אם משקיע מסוים מגדיל או מקטין את תיק המניות שלו. אפשר לכן לראות באותו זמן זינוק בחלקם של הזרים במחזור המסחר, לצד ירידה דרמטית בהיקף הקניות שלהם נטו.
הפער בין הזרים לבין חלק מהשחקנים המקומיים בולט במיוחד במניות הבנקים, כאמור. מניות הבנקים הן מניות שמצטיירות עבור המשקיע הזר כרכישה של הצמיחה בכלכלה הישראלית, כאמור. לפי נתוני הבורסה, בספטמבר מנהלי החסכונות הפנסיוניים לטווח הארוך - קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח - רכשו מניות בנקים בכ־655 מיליון שקל נטו וקרנות הנאמנות רכשו עוד כ־266 מיליון שקל.
מתחילת השנה התמונה בולטת עוד יותר: הגופים הפנסיוניים והביטוחיים רכשו מניות בנקים בכ־2.47 מיליארד שקל נטו, וקרנות הנאמנות קנו עוד כ־3.7 מיליארד שקל. כלומר, בזמן שמניות הבנקים ירדו בחלק השני של ספטמבר והעדויות מהשטח מצביעות על התקררות מצד הזרים, הגופים המוסדיים המקומיים דווקא הגדילו את החשיפה. הנתונים אינם מאפשרים לקבוע שהמוסדיים הישראליים קנו דווקא את המניות שמכרו הזרים, אבל הם כן ממחישים כי בתוך הלחץ על הסקטור היה עדיין ביקוש מקומי.
הזרים אינם המוכרים הגדולים ביותר השנה. הנתון החריג ביותר בפילוח של הבורסה נמצא דווקא בשורה "תושב ישראל — תאגיד": קבוצה זו מכרה בתשעת החודשים הראשונים של השנה מניות בהיקף נטו של כ־16.5 מיליארד שקל. מדובר בסיווג רחב של חשבונות תאגידיים ישראליים שאינם נכללים בקטגוריות נפרדות כגון קרנות פנסיה וגמל, חברות ביטוח או קרנות נאמנות. בין היתר עשויים להיכלל בו חברות שמנהלות כספי נוסטרו, חברות עם יתרות מזומנים ותיקי השקעות וגופים פיננסיים אחרים. ועדיין, מדובר בהיקף מכירות משמעותי מאוד. הפעילות של תושב ישראל – תאגיד, בשונה מפעילותם של משקיעים מוסדיים, משקיעים זרים וקרנות נאמנות, אינה אחידה ומאופיינת במגוון רחב של דפוסי פעילות. מדובר לרוב במשקיעים מתוחכמים, שפעילותם עשויה לכלול אסטרטגיות שונות, החל מפוזיציות קצרות טווח ועד להשקעות והחזקות לטווח ארוך.
מכירות נטו של 16 מיליארד שקל מצד התאגידים הישראליים מתחילת השנה מעלות שאלות לגבי זהות המוכרים והמניעים שלהם. בין האפשרויות: מימוש רווחים לאחר העליות החדות בבורסה, פעילות מסחר של חברות אלגו הכוללת ארביטראז' וניהול חשיפות, ומכירת החזקות משמעותיות של חברות ובעלי עניין. כלומר נסיגה של מחזיקים גדולים באופן פרטי ומכירתם לציבור. אפשרות נוספת היא הסטת השקעות לשווקים בחו"ל, על רקע הרצון לפזר סיכונים ולנצל הזדמנויות מעבר לים. מנגד, קרנות הנאמנות, המוסדיים ומנהלי התיקים עדיין רוכשים מניות יותר משהם מוכרים
לפי נתוני הבורסה, עיקר המכירות של התאגידים התרכז בטכנולוגיה. במקביל הם מכרו גם קרנות חוץ וקרנות סל. במניות הבנקים, לעומת זאת, הם עדיין קונים נטו מתחילת השנה, אם כי בספטמבר לבדו הם כבר מכרו מניות בנקים.
צמיחה במספר מצומצם של מניות
ההתקררות של הכסף הזר והתאגידי מתרחשת דווקא בשנה שבה המדדים הגדולים עדיין מציגים תשואות חיוביות. נכון לסוף ספטמבר, ת"א־35 עלה מתחילת השנה ב־16.8% ות"א־125 עלה ב־11.9%. אולם ת"א־90 ירד ב־3.6%, ו־67 מתוך 126 מניות ת"א־125 היו בתשואה שלילית. כלומר, העליות במדדים נשענות השנה על מספר מצומצם יחסית של מניות גדולות, ולא על גאות רוחבית כפי שנרשמה בשנה שעברה.
זהו גם ההבדל הגדול מול 2025. בשנה שעברה המדדים רשמו זינוק רחב בהרבה, ובמקביל הזרים הכניסו מיליארדי שקלים לשוק והגדילו חשיפה בין היתר לפיננסים. השנה הבורסה אומנם הצליחה להגדיל את השתתפותם במסחר באמצעות המעבר ליום שישי, אבל הזרים עצמם כבר אינם אותו מנוע ביקוש.
ניסן אברהם, אנליסט יחידת המחקר של הבורסה: "אנו רואים במהלך 2026 המשך מגמה ברורה של הגדלת החשיפה של הציבור הישראלי לשוק המניות המקומי. מנתוני הבורסה עולה כי עיקר הזרמת הכספים מגיע דרך קרנות הנאמנות, שרשמו קניות נטו של כ־8.4 מיליארד שקל מתחילת השנה, לצד מנהלי תיקים עם רכישות נטו של כ־3.1 מיליארד שקל, וקרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח עם קניות נטו בסכום של כ־4.5 מיליארד שקל. גם המשקיעים הפרטיים ממשיכים להגדיל את חשיפתם לשוק ההון המקומי, עם קניות נטו של כ־2.8 מיליארד שקל מתחילת השנה".
