בלעדי
תמיר כהן מגבש קבוצה שתרכוש את גרעין השליטה בבזק
קרן סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את מניות חברת התקשורת ב־500 מיליון שקל ב-2019, ואתמול מכרו את מלוא החזקתם בה תמורת 2.7 מיליארד שקל. נציגיהם יתפטרו כבר מחר מהדירקטוריון
הבוקר מתחיל עידן חדש בחברת התקשורת הגדולה בארץ, כשבזק תחדל להיות חברה ללא גרעין שליטה.
החברה שב־2005 הופרטה ונמכרה לקבוצת איפקס–סבן תמורת 972 מיליון דולר, נשלטה עד אתמול בידי קרן ההשקעות האמריקנית סרצ'לייט ודוד פורר, בעלי ניאו פארם.
אתמול מכרה בי־קום, שדרכה (80%) החזיקו סרצ'לייט ופורר בבזק, את מלוא החזקותיה בחברה (15.9%) תמורת 2.7 מיליארד שקל.
סרצ'לייט ופורר רכשו את החברה מידי המחזיקים של יורוקום ב־2019 תמורת 600 מיליון שקל. המניות נמכרו אתמול בדיסקאונט של 7% על מחיר הפתיחה אתמול במסחר ו־2% מתחת למחיר הסגירה. מניית בזק עלתה מאז 2019 ב־169% ומניית בי־קום ביותר מ־310%.
תמורת מכירת המניות תלך לקופת בי־קום, כמו יתר המכירות של בעלי השליטה בשנה האחרונה, ומשם תחולק כדיבידנד לבעלי המניות שלה.
סרצ'לייט ופורר ייצאו מהעסקה עם תשואה של יותר מפי ארבעה על ההשקעה. המניות נמכרו במחיר של 6.2 שקלים למניה, ובין הרוכשים היו בעיקר גופים זרים גדולים כמו קפיטל, בלאקרוק ופידליטי. לפי ההיתר, ניתנו לסרצ'לייט 24 חודשים, החל ממתן אישור מכירת המניות בשבוע שעבר, כדי לרדת מתחת להחזקה של 15% בבזק — המהווה שליטה. סרצ'לייט לא חיכתה ומכרה את המניות כעבור שבוע בלבד.
המשמעות היא ששני דירקטורים לפחות, דארן גלאט, נציג סרצ'לייט, ורן פורר, נציג המשפחה, יתפטרו עד מחרתיים מהדירקטוריון. דירקטור שלישי, תומר ראב"ד, יו"ר בזק, יישאר בתפקיד.
לא ברור מה מצבה של אורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית בדיסקונט לשעבר, המכהנת כדירקטורית רגילה, כלומר מטעם בעלי השליטה היוצאים.
טיוטת ההיתר לא נוקבת בשמה כמי שאמורה להתפטר, אך גורמים סביב החברה טוענים כי היא מייצגת את בעלי השליטה ואמורה לעזוב — אף ששמה אינו מופיע במפורש. בדירקטוריון בזק קיימת סברה כי אלסטר יכולה להישאר, משום שלא נמנתה על הדירקטורים שנכללו בהיתר השליטה בזמנו, אלא נבחרה בסופו של דבר בידי אספת בעלי המניות.
היותה של בזק חברה ללא גרעין שליטה צפוי למשוך אליה תשומת לב מצד גורמים המעוניינים לגבש גרעין שליטה באמצעות מוסדיים המחזיקים במניות החברה. גורם כזה הוא מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר תמיר כהן, שלדברי בכירים בשוק ההון מקיים באחרונה שיחות בניסיון לגבש קבוצת מוסדיים לפי המודל שביצע אבי גבאי בפרטנר.
כהן הצליח, ככל הידוע, להשיג תמיכה של גוף מוסדי אחד, וכנראה שגם מתואם עם ועד העובדים של בזק ומול גורמים במשרד התקשורת. עם זאת, גופים גדולים אחרים בעלי מניות בחברה לא אוהבים את הרעיון לאור הרקורד הלא מרשים, לדבריהם, של כהן בשיכון ובינוי, שממנה נדחק בידי בעל השליטה נתי סיידוף, ומתכוונים לפעול נגד המהלך.
נכון לעכשיו, כחברה ללא גרעין שליטה, הופכת בזק לחברה שמובלת בידי מנהליה — בראשם ניר דוד, המנכ"ל, וכרגע גם ראב"ד כיו"ר. השתלטות על החברה בנוסח ההשתלטות של האחים אמיר על שופרסל לפני שנתיים תהיה קשה יותר לאור השווי הגבוה שלה וההון הנדרש — 4.5 מיליארד שקל לרכישת 25% ממניותיה. אך, כאמור, ניסיונות של מנהלים כמו תמיר כהן לפנות למוסדיים שיתמכו בו, אפילו עם החזקה של 15%-10% ממניות החברה, הם אפשריים.
