הדולר עולה ל-3.10 שקלים, ומטפס גם בעולם
לילה של אזעקות בלתי פוסקות לצד תקיפות ממוקדות בטהרן ובביירות; היציג של הדולר אתמול עמד על 3.09 ש'; הדולר מטפס ב-0.3% ל-99 נק' מול סל המטבעות; טראמפ מאיים על איראן שלא להניח מוקשים במצר הורמוז; עקב המלחמה, האוצר מוריד את תחזית הצמיחה ל-4.7% ב-2026; הממשלה אישרה: 32 מיליארד שקל נוספים לביטחון, הגירעון יגדל ל-5.1%; ב-14:30 יתפרסמו נתוני האינפלציה של ארה"ב בפברואר
הדולר עולה ל-3.10 שקלים - היציג של הדולר אתמול עמד על 3.09 שקלים, היורו מטפס מעט ל-3.597 שקלים, היציג אתמול עמד על 3.59 שקלים; מול סל 6 המטבעות המובילים הדולר מטפס ב-0.3% ל-99 נק'. ב-14:30 יתפרסמו נתוני האינפלציה של ארה"ב בפברואר - הצפי הוא לעלייה שנתית של 2.4%, כמו בינואר.
בעקבות המלחמה, האוצר מוריד את תחזית הצמיחה ל-4.7% בשנת 2026. ברקע להחלטה, ההשבתה החלקית של המשק, הגידול בגיוס המילואים וההשפעות הגלובליות שעשויות להתגלגל לכלכלת ישראל. במקביל, ההכנסות ממסים צפויות לצמוח ב-11 מיליארד שקל - ל-562 מיליארד שקל. זאת ועוד, הממשלה אישרה: 32 מיליארד שקל נוספים יועברו לביטחון, הגירעון יגדל ל-5.1%.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "התקציב המעודכן נתפס כמהלך הכרחי בזמן מלחמה ולכן עשוי להתקבל בהבנה בשווקים ובקרב גורמי הדירוג, אך הוא מגדיל את אי הוודאות הפיסקלית. אם הלחימה תישאר קצרה והגירעון יישמר סביב כ-5% מהתוצר, הפגיעה הכלכלית צפויה להיות מוגבלת. עם זאת, אם המלחמה תימשך או תתרחב, הגירעון והחוב הציבורי עלולים לגדול, מה שעלול לעכב הורדת ריבית, להעלות את תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות, ללחוץ מעט את שוק המניות ואת השקל – וליצור אתגר לדירוג האשראי. המפתח המרכזי: משך המלחמה והיקף ההוצאות הביטחוניות. השלכות הצעת התקציב המעודכנת של הממשלה – שאושרה, הלילה, מורכבות ולהן היבטים לכאן ולכאן.
"מצד אחד, שוק ההון, בנק ישראל וסוכנויות הדירוג יקבלו בהבנה את עצם הצורך בהגדלת הוצאות הממשלה והגירעון התקציבי – פרקטיקה הכרחית בעתות חירום מלחמתיות – מה עוד שהתקציב המקורי טרם עבר קריאה שנייה ושלישית. כמו כן, הממשלה הצהירה כי תשאף שהגירעון התקציבי המעודכן לא יחרוג מ-5 אחוזים מהתוצר קרי, כ-20 מיליארד ₪ יותר מהיעד הקודם ומהתחזית הנוכחית של בנק ישראל. זה אומר שהיא רואה בכל הגדלה מהלך זמני שיקוזז כשהמצב יאפשר זאת. זו הצהרה חשובה בכלל ובשנת בחירות בפרט.
"בנוסף, ביצועי ההכנסות אשתקד היו עודפים ויש סיכוי סביר שכך יהיה גם השנה; זאת, בין השאר נוכח המשך מכירתן של חברות היי טק והפעילות הענפה של חברות בתעשיית הביטחון. הדבר יקטין את השלכות תחזית צמיחת התוצר החדשה, שהונמכה מ-5.2% ל-4.7% וגורעת כ-10 מיליארד מהתוצר. במאמר מוסגר, גם התחזית החדשה גבוהה למדי, ככל שתתאמת. מצד שני, יצוין כי במסגרת התקציב החדש לא יקוצצו משמעותית כספים חלוקתיים – מה שלא עולה בקנה אחד עם רצונם של בנק ישראל וחברות הדירוג לראות תוספות גבוהות יותר לסעיפים תומכי צמיחה, לשיקום תשתיות ובנייה.
"כמו כן, אופק הגירעון התקציבי לא ברור ותלוי, בין היתר, בשאלה אם תנוצל, במהלך השנה, קופסה תקציבית נוספת של 10 מיליארד ₪. ככלל – הכלי של קופסה תקציבי רצוי פחות בעתות שגרה. יצוין, כי הצעת התקציב החדשה מניחה כי המלחמה תימשך עוד מספר שבועות. כל התארכות ו/או התרחבות שלה תצריך תקציבים רבים נוספים – תוך ניצול הקופסה - מה שעשוי להביא לפריצות של התקציב מעת לעת, כפי שאירע במהלך מחמת חרבות ברזל. קשה מאוד להעריך כעת אם המערכה תתברר קצרה, או ארוכה יותר, כך שאי הוודאות בעניין מהותי זה מבחינה תקציבית גדול.
"בהקשר זה, תרחיש של מלחמה מתמשכת יקטין את התוצר, היצע כוח האדם ויצור לחצי מחירים – הן משיקולי ביקוש והציע והן מתרחיש של פיחות השקל כנגד הדולר (מרמתו הגבוהה הנוכחית). מצד דברים כזה יגדיל כמובן את יחסי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי לתוצר – פרמטרים כלכליים חשובים מאוד שיאתגרו את דירוג החוב של המדינה וכמובן את אופק הורדת הריבית.
"קושי נוסף – הוכרז קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי הרכישות של משרדי הממשלה. אמנם הזמן דוחק והקיצוץ הכרחי כדי לרסן את גידול הגירעון ובעקבותיו את עלות שירות החוב, אך ככלל קיצוץ רוחבי פועל בניגוד לצורך להגדיל את חלקם של הסעיפים תומכי הצמיחה בתקציב ועל ידי כך לשמר את צמיחת התוצר של המשק בהמשך. דוחק הזמן יפעל כלכלית לרעת המשק והמדיניות הפיסקאלית כשהשקל הביטחוני יושב.
"ככל שאי הוודאות הפיסקאלית לגבי התקציב – מתכונתו לקראת ההצעה השנייה והשלישית ועצם אישורו – תגדל, בנק ישראל ישאף, לדעתי, לנקוט זהירות יתר, מה שיפחית את הסיכוי שהריבית תרד, בסוף החודש. גם כאן תהייה חשיבות למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם עד אז, ובנק ישראל יצטרך לקחת בחשבון אפשרות שרכיב האנרגיה יטה כלפי מעלה את המדדים הקרובים אם וככל שמחירי הנפט לא ישובו לרמה שקדמה לפרוץ המלחמה.
"בנוסף, חלק מהשינויים המבניים והרפורמות שאמורים היו להיכלל בתקציב והיו שנויים במחלוקת הוצאו ממנו בלחץ הזמן (על מנת שהתקציב יאושר ע"י הכנסת עד סוף החודש). הדבר ישליך על צד ההוצאות וההכנסות השנה – ובשנים הבאות.. לרפורמות הללו. כנגד מהלכים שנותרו, לרבות ריווח מדרגות המס, מהלך שעלותו התקציבית מוערכת ב-5 מיליארד שקל לשנה, יהיה הצורך במקורות שתוכננו כגון מס רכוש חדש על קרקעות ריקות, אך לא ברור אם הדבר ייכלל לבסוף.
"מבחינת השוק: התקציב החדש עלול לסבך את המשך הורדת הריבית בהשוואה למצב שקדם לתחילת המלחמה הנוכחית. בנק ישראל יפרסם תחזית כלכלית חדשה בסוף החודש וראוי לזכור, בהקשר זה, כי בפעם הקודמת, כשהריבית נותרה על כנה, צוין השקט הביטחוני ראשון ברשימת הגורמים שישפיעו על החלטותיו. מבחינת שוק איכרות החוב - למרות שההרחבה התקציבית לא מפתיעה (צרכי מערכת הביטחון), גידול של הנפקות הממשלה יגדיל את היצע איגרות החוב הממשלתיות ומחירן עשוי להיות נמוך יותר מכפי שהיה טרם השינוי (עלייה של תשואות הפדיון וממשלה שמתחרה עם הסקטור העסקי על מקורות ההון). הממשלה תצטרך להראות שוב יכולת גיוס טובה בחו"ל. מבחינת השפעה על שוק המניות: שלילית קלה, בפרט נוכח התכווצות צמיחת המשק – לפי הנחות האוצר. לבסוף, מבחינת שער החליפין, ייתכן פיחות קל של השקל, בכפוף להתנהלות הדולר בשוקי חו"ל.
"הנקודה הקריטית ביותר – כמה זמן תימשך המלחמה, מה ההוצאות שתגבה ומה תהייה הסביבה המדינית-ביטחונית בעקבותיה. לפי זה יישק דבר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "אי הוודאות והחשש ממשבר בשוק האנרגיה, ממשיכים להקרין על הפעילות בשווקים. הצורך לאתר מקורות אנרגיה זמינים לטווח הקצר, מאיים על רמות המחירים, כך שהתרחבות בהיקף הפגיעה באתרי הפקה במזרח התיכון יזניק במהירות את המחירים לרמות שיא חדשות. התלות של מדינות רבות באסיה ובאירופה באספקת גז משדה הגז העצום של קטאר, ספקית הגז הגדולה בעולם, שדה שנפגע לאחרונה ושיקומו (אם ניתן יהיה לבצעו) ייקח לפחות כחודש ימים, דבר המלמד על ירידת רף הרגישות ופוטנציאל העלייה במחירים.
"שוקי המניות מעדיפים להאזין לדברי ההרגעה, אולם ללא השלמת הלחימה והמשך הפגיעה האיראנית באתרי הפקה באזור, הרי שמשבר אנרגיה צפוי להתרחב - מצב שישפיע במישרין ובעקיפין על שוק המניות והאשראי. להערכתנו, למשבר בזמינות מקורות אנרגיה תהא השפעה על שוקי ההון ועל ביקוש גובר לדולר, מצב אשר יזניק את שער הדולר בעולם ובישראל".
יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס: "השווקים פותחים את היום עם ירידה בפרמיית הסיכון שנבנתה בתחילת השבוע סביב המלחמה במזרח התיכון. הירידה החדה במחירי הנפט ביומיים האחרונים תרמה להתייצבות יחסית בשווקים והובילה ליציאה הדרגתית מעסקאות מקלט, ולכן אנחנו רואים היחלשות מסוימת בדולר, ביין ובפרנק השוויצרי. יחד עם זאת, התנודתיות עדיין גבוהה, והשווקים ממשיכים להגיב במהירות לכל כותרת שמגיעה מהזירה הגיאופוליטית.
"אנחנו רואים מעבר מפאניקה ראשונית למצב של הסתגלות לסיכון. המשקיעים מבינים שהעימות עשוי להימשך זמן מה, אבל כל עוד הוא אינו מתפתח לשיבוש משמעותי באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון – ההשפעה על הכלכלה הגלובלית צפויה להיות מוגבלת יחסית. לכן מחירי הנפט ממשיכים להיות המשתנה המרכזי שמוביל את הסנטימנט בשווקים ואת כיוון המסחר בנכסים הפיננסיים.
"בשוק המט"ח הגלובלי אנחנו רואים תנועה מסוימת של הון ממטבעות מקלט למטבעות מחזוריים. האירו נסחר סביב 1.16 דולר והדולר מול היין נע באזור 157–158. אחד המטבעות הבולטים השבוע הוא הדולר האוסטרלי, שמוביל את העליות על רקע שינוי בציפיות הריבית באוסטרליה והאפשרות להעלאת ריבית מוקדמת יותר מצד הבנק המרכזי, בין היתר בעקבות העלייה במחירי האנרגיה.
"בישראל השקל ממשיך להיות תנודתי, כאשר המסחר מושפע בעיקר מהתנועות במחירי הנפט ומהסנטימנט בשווקים הגלובליים. אתמול ראינו את הדולר-שקל נע בטווח של כ-3.08 עד 3.10 שקלים במהלך יום המסחר, והאירו-שקל נע סביב 3.58 עד 3.60. הבוקר המסחר נפתח ביציבות יחסית, עם דולר-שקל סביב 3.09 ואירו-שקל סביב 3.59–3.60.
"בזירת הסחורות ראינו ירידה חדה במחירי הנפט לאחר העליות החריגות בתחילת השבוע. נפט מסוג WTI נסחר סביב 83.45 דולר לחבית ונפט ברנט סביב 87.8 דולר. הירידה מגיעה בין היתר על רקע הערכות כי מדינות ה-G7 עשויות לשחרר נפט מהמאגרים האסטרטגיים במקרה של שיבושים באספקה מהמזרח התיכון, מה שמסייע להרגיע את השוק בטווח הקצר. גם הזהב ירד בכ-0.6%, ובתקופה האחרונה אנחנו רואים שהוא מתנהג יותר כנכס סיכון ופחות כמקלט מסורתי, כאשר תנועות המחיר מושפעות בעיקר מהשינויים בסנטימנט הגלובלי.
"במבט קדימה, האירוע המרכזי היום הוא פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב. נתון גבוה מהצפוי עשוי לתמוך בדולר ולדחות את ציפיות הורדת הריבית, בעוד נתון נמוך יותר עשוי להחזיר לשוק את התרחיש של הורדת ריבית בהמשך השנה".
במהלך הימים האחרונים הדולר זינק לאחר התקיפות של ארה״ב וישראל באיראן שהובילו לעלייה חדה במחירי הנפט, אך סוחרים אמרו כי ייתכן שהשוק הגיב בהפרזה לדברי הנשיא טראמפ שלפיהם הסכסוך עשוי להסתיים מוקדם מהצפוי. טראמפ סתר את עצמו כשאמר גם שהמלחמה עלולה להימשך יותר זמן, בעוד איראן חוותה ביום שלישי את גלי התקיפות הכבדים ביותר מאז פרוץ העימות.
"השוק נכנס בכל הכוח לעסקת ‘תקווה וחלומות’ בעקבות דבריו של הנשיא טראמפ שהעימות עשוי להסתיים בקרוב", אמר מייקל בראון, אסטרטג מחקר בכיר בחברת Pepperstone בלונדון. "אך העובדה שלא נעשתה כל פעולה ממשית בכיוון של מציאת מוצא דיפלומטי או הורדת מתיחות, כנראה מפעילה לחץ על הסנטימנט".
בשווקים אחרים הסוחרים הפגינו גישה מעט אופטימית יותר: מחירי הנפט ירדו, כאשר הנפט האמריקאי (WTI) נסחר סביב 87 דולר לחבית, ותשואות אג"ח האוצר של ארה״ב ירדו — סימן לירידה בביקוש לנכסים בטוחים. המדדים המובילים בבורסות וול סטריט סגרו את יום שלישי בירידות קלות.
ביום שני אמר טראמפ כי המלחמה עשויה להסתיים הרבה לפני לוח הזמנים שהציג בתחילה, אך גם איים להסלים את התקיפות אם טהרן תמשיך לחסום משלוחי נפט ממצר הורמוז. בתגובה, משמרות המהפכה של איראן דחו את דבריו של טראמפ כ״שטויות״ והצהירו כי המצור יימשך עד שארה״ב וישראל יפסיקו את התקיפות.
