עדי צים ממשיך לחסום את העלאת התגמול של האחים יעקובי
פיני ואמיר יעקובי, יו"ר ומנכ"ל קבוצת האחים יעקובי, טוענים ל"הישגים ותוצאות מרשימות" כנימוק לשדרוג תנאיהם. בפועל החברה רושמת הפסדים וביצועי המניה חלשים, דברים שנמצאים ברקע להתנגדות של צים, שמחזיק ב־16.5% מהמניות
האחים יעקובי, בעלי השליטה בקבוצת יעקובי YSB, מתעקשים לשדרג את תנאי התגמול, אך עדי צים, בעל מניות בחברה, מקשה עליהם, ובינתיים הם לא מקבלים שכר. בפברואר הוא כבר הוביל את אספת בעלי המניות להתנגד לכך.
ביולי ביקשה החברה, שעוסקת בהקמה וביצוע פרויקטים, אחזקה ותפעול מערכות ומבנים, להעלות את שדרוג התנאים שוב להצבעה אך נאלצה לדחות אותה פעמיים, הפעם האחרונה היתה בשבוע שעבר בטענה ל"מיצוי דיונים עם בעלי המניות", כלומר ניסיונות להתגבר על ההתנגדות של צים.
צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאית אס.אר. אקורד, הוא בעל המניות הגדול (16.5%) בקבוצת יעקובי שאינו בן למשפחת יעקובי. לאישור תנאי השכר של בעלי השליטה, האחים פיני (38.6%) ואמיר (25.8%) יעקובי, נדרשת תמיכת רוב בעלי המניות שאינם קשורים אליהם, ולכן עמדתו של צים בנושא קריטית.
ב־2022 אישרה אספת בעלי המניות בפעם האחרונה את תנאי התגמול של שני האחים, שמכהנים כיו"ר (פיני יעקובי) וכמנכ"ל החברה (אמיר יעקובי). זאת, רק אחרי שהשניים חזרו בהם מניסיון לאשר להם מענקים שאינם קשורים לביצועים. אך בנובמבר פג תוקפם של תנאי השכר שלהם. בסוף 2025 הם ביקשו את אישור האספה לעדכונם ושדרוגם. אך לבסוף ולאחר כמה דחיות בפברואר הוביל אותה צים, כאמור, להתנגד לכך.
כעת השניים מבקשים מהאספה לאשר בדיוק את אותם התנאים שנדחו בפברואר. פיני יעקובי מעוניין לקבל שכר בעלות שנתית של עד 4.1 מיליון שקל במקום 2.95 מיליון שקל כיום. אמיר יעקובי מבקש לקבל שכר בעלות של 3 מיליון שקל במקום 2 מיליון שקל כיום.
שדרוג התנאים מגיע בעיקר מהוספת האפשרות לקבל מענקים שנתיים שייגזרו מהרווח השנתי של הקבוצה, עד לתקרה של 1.1 מיליון שקל עבור פיני ושל 950 אלף שקל עבור אמיר. בפועל, אם ביצועי החברה מהשנים האחרונות יימשכו גם בשנים הקרובות, השדרוג המוצע ייוותר חסר משמעות, מכיוון שאותם מענקים נגזרים מרווח, וזה לא נרשם.
בחברת יעקובי הסבירו את שדרוג התנאים בכך שתחת הובלתם וניהולם של פיני ואמיר החברה התפתחה והגיעה "להישגים ותוצאות מרשימות". בין היתר בכניסה לתחומי פעילות חדשים והרחבת מאגר הלקוחות.
אולם ההתנגדות של צים מגיעה על רקע פער בין תיאורים אלה ובין תוצאות ביצועיה של החברה. כך, 2025 היתה השנה השלישית הרצופה, והרביעית בחמש השנים האחרונות, שאותה יעקובי סיימה בהפסד (מלבד 2022 שבה היא נהנתה מרווח חד־פעמי ממכירת מניות בחברה־בת). את 2025 היא סיימה בהפסד אף שהכנסותיה קפצו ביחס ל־2024 ב־29% והגיעו ל־407 מיליון שקל. אולם הוצאות ההנהלה והכלליות שלה שהגיעו ל־42.4 מיליון שקל היו גבוהות מהרווח הגולמי. 2025 לא היתה חריגה בהיבט זה, ובארבע מחמש השנים האחרונות (מלבד 2023) הוצאות ההנהלה והכלליות היו גבוהות מהרווח הגולמי. במצב כזה קשה להפיק רווח בשורה התחתונה.
גם ביצועי מניית יעקובי אינם מרשימים. היא הונפקה בדצמבר 2017 והחלה להיסחר בשווי של 361 מיליון שקל. אך מאז, ובזמן שמדד ת"א 125, המדד המייצג של הבורסה, עלה ב־203%, מניית החברה ירדה ב־65% וכיום היא נסחרת בשווי של 154 מיליון שקל בלבד. אומנם בשנה האחרונה המניה עלתה ב־20% אך לעומתה המדד עלה ב־35%.
האספה, לכשתתכנס, עתידה להצביע גם על תנאי השכר של בנו של פיני, תומר יעקובי, שמכהן כמנהל חטיבה בחברה־בת. לפי ההצעה, עלות שכרו השנתית תגיע ל־972 אלף שקל. כחלק מכך קבוצת יעקובי מעוניינת לאשר עבורו תשלום של 54 אלף שקל שמוגדר כמקדמה על חשבון מענק תלוי ביצועים – אך ישולם לו, באופן שסותר את הגדרתו כתלוי ביצועים, גם אם המענק שלו יהיה זכאי יהיה נמוך מכך.
