בתי המשפט מאבדים סבלנות? בתוך שבוע נדחו שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד KSP בסך 2.5 מיליון שקל בגין משלוח הודעות ספאם, ומתח ביקורת חריפה על התובעים והמומחה מטעמם. אחד התובעים חויב בהוצאות של 50 אלף שקל. ההחלטה מצטרפת לדחיית שתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד שופרסל ומקדונלד'ס בשבוע שעבר, תוך חיוב התובע בהוצאות של 60 אלף שקל. האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תביעות הספאם?
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לתביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקל נגד רשת האלקטרוניקה והמחשבים KSP, ומתח ביקורת חריפה על התנהלות התובעים הייצוגיים והמומחה מטעמם.
הפסיקה מתווספת להחלטה דומה שניתנה בשבוע שעבר בתביעה נגד תובע סדרתי אחר בתיקי שופרסל ומקדונלד'ס, ועשויה לסמן מגמה, לפיה טעויות טכניות של חברות, אינן בסיס לתביעות ייצוגיות.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ערקובי דחתה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד KSP, שהגישו עורכי הדין עמית זילברג וזיו גלסברג – שניהם גורמים מוכרים בעמותות למלחמה בדואר זבל. מלבד דחיית התביעה, פסק הדין כלל ביקורת על שימוש שלא לצורך בכלי התביעות הייצוגיות בתחום הספאם, והטיל על זילברג הוצאות משפט חריגות בגובה 50 אלף שקל.
התביעה הוגשה בטענה כי KSP מנהלת "מדיניות מפרה" ושולחת פרסומות ללקוחות שסירבו לכך במפורש בעת הרכישה באתר. אלא שעם התקדמות ההליך שנמשך למעלה מארבע שנים וחצי, וגרם לחברה הוצאות בגובה של כ-350 אלף שקל, הצטיירה תמונה שונה.
זילברג, המכהן כיו"ר העמותה למלחמה בספאם, טען כי סירב לקבלת דיוור בעת הרכישה, אך הציג לבית המשפט צילומי מסך חלקיים משלב ביניים בהזמנה, ולא תיעוד מלא. מנגד, בדיקה של מערכות KSP הוכיחה כי בסיום הרכישה זילברג דווקא סימן הסכמה לקבלת מיילים.
השופטת ערקובי ציינה כי לאחר חקירתו הומלץ לו לסגת מהתביעה, אך הוא בחר להתעקש – החלטה שעלתה לו לבסוף בחיוב בהוצאות של 50 אלף שקל.
אחת החולשות של התובעים נגעה לחוות הדעת שהגישו, ועליה כתבה השופטת: "דומני כי המדובר בחוות דעת מגמתית ובלתי ראויה, ואלמלא המדובר היה במומחה שאינו צד לתיק היה מקום להתבטא בצורה חריפה יותר". זאת בהמשך לכך שהתובעים סירבו להצעת KSP למנות מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט שיבדוק את שרתי החברה, ובמקום זאת הגישו חוות דעת מומחה, שבחקירתו הסתבר כי "לא קרא כלל את המסמכים שאליהם הפנה וכי בפועל חוות דעתו מבוססת על התייחסות לחוות דעת זילברשטיין (המומחה מטעם החברה) ולתצלומי המסך המוגדלים, וכי את כתבי הטענות של שני הצדדים כלל לא קרא ולא התייחס אליהם".
השופטת תיארה את תשובותיו של אותו מומחה בחקירה כ"מתסכלות" ו"מתחמקות", לאחר שביסס את טענתו על הנחה כללית לפיה "בכל תוכנה יש באגים", מבלי שהצליח להסביר אילו בדיקות היה על החברה לבצע. מנגד, אימצה השופטת את חוות דעתו של מומחה החברה, שהוכיחה שהחברה מבצעת צעדי ניטור ומחזיקה מערכות אבטחה מתקדמות.
בעניינו של התובע השני, עו"ד זיו גלסברג, הוכח כי אכן סירב לדיוור ובכל זאת קיבל פרסומת – ולכן הוא נותר פטור מהוצאות. אלא שגם כאן קבעה השופטת כי אין מקום להליך ייצוגי.
מחקירת העובדים עלה כי מקור התקלה היה "טעות סופר" תמימה בקוד (מיקום שגוי של גרשיים), שגרמה לשליחת דיוור ל-50 אלף נמענים באוגוסט 2020. אלא שהחברה זיהתה מיד למחרת פניה חריגה של כ-200 בקשות הסרה, עצרה מיוזמתה את הדיוור, הסירה את כל 50 אלף הנמענים ותיקנה את התקלה – עוד לפני הגשת התביעה. "המדיניות של בית המשפט אינה להעניש את מי שעשה טעות בתום לב", כתבה השופטת ערקובי.
הפסיקה בעניין KSP שיוצגה על ידי עו"ד נתי אגמון ממשרד שבלת ושות', מתווספת לפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, על ידי השופטת כרמית בן אליעזר שדחתה שתי בקשות לייצוגיות שהגיש עו"ד ליאור חאיק נגד קבוצת שופרסל, בעקבות רכישה ב-Be Pharm ונגד אלוניאל, מפעילת מקדונלד'ס, בטענה כי צירוף הזמנה שיווקית להצטרפות למועדון לקוחות בתחתית חשבונית דיגיטלית הנשלחת ב-SMS מפר את חוק הספאם.
השופטת קבעה כי תכליתה של ההודעה היא שירות, וכי התוכן השיווקי הנלווה הוא מצומצם וזהה לזה המופיע בחשבונית מודפסת. בדומה לתיק KSP, גם במקרה זה התייחסה השופטת לכך שהתובע היה מעורב ב-10 תביעות קודמות בנושא, שהסתיימו בבקשות מוסכמות להסתלקות מתוגמלת, וחייב אותו בתשלום הוצאות בסכום של 60 אלף שקל (30 אלף שקל לכל תיק).
שתי ההכרעות הללו, שניתנו בהפרש של פחות משבוע, עשויות לאותת כי פקעה סבלנותם של בתי המשפט כלפי מה שעלול להצטייר כניצול לרעה של חוק הספאם.



























