סגור
גג עמוד כתבה ויקי קריפטו דסקטופ

במעמקי מכרה הקריפטו
בלוקצ'יין כבר בת 13, אבל עדיין אין לה שימושים מסחריים

טכנולוגיית הבלוקצ'יין נהנית ממוניטין יוקרתי, אך עדיין לא חוללה שינויים מהותיים בתחום הפיננסים וניהול הנתונים, וזאת למרות אלפי המתכנתים שמנסים למצוא את היישום המנצח שלה. מה תוקע את הטכנולוגיה המבטיחה הזאת? כתבה רביעית בסדרה


לאחרונה הודיעה ענקית הבנקאות האמריקאית סיטי על הקמתה של מחלקה חדשה: "מחלקת נכסים דיגיטליים". אנשי פיתוח בכל העולם יגויסו ויפתחו מוצרים חדשים בתחום הבלוקצ'יין. בהחלט יוקרתי ומבטיח. סיטי הוא לא התאגיד הגדול הראשון שנכנס לתחום ופועל לפיתוח "מוצרים בתחום הבלוקצ'יין". למעשה, כמעט לכל מוסד פיננסי או חברת טכנולוגיה שמכבדת את עצמה יש מחלקה שעושה דברים דומים. קשה להאשים אותם. המילה "בלוקצ'יין" הפכה בשנים האחרונות לסוג של משרוקית כלבים, אומרים אותה כדי להצביע על הגישה החדשנית והמעודכנת של הארגון. אבל מה זה בעצם אומר? האם אי פעם מישהו מאיתנו השתמש במוצר שמבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין? אם הטכנולוגיה תימחק מעל פני האדמה, האם תיפער תהום בחיינו?
הכתבות הקודמות בסדרת "במעמקי מכרה הקריפטו"
"לא. אין שימושים מסחריים לבלוקצ'יין", הסביר לי ברוס שנייר, אחד הקריפטוגרפים המפורסמים בעולם ומהמומחים החשובים לאבטחת מידע. "ישנם שימושים מסחריים למבנה הנתונים ולמסדי נתונים מבוזרים. שתיהן טכנולוגיות ישנות בהרבה מבלוקצ'יין. באופן כללי, בכל פעם שאת רואה יישום בלוקצ'יין, דווקא הטכנולוגיות הישנות שמשולבות ביישום הן שבעצם מספקות את הערך".
השיח על "בלוקצ'יין" כטכנולוגיה טרנספורמטיבית החל אחרי ש"ביטקוין" הפך מקושר יותר ויותר כאמצעי החביב על מלביני כספים וסוחרי סמים. רבים שסלדו מהשימוש הזה במטבע הקריפטוגרפי אך הסתקרנו ממנו בכל זאת העלו את הבלוקצ'יין למעמד מילת הבאזז הרלבנטית. ההנחה הייתה שאולי ביטקוין כיישום של הטכנולוגיה הוא בעייתי, אבל הטכנולוגיה עצמה היא ממש אוצר יקר ערך. במובנים רבים בלוקצ'יין מבטיח לעשות לעסקאות פיננסיות מה ש־TCP/IP (פרוטוקולי התקשורת עליהם מבוסס האינטרנט) עשה לתקשורת בין אישית — לספק את התשתית, התוכנה, החומרה והשירותים לרשת ציבורית ויצור תחליף משכנע למוצרים קיימים.

הרבה הבטחות, מעט יישומים

הטכנולוגיה עצמה הבטיחה לגשר על שני אתגרים מהותיים שקיימים בתחומי חיים רבים: ריכוזיות של כוח ובעיית אמון בין שחקנים שמקשה על שיתוף פעולה. באמצעות גישה קיצונית לשקיפות, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת לכאורה ביזור של כוח באמצעות יצירת מנגנון חדש של אמון, שיאפשר למשתמשים — לא משנה מי הם או היכן הם נמצאים – לשתף פעולה ולקיים אינטראקציה לא מפוקחת על ידי גורם אחד שיבטיח את קיום התנאים בין הצדדים וימנע רמאות. בקצרה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת ניהול של בסיס נתונים מבוזר. במקום על גבי מחשב אחד מרכזי, בסיס הנתונים רץ במקביל על מחשביהם של כל המשתמשים המחוברים ומתעדכן אצל כולם בו זמנית. אחרי פרקי זמן ופעולות מסוימות, "ננעל" בלוק של המידע החדש ובתוכו כל הבלוקים שנוצרו לפניו. לשנות או לעוות מידע שנשמר בצורה זו ושקוף לכל המשתמשים הופך מורכב במיוחד ויקר להחריד. כך נעלם הצורך במתווך אחד שיבטיח את אמינותו של מידע — שיכול להיות נוכחות של "כסף" בארנק, ורישום של כל פעולה הנוגעת לנכס דיגיטלי כמו מעבר של בעלות עליו מאחד לשני.

3 צפייה בגלריה
מכון התקנים בלוקצ'יין
מכון התקנים בלוקצ'יין
בלוקצ'יין: "מהפכני כמו המחשב האישי ב-1975"
(צילום: Shutterstock)

המבנה הזה הביא רבים לראות בבלוקצ'יין איכויות טרנספורמטיביות מרהיבות. היזם מארק אנדרסון הכריז כי "הבלוקצ'יין מהפכני היום כמו מחשבים אישיים ב־1975, והאינטרנט ב־1993" והעיתונאי ג'ון לנצ'סטר הרהיב עוז ואמר "רישום מבוזר, אנונימי, באימות עצמי ואמין לחלוטין מסוג זה הוא השינוי הפוטנציאלי הגדול ביותר במערכת הכסף מאז מדיצ'י. זה בנקאות בלי בנקים, וכסף בלי כסף".
כבר עשור מסבירים לנו כיצד הטכנולוגיה צפויה לשנות את האופן שבו נתונים ומידע מנוהלים בכל תחומי החיים. כך למשל נכתב רבות על האפשרויות הטמונות בה לנהל רישום רפואי של אזרחים, מלאי של חברות שילוח, מיזמים מבטיחים לבנות על רשת הבלוקצ'יין מוצרי בינה מלאכותית, לנהל תעודות זהות דיגיטליות, לפשט ולייעל מערכות מיסוי במדינות, ולהחליף את כלי הסוויפט המסורבל של המערכת הפיננסית העולמית.
בלוקצ'יין - מסד נתונים שאוסף מידע בקבוצות (בלוקים). כשהבלוקים מתמלאים הם נסגרים, מקושרים לבלוק שנוצר קודם לכן ונחתמים עם חותמת זמן ובתהליך הצפנה
כשעושים זאת מתייחסים תמיד לבלוקצ'יין כטכנולוגיית "העתיד". לא במובן שהיא אוצרת בתוכה הבטחה לבנייתו של עולם חדש ומופלא (אם כי אולי), אלא במובן שהיא טכנולוגיה ש"תעשה" משהו בעתיד, לא ש"עושה" משהו היום.
זה לא שבלוקצ'יין היא לא טכנולוגיה אמיתית. שוק הקריפטו כמובן מבוסס עליה, ומוצרים שונים מפותחים על גבי הטכנולוגיה הזו ומוכיחים את קיומה בכמויות האנרגיה העצומות והידועות לשמצה שהיא דורשת. הטכנולוגיה גם נהנית ממוניטין יוקרתי, כפי שמשתקף בסקר שנערך לאחרונה על ידי דלויט שבו נמצא כי יותר ממחצית המנהלים הבכירים במשק מציבים אותה בין חמש האסטרטגיות המובילות שלהם. בפועל דבר מאלו עדיין לא התרחש. הבלוקצ'יין, כטכנולוגיה שמעצבת מחדש, מחליפה או מבטלת "אמון" שנדרש בקיום אינטראקציות, טרם הביאה לטרנספורמציות מהותיות בתחום הפיננסיים, ניהול נתונים או כל רישום ציבורי אחר. וזאת למרות אלפי המתכנתים, מאות המוסדות ומיליוני הדולרים שנשפכו עליה כדי למצוא את היישום המנצח שלה. שנייר, למען האמת, קצת פחות מנומס. "היא לא טכנולוגיה טרנספורמטיבית בשום צורה. היא חסרת תועלת לחלוטין", אומר שנייר.

עלויות גבוהות, שמישות נמוכה

הסיבה לכך היא שבלוקצ'יין היא מקרה יוצא דופן של טכנולוגיה שנוצרה לפני 13 שנה ועדיין מחפשת בעיה לפתור ביעילות. בינתיים לא נמצאו שום מודלים מסורתיים שאותה היא שיבשה באמצעות פתרון בעלות נמוכה או ביעילות יוצאת דופן.
למעשה, ההיפך הוא הנכון: בכל פעם שמנסים להשתמש בטכנולוגיה הזו מגלים שהשמישות שלה יורדת והעלויות שלה עולות. מי צריך כזה דבר? בינתיים אף אחד. זוהי אמת פשוטה שלא נועדה להתריס. אין מקרה אחד שבו יישום של בלוצ'יין ציבורי הוא אלטרנטיבה לפתרונות אחרים בשוק. רק הזמן יגיד אם מצב זה ישתנה.
3 צפייה בגלריה
ברוס שנייר
ברוס שנייר
מומחה הקריפטוגרפיה ברוס שנייר. "טכנולוגיה חסרת תועלת"
(צילום: Erik Nilsson)
מיזמים שמצליחים למשוך כותרות או רשימות בעיתונות בסגנון "15 אפליקציות בלוקצ'יין שאתם צריכים לדעת עליהן" אינם אלא פרויקטים שהם פיילוט, ניסויים, מחקרים או בכלל קשורים לבלוקצ'יין פרטי ולא ציבורי, ולכן לא ממש בלוקצ'יין. כך למשל פרויקטים שזכו להד ציבורי גדול כמו למשל שיתוף הפעולה של חברת הספנות מירסק ו־IBM או הבלוקצ'יין שמנהל את מדינת אסטוניה, הם לא עדויות לישימות הטכנולוגיה.
"אנשים סומכים על ההצפנה שבבסיס רשת בלוקצ'יין בהתבסס על המוניטין של האלגוריתם", כתב שנייר עוד ב־2019 והבהיר שמאז לא שינה את דעתו. "כדי לראות כיצד זה יכול להיכשל, צריך פשוט לעיין במערכות האבטחה השונות של שרשרת האספקה המשתמשות בבלוקצ'יין. בלוקצ'יין אינו תכונה הכרחית של אף אחת מהן. הן מצליחות מפני שלכל מערכת יש פלטפורמת תוכנה אחת להזין את הנתונים. למרות שמערכות הבלוקצ'יין בנויות על אמון מבוזר, אנשים לא בהכרח מקבלים את זה. לדוגמה, חברות מסוימות לא סומכות על מערכת IBM/Maersk כי זה לא הבלוקצ'יין שלהן. לא הגיוני? אולי, אבל ככה אמון עובד. לא ניתן להחליף אותו באלגוריתמים ופרוטוקולים. זה הרבה יותר חברתי מזה".
מיתוס מול מציאות
הדעה הרווחת - בלוק'ציין היא טכנולוגיה טרנספורמטיבית עם שימושים מרובים בתחומי חיים מגוונים.
בפועל - אין עדיין יישומים מסחריים לטכנולוגיה, והשימוש המורכב והמקובל ביותר שלה הוא השימוש הראשון שלה - הביטקוין.