השורה התחתונה
מדוע החוסכים דרך S&P 500 מצאו עצמם בתחתית טבלת התשואות ב-5 השנים האחרונות?
בשנה האחרונה הניב המדד תשואה של 15.5%, אך התשואה בקרנות ההשתלמות המנייתיות שעוקבות אחריו הייתה נמוכה משל המדד עצמו; זאת בשל השפעות המט"ח, כאשר בפרק הזמן הזה הדולר נחלש מול השקל ב-11%; באותו הזמן מדד ת"א-125 זינק ב-67.6%; וכשבוחנים את התמונה בטווח ארוך יותר, של 5 שנים, היא לא משתנה דרמטית
החוסכים הישראלים אוהבים טרנדים, והעניין הגובר של הציבור בשוק ההון בשנים האחרונות אף מעמיק את החיבה הזו, לפחות אצל חלק מהחוסכים. בשנת 2023 הטרנד החם ביותר היה השקעה ב-S&P 500, מדד הדגל האמריקאי שגם זכה לכינוי סנופי. הנהירה של הציבור הישראלי למדד האמריקאי, שהוא גם המדד הפופולרי בעולם, התרחשה הן על רקע ביצועים עדיפים שלו על פני המדדים בת"א, והן על רקע הטלטלה החברתית והפוליטית שיצרה ההפיכה המשטרית שהחלה הממשלה לקדם. אולם מאז התהפכו היוצרות, והשוק הישראלי החל לרוץ קדימה, בין היתר על רקע ההצלחות הצבאיות בזירות השונות. הראלי התחזק ב-2025, ויחד עם התחזקות השקל, התוצאה היא שנוצר פער משמעותי גם בטווח הארוך.
למעשה, בימים אלו בתי ההשקעות שולחים לחוסכים את הדו"חות שמסכמים את הביצועים בפברואר. כשבוחנים את התשואות של קרנות ההשתלמות המנייתיות שיש להן ותק של חמש שנים לפחות, אזי ניכרת אכזבה בקרב מי שבחרו להצמיד את החיסכון שלהם לטווח בינוני בלעדית למדד הדגל האמריקאי. בקרב 16 קרנות ההשתלמות המנייתיות שיש להן ותק של חמש שנים לפחות, ישנן ארבע קרנות שעוקבות אחרי מדד S&P 500. ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר הן מאכלסות את ארבעת המקומות האחרונים בטבלה, עם תשואות שקליות של 4.1%-3.2%. זאת בעוד יתר קרנות ההשתלמות המנייתיות – שמשקיעות בשלל שווקים ומנוהלות באופן אקטיבי – הניבו תשואות של 19.4%-33.7%.
המילה "שקליות" היא חשובה מאוד, משום שקרנות ההשתלמות המנייתיות שמשקיעות בסנופי חשופות לדולר, ולכן היחלשותו אל מול השקל פוגעת בתשואה לחוסכים. למעשה, ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר, מדד S&P 500 הניב תשואה של 15.5%. אמנם מדובר על תשואה נמוכה משל מדד ת"א-125, המדד המייצג של אחוזת בית, שזינק בכ-67.6% בתקופה הזו, אולם התשואה בקרנות ההשתלמות המנייתיות שעוקבות אחרי המדד האמריקאי הייתה נמוכה משל המדד עצמו, בשל השפעות המט"ח, כאשר בפרק הזמן הזה הדולר נחלש מול השקל בכ-11%.
אולם, כשבוחנים את התמונה בטווח ארוך יותר, של חמש שנים, היא לא משתנה דרמטית. מבין 16 קרנות, הקרנות שעוקבות אחרי מדד סנופי מאכלסות את מקומות 11-10 ו-14-13, עם תשואות של 72.5%, 78.9%, 80.4% ו-81.9%. תשע הקרנות שממוקמות מעל הקרן עוקבת S&P 500 שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר זינקו בפרק הזמן הזה ב-106.5%-86.4%. זאת כאשר מדד הדגל האמריקאי עלה בכ-80% בפרק הזמן הזה ומדד ת"א-125 ניתר בכ-147%, והדולר נחלש מול השקל בשיעור מתון יותר של 4.8%.
כשבוחנים את התשואה בפרק הזמן של חמש שנים, ניתן לראות שהפער נוצר בעיקר בשנה-שנה וחצי האחרונות. הדבר מדגיש עד כמה פיזור הוא אלמנט חשוב בניהול תיק השקעות, שכן שווקים שונים מניבים ביצועים שונים לאורך זמן, ולמט"ח יש חלק לא קטן בשורה התחתונה.
הבוקר, במצגת השבועית שלו, התייחס לכך מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, שהציג נתונים שלפיהם מכפיל הרווח העתידי של השוק התל אביבי, בהתבסס על מדד ת"א-125, כבר גבוה מזה של מדד S&P 500. הדבר התרחש על רקע עלייה חדה במכפיל הישראלי מול זה האמריקאי. כך, מכפיל הרווח העתידי של המדד האמריקאי עומד על 19.5, לאחר ירידה חדה יחסית שהובילה אותו לאיזור הממוצע ההיסטורי, ואילו זה של המדד התל-אביבי על 19.9 – מה שמציב אותו בנקודת שיא היסטורית.
שטרית אמר ביחס לשקף הזה כי "בשנה שעברה בארה"ב יכולנו לצעוק שהשוק יקר מאוד, ואנחנו רואים שב-3-4 חודשים האחרונים השוק התחיל לתקן כלפי מטה מבחינת מכפיל רווח עתידי. היום הוא נע סביב 20, שזה הממוצע של 5 השנים האחרונות ו-10 שנים האחרונות. אז השוק האמריקאי מרגיש יותר נוח מבחינת התמחור. זה לא אומר שהשוק בארה"ב לא יכול להמשיך לתקן כלפי מטה. בישראל אנחנו נמצאים במכפיל רווח עתידי של סביב 20, אחרי שהשוק רץ חזק מאוד קדימה. צריך לזכור שמדד S&P 500 מוטה מאוד למניות טכנולוגיה, שהמכפילים שלהן באופן טבעי גבוהים יותר, בעוד מדד ת"א-125 מוטה לבנקים וביטוח, תעשיות שהמכפילים שלהן נמוכים יותר. המכפיל פה גבוה מבחינה היסטורית. מכפיל הרווח העתידי מצביע על שוק יקר. זה שהמכפיל גבוה, זה לא אומר שמחר השוק צריך לתקן כלפי מטה, כי מכפיל זה לא כלי לתזמון שוק. אבל אי אפשר להתעלם מזה. צריך לחשוב פעמיים לפני שמעבירים את כל הכספים לישראל. פיזור זו מילת המפתח. צריך להיות גם בישראל וגם בארה"ב. ישראל חווה מומנטום של כניסת כספים שמייצר עודפי ביקוש, וזה עשוי לתת עוד רוח גבית לשוק בישראל, אבל זה לא משהו שהוא בר קיימא לאורך זמן, ובסוף גם כאן אנחנו נראה תיקון כזה או אחר בשוק המניות. לכן אני בעד לפזר".
