סגור
שקל דולר שקלים דולרים מט"ח
השקל ממשיך להתחזק מול הדולר לשיא של שנים (צילום: Igal Vaisman / Shutterstock)

הדולר ירד לשפל ממרץ 2022, עתה על 3.186 שקלים

היציג אתמול עמד על 3.191 שקלים, אך בהמשך ירד עד ל-3.182 שקלים; ב-31 למרץ 2022 ירד עד ל-3.1655 שקלים; היורו יורד ל-3.75 שקלים, היציג עמד אתמול על 3.766 ש'; נכנס לתוקף הצו להגדלת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר; כלכלת ארה"ב צמחה במפתיע ב-4.3% ברבעון ה-3

הדולר ירד מוקדם יותר לשפל ממרץ 2022, על 3.181 שקלים - ועתה על 3.186 שקלים. היציג של הדולר אתמול עמד על 3.191 שקלים, אך בהמשך ירד המטבע האמריקאי עד ל-3.182 ש'.
ב-31 למרץ 2022 ירד עד ל-3.1655 ש', וב-2 לפברואר 2022 ירד עד ל-3.152 ש'. בינואר ירד מתחת ל-3.1 שקלים.
היורו יורד ל-3.75 שקלים, היציג עמד אתמול על 3.766 ש'.
בשווקים הבינלאומיים, הדולר אינדקס יורד ב-0.1% ל-97.500 נק'. יציב מול היורו והפאונד, יורד ב-0.3% מול הין היפני.
שר האוצר סמוטריץ' העלה אתמול את הפטור ממע"מ על יבוא מקוון. חתם על הצו להגדלת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר, והצו נכנס לתוקף בחצות. המהלך מנוגד למגמה בעולם ולהמלצות OECD.
אתמול פורסם כי כלכלת ארה"ב צמחה ב-4.3% ברבעון השלישי. מדובר בקצב המהיר ביותר מזה שנתיים. הצפי היה לעלייה של 3.3% בתוצר האמריקאי, לעומת הרבעון השלישי של 2024. פרסום הנתונים עוכב בשל השבתת הממשל שנמשכה 43 יום. ברבעון השני נרשמה צמיחה של 3.8%.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "המסרים הסותרים של כלכלת ארה"ב והאיתותים של טראמפ. מה יעשה הפד? ערב חג המולד, כלכלת ארצות הברית משגרת איתותים סותרים, שלא יקלו על מלאכת הורדת הריבית. על רקע זה ניתן להבין את קריאתו של הנשיא טראמפ להורדת ריבית גם אם נתוני התוצר נראים טוב ואף מפתיעים כלפי מעלה.
"הנשיא ער לכך שהפד נוקט מדיניות מדודה, תלוית נתונים. מן הסתם, נתוני התוצר לרבע השלישי עשויים לחזק מדיניות זו והנשיא היה מעוניין שהפד, תחת הנהגתו של היו"ר הבא, ינקוט מדיניות מקלה יותר. בשוק, מנגד, לא אוהבים נתונים "טובים מדי"...אלו עלולים לאותת על מדיניות מוניטארית שמרנית משקיוו.
"על מה מדובר ומדוע ניתן להבין מהיכן מגיעים דברי הנשיא? מחד, נתוני התוצר לרבע השלישי הפתיעו מאוד כלפי מעלה. הם אמנם הגיעו, כמו נתונים רבים אחרים, באיחור, נוכח ההשבתה הארוכה של שירותי הממשל, אך במהלך תקופת העיכוב השוק היה תחת הרושם שקצב ההתרחבות של כלכלת ארצות הברית מדוד והתחזית החדשה של הפד לשנת 2026 אף עמדה על 2.3%, נתון די פושר, להערכתי.
"והנה, מתברר כי התוצר רשם צמיחה שנתית צמח 4.3% בתקופה זו, אחוז שלם מעל ציפיות השוק והמשך לעלייה שנתית מרשימה לא פחות של 3.8% ברבע השני. לא זו בלבד, התברר כי ההוצאות לצריכה פרטית – מנוע הצמיחה של כלכלת ארה"ב – רשמה עלייה נאה של 3.5% וייצוא הסחורות והשירותים – מנוע חשוב נוסף – זינק 8.8%. התברר כי רוב רכיבי הביקוש עלו, כך שההתרחבות הכלכלית הייתה רוחבית, למעט, אולי, ההוצאות להשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, שהסתפקו בעלייה של אחוז אחד.
"זאת ועוד, הייבוא רשם ירידה שנתית של 4.7%, מן הסתם על רקע המכסים החדשים של ארצות הברית, מה שעשוי היה לגרום לכך שחלק נוסף של הביקוש כוון לתוצר המקומי של ארצות הברית. זה משתלב היטב עם מדיניות אמריקה תחילה של הנשיא ויש ביכולתו לנופף בכך.
"למעשה, התוצר צמח, ברבע השלישי, בשיעור הגבוה ביותר זה שנתיים. לא פלא שהשוק סבור כי נתון חזק ומפתיע זה מגדיל את הסיכוי שהריבית לא תשתנה בחודש הבא ומעיב גם על הציפיות להמשך. אמנם גם לפניו רוב הסיכויים היו שהריבית תישאר על כנה, אך כעת הסיכוי לכך גדל מ-76% לפני שבוע ו-80% אתמול ל-86% נכון להיום. כמו כן, לאלו הסבורים כי הורדות הריבית שבוצעו עד כה מקנות לפד זמן וצורך להמתין ולבחון את השפעתן – יש כעת תימוך נוסף.
"כאמור, עוצמת השפעת הדוח הינה הן בשל ההפתעה הניכרת כלפי מעלה והן משום שנוכח התעכבות הפרסום היה פרק זמן ארוך יותר תחת הרושם שצמיחת התוצר מתונה יותר.
"נתון נוסף שעלה מהפרסום הינו לגבי מדד המחירים של הוצאות משקי הבית (ללא מוצרי מזון ואנרגיה), שרשם עלייה שנתית של 2.9% ברבע השלישי של השנה, אמנם בהתאם להערכות השוק, אך עדיין גבוה מקצב עלייתו ברבע השני, שעמד על 2.6%. לפי נתון זה, האינפלציה עדיין לא מתווה תוואי ברור של התכנסות לרמת היעד של 2 אחוזים.
"הנתונים הללו אינם מתיישבים עם הנתונים האחרונים שהגיעו משוק העבודה וכן הנתון על מדדי המחירים לצרכן לחודש נובמבר – שהתעכבו אף הם – אך הצביעו על התקררות מה הן של התעסוקה והן של מדדי המחירים. עם זאת, נתוני התוצר הם עבור החודשים יולי – ספטמבר ולכן הפעם גדולה עוד יותר החשיבות להמתין ולראות אם נתוני הרבע האחרון של השנה יאוששו את התמונה, או יסתרו אותה.
"אותות סותרים, אמרנו? ובכן, האם הפד אכן אמור לראות בנתוני התוצר עילה להמתנה עם הורדות ריבית נוספות? לא בהכרח. זאת משום שבד בבד פורסם אתמול מדד אמון הצרכנים מבית Conference Board, שבחודש דצמבר ירד פעם חמישית ברציפות. לא זו בלבד, המדד ירד ל-89.1, מתחת לציפיות השוק, תוך שהירידה מתמקדת ברכיב המתייחס למצבם הנוכחי של הצרכנים משקי הבית.
"רוב רכיבי המדד מצביעים על חולשה, אם כי רכיבי הציפיות הראו דווקא שיפור. נתון חלש הגיע לא רק מזירת הצרכנים, כי אם מהסקטור העסקי. ההזמנות למוצרים בני-קיימא ללא כלי רכב – אינדיקציה ממקדימה לפעילות התעשייה - ירדו 2.2% באוקטובר, לאחר שעלו 0.7% בחודש הקודם והשוק צפה כי יקטנו פחות.
"מדד הייצור התעשייתי, שעלה 0.1% בלבד במהלך החודשיים האחרונים, פורסם אף הוא אתמול ומשרטט גם כן תמונה פושרת, כזו שמעיבה על נתוני התוצר המרשימה, במבט להמשך השנה (בדגש על הרבע האחרון).
"מה השורה התחתונה? מסרים מעורבים. צמיחה מהירה של התוצר לבטח אינה מתיישבת עם הורדת ריבית משמעותית, אך השאלה עד כמה זו משקפת את התמונה להמשך השנה, נוכח נתונים מאוחרים פושרים יותר (הגם שהתקבלו באיחור). זה קושי של ממש מבחינת המדיניות המוניטארית הנחוצה – מה שיוליך, לדעתי, להמשך נקיטת מדיניות זהירה, תלוית נתונים. מלאכתו של הפד – שהייתה מורכבת מאוד עוד קודם לכן, בין השאר נוכח הצורך לעמוד על השלכות המכסים ולהתמודד עם מחסור/עיכובי נתוני מפתח, לא תהייה קלה יותר בהמשך, כשברקע מסריו הלעומתיים של הנשיא טראמפ, חילופי הגברי הקרבים בהנהגת הפד והדעות המנוגדות בקרב חבריו כיום. מעטפת זו תשליך, מן הסתם, גם על שוקי איגרות החוב והמניות של ארה"ב, בעוד הסוחרים לוקחים בחשבון גם את היות 2026 שנת בחירות אמצע לקונגרס".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: ""אמש, כצפוי, המשיך הדולר להיחלש אל מול השקל, דבר הנתמך בהיצעי מט"ח גדולים, הן מצד הסקטור העסקי המבצע פעולות של סוף שנות הכספים, והן בעקבות פעילות ערה של יצואנים וגופים מוסדיים.
"לקראת סוף השנה, כאשר פעילות ה-" window dressing" ערה, גופים רבים מבצעים פעילות בהיקפים משמעותיים, כחלק מההיערכות לקראת שנת הכספים החדשה והתאמת הנראות בדוחות הכספיים.
"המגמה החיובית בשוקי ההון לצד הכניסה המשמעותית של הון זר להשקעות בישראל, ולצידן היצעי המט"ח של היצואנים, כל אלו יוצרים עודפי היצע משמעותיים וגוררים להתחזקות השקל.
"התחזקות השקל אל מול הדולר, תואמת את המגמה הגלובלית - לפיה ממשיך הדולר להיחלש אל מול המטבעות המרכזיים. התחזקות הזהב והמתכות היקרות עשויה להמשיך אף לעבר רמת 4,800 דולר לאוניקה, ומהווים ביטוי לחשש הגובר מפני אי יציבות בשוק האג"ח הסוברני".