סגור
שטר של דולר מט"ח מטבע חוץ
מט"ח (צילום: AP /Mark Lenniha)

הדולר רשם שפל מאוגוסט 2022, מתחת ל-3.23 שקלים

ירד היום עד ל-3.2285 שקלים, הרמה הנמוכה שלו מאז ה-15 לאוגוסט 2022, אז הדולר נסוג ל-3.2239 שקלים; עתה נסחר ב-3.23 שקלים, ללא שינוי מהיציג היום; השוווקים הגלובאליים נכנסו לשבוע המסחר במט"ח, לאחר הדיווח על התקדמות בקונגרס לקראת סיום אפשרי של ההשבתה הפדרלית בימים הקרובים; היורו נסחר ב-3.74 שקלים 

השקל מתחזק לשיא של 3 שנים ושלושה חודשים מול הדולר, ביום המסחר הראשון של שבוע המט"ח המקומי, לאחר תיסוף קל של השקל מול הדולר בשבוע שעבר (0.4%) - וכשברקע הודעת סוכנות S&P מיום שישי בערב, על העלאת תחזית הדירוג של ישראל משלילי ליציב.
הדולר ירד היום עד ל-3.2285 שקלים, שפל מאז ה-15 לאוגוסט 2022, אז ירד ל-3.2239 שקלים. עתה נסחר ב-3.23 שקלים, ללא שינוי מהשער היציג היום. היורו נחלש לסביבת 3.74 שקלים.
עוד על הפרק, אף שממש לקראת סוף השבוע: ביום שישי הקרוב יתפרסמו נתוני האינפלציה של אוקטובר בישראל - 10 ימים לפני הודעת הריבית הבאה של בנק ישראל, ב-24 בנובמבר. לפי ממוצע התחזיות בשוק מדד המחירים ירשום עלייה חודשית של 0.5%.
וברקע למסחר בשווקים העולמיים, ובעיקר בארה"ב - הסנאט האמריקאי גיבש עסקה שתאפשר, אם תאושר גם בבית הנבחרים, מימון הפעילות הפדרלית עד לסוף ינואר, ותוביל לסיום ההשבתה הפדרלית.
המשמעות המיידית לשווקים היא שחרור שורה של נתוני מאקרו, כולל פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ביום חמישי ושחרור דוחות התעסוקה שלא פורסמו, של ספטמבר ואוקטובר.
התנועות בשוק העולמי בפתיחת השבוע: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) עולה קלות, ב-0.1%, ועומד על 99.6 נקודות; היורו עם תנועה קלה, נסחר מעל 1.55 דולר; יציבות גם בפאונד, שנסחר מעל 1.31 דולר.

על המט"ח המקומי

לפי התחזית של יוני פנינג, האסטרטג הראשי במזרחי טפחות, מדד המחירים של אוקטובר יעמוד על 0.4% (חודשי) ובסיכום 2025 האינפלציה תעמוד על 2.1%, עמוק בתוך יעד הבנק המרכזי (1%-3%).
פנינג מעריך כי בנק ישראל יותיר גם בישיבה הקרובה את הריבית ללא שינוי, על 4.50% - עמידה במקום בפעם ה-15 ברציפות - ושב-12 החודשים הבאים היא תרד 3 פעמים, עד ל-3.75%.
כלכלני לידר בראשות יונתן כץ שותפים לתחזית הריבית הזו. הם מציינים בסקירתם השבועית כי "המוסדיים המשיכו למכור מט"ח בהיקפים גבוהים - ברבעון השלישי מכרו הגופים המוסדיים מט"ח נטו בהיקף של 9.2 מיליארד דולר, ותושבי חוץ מכרו 4.9 מיליארד דולר נוספים (לאחר מכירות של 8.9 מיליארד דולר ברבעון השני).
המגזר העסקי, מנגד, רכש כ7.5- מיליארד דולר, בעיקר לצורך פעילות יבוא. המכירות המסיביות מצד המוסדיים הושפעו מהעליות בשוקי המניות הגלובליים ומהפחתה בחשיפה המט"חית - ככל הנראה על רקע סיום הלחימה מול איראן.
כתוצאה מכך, השקל התחזק ב2.6%- במהלך הרבעון מול סל המטבעות. נראה כי מגמת המכירות נטו נמשכה גם בתחילת הרבעון הרביעי, עם השגת הפסקת האש בעזה".
בלידר מציינים שמול השקל החזק יחסית המרסן את האינפלציה, נתוני הצריכה ושוק העבודה עדיין תומכי אינפלציה, כך שבנק ישראל יעדיף את הגישה הזהירה. "עלייה מהירה בצריכה תומכת בלחצי מחירים ועלולה להקשות על ירידת ריבית בקצב מהיר. אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל יוריד את הריבית בכל החלטה שנייה, החל מ-24 בנובמבר".