לבחון מחדש את אסטרטגיות ההשקעה
שוקי ההון בעולם ובישראל נכנסו לתקופת מעבר מאתגרת מאד. החלטות השקעה מתחילת השנה, שהתבססו על הנחה של צמיחה נאה תוך התמתנות האינפלציה עוברות עתה בחינה מחדש על רקע המלחמה באיראן ושינויים אחרים בסביבה הכלכלית והפיננסית.
על רקע סביבת "פאנדמנטלס" (גורמים בסיסיים) המשתנים במהירות רבה תוך עלייה ניכרת ברמת אי-הוודאות, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יצטרכו לבחון מחדש את אסטרטגיות ההשקעה שלהם.
גם אם המלחמה באיראן תסתיים בקרוב, המשבר בשוק האנרגיה העולמי והשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית לא יגיעו לפתרון מהיר יחסית. בתחום האנרגיה, חרף העובדה שלאורך שנים חלה ירידה בתלות העולם בייצור וצריכת הנפט, עדיין ההתפתחויות במיצרי הורמוז ובקרב יצרניות הנפט יצרו את מה שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הגדירה כ"שיבוש הגדול ביותר בהיסטוריה של אספקת הנפט". זאת, גם אם לוקחים בחשבון את המשבר של שנות ה- 70 במאה הקודמת, בעקבות מלחמת יום כיפור, בזמן שהתלות בנפט הייתה גבוהה במיוחד. התוצאה ברורה: עליות מחירים במקביל להתכווצות בהיצע.
אשר לשרשרת האספקה הגלובלית, הזעזוע הנוכחי מגיע אחרי שלושה זעזועים עוצמתיים מהשנים האחרונות. היה זה במשבר הקורונה שנחשפה פגיעותן של שרשראות אספקה שפעלו בצורה סדירה במציאות היציבה יחסית של העשור הראשון שהתחיל בשנת 2000. באותה עת שותקה זמנית תנועת הסחורות בנתיבי הים והאוויר והתבררה הפגיעות של אותם מפעלים שהיו תלויים בספק אחד. בהמשך, המלחמה באוקראינה, שהחלה ב- 2022, הראתה כיצד אירוע גיאופוליטי נקודתי אחד יוצר זעזוע היצע גלובלי שיכול לטלטל שווקי אנרגיה, חומרי גלם ומזון.
בזמן שמלחמה לעיל נמשכת, הזעזוע הבא הגיע באפריל 2025 בהובלת הנשיא טראמפ: ביצוע שינויים מהותיים במערכות המכסים על היבוא לארה"ב ולמדינות אחרות תוך סיכון של התפתחות מלחמת סחר גלובלית. ועתה, המלחמה במזרח התיכון וחסימת מיצרי הורמוז, ביחד עם שינוי עצום במערכת הגיאופוליטית שמאחורי שוק האנרגיה בעולם יצרו זעזוע היצע שישפיע בצורת “top down” מהמאקרו ועד למיקרו של המפעל הבודד.
ברמת המאקרו, העולם נכנס לאפיזודה של "סטאגפלציה", כלומר מצב של לחץ להאצת האינפלציה ביחד עם האטה בצמיחה ובתעסוקה. המציאות החדשה מערערת הנחת יסוד מהותית מלפני המלחמה לגבי תוואי הריבית של בנקים מרכזיים בעולם ובישראל. במקום תחזיות של 2-3 הפחתות ריבית עד סוף השנה, הקונצנזוס עתה מצביע על מספר נמוך יותר של הפחתות, כולל האפשרות של אי-שינוי בריבית עד סוף השנה.
גורם משמעותי נוסף בתקופת המעבר הנוכחית, אשר השפעתו הורגשה זה מספר חודשים לפני המלחמה, הוא המהפכה הטכנולוגית המובלת ע"י AI. מצד אחד, חברות עסקיות בוחנות האם וכיצד להטמיע את אותם רכיבים טכנולוגיים חדשים שצפויים להוביל להתייעלות ושיפור בפריון הייצור. מאידך, עולם החברות הטכנולוגיות עובר שינויים מבניים, כאשר פונקציות מסויימות (כגון בתחום התוכנה) מוחלפות ע"י תוצרי AI של חברות אחרות.
במבט כולל, עד כה המלחמה באיראן לא הובילה לזעזוע מאקרו או פיננסי עולמי. גם אם כמעט כל מדדי המניות בבורסות בעולם רשמו ירידות מתחילת המלחמה, תוך כדי עלייה בתנודתיות, ירידות אלה היו מדודות יחסית.
אשר למשק הישראלי, הרי שבנוסף לשינויים הגלובליים לעיל, אנחנו נושפע מההתפתחויות והתוצאות של המלחמה. גם כאן חשוב לחזור ולהדגיש שאורך המלחמה, והמצב בזמן סיומה, ישפיעו על התחזיות ליום שאחרי. מצד אחד, גיוס המילואים מוגבל לעת עתה ורבים הגופים העסקיים שממשיכים לתפקד ברמת פעילות גבוהה. שוק ההון ממשיך להדגיש בעיקר תרחיש של שיפור במצב הביטחוני, הכלכלי והגאופוליטי של המדינה ביום שאחרי. הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן ועמידות לאורך השנים תחת אירועים ביטחוניים לא קלים. אמנם פרמיית סיכון המדינה - כפי שבאה לידי ביטוי בשוק ה- CDS - עלתה כ-10 נקודות בסיס (ל-5 ול-10 שנים), אולם מדובר בעליות מתונות יחסית לכניסה למצב של מלחמה.
עם זאת, גם אצלנו צפויה האצה מסוימת של עליות המחירים והאטה של הצמיחה. זאת ועוד, הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון עלול להוביל לעלייה ביחס הגרעון התקציבי לתוצר מעל ל-5%, תוך גידול ביחס החוב הציבורי לתוצר.
לסיכום, העלייה החדה ברמת אי-הוודאות הגאופוליטית והכלכלית, המשבר הגדול בשוקי האנרגיה תוך שיבושים בשרשרת האספקה, המעבר לתרחיש של "סטאגפלציה", השמירה על ריביות גבוהות מהתחזיות המוקדמות ע"י בנקים מרכזיים, התמורות בהשפעת AI על העולם הטכנולוגי והכלכלי ובישראל אי-הוודאות לגבי השפעות המלחמה על המשק, כולל ביום שאחרי - כל אלה מחייבים בדיקה מחודשת של המשקיעים בנוגע לאסטרטגיית ההשקעה והקצאת נכסים. גם אם התוצאה של תהליך הבחינה מחדש הנ"ל תוביל למסקנה שאין זה הזמן לבצע שינויים מהותיים בתיקי ההשקעות, ניהול מקצועי ואחראי של הסיכונים מחייב את ביצועה.
אבישי קרואני הוא מנכ"ל "פעילים" ניהול תיקי השקעות
