עלייה קלה בשקל בפתיחת שבוע הריבית: הדולר על 2.99 שקלים
הדולר נחלש ב-0.2% מול השקל, היורו לעומת זאת מתחזק - נסחר מעל 3.46 שקלים; דויטשה בנק, לקראת החלטת בנק ישראל מחר: "התנאים במשק המקומי תומכים בהקלה מוניטרית של הבנק - ההחלטה תהיה צמודה, אך מאזן הסיכונים נוטה לטובת הורדת ריבית"
פותחים את שבוע המט"ח ושבוע הריבית עם עלייה קלה בשקל מול המטבע האמריקאי. מחר יפרסם בנק ישראל את ההחלטה המוניטרית שלו. אף שגוברות בימים האחרונים ההערכות כי תהיה הפחתת ריבית, יש גם הסכמה רחבה על כך שמדובר בישיבה "גבולית" ושכל החלטה אפשרית. בשווקים בעולם, אחרי נאום יו"ר הפד קווין וורש בג'קסון הול, ממתינים לדוח התעסוקה של אוגוסט שיתפרסם ביום שישי.
הדולר יורד ב-0.2%, נסחר בסביבת 2.99 שקלים; היורו מטפס ונסחר מעל 3.46 שקלים, אחרי ששערו היציג נקבע בשישי על 3.456 שקלים. בשווקים בעולם: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות המובילים) יורד ב-0.1%, על 99.6 נקודות; היורו ללא שינוי מהותי, נסחר סביב 1.16 דולר; הפאונד ללא שינוי מהותי, מעל 1.35 דולר.
בסקירה שפרסם דויטשה בנק לקראת החלטת בנק ישראל, העריך הבנק הגרמני שצפויה לנו הפחתת ריבית בישיבה הקרובה. "התנאים במשק המקומי ממשיכים לתמוך באופן כללי בהקלה מוניטרית נוספת. האינפלציה נותרה נינוחה מתחת לאמצע טווח היעד, כאשר הנתונים האחרונים מצביעים על התמתנות רחבה בלחצי המחירים, ולא על חולשה המרוכזת במספר מצומצם של רכיבים תנודתיים".
דויטשה בנק ציין שלצד התחזית שלו, קשה הפעם להעריך מה תהיה החלטת בנק ישראל והיא יכולה ללכת לכאן או לכאן. "אנו ממשיכים לצפות להפחתת ריבית של 25 נקודות בסיס, שתביא את הריבית לרמה של 3.25%. האינפלציה נותרה מתחת ליעד, והנתונים האחרונים ממשיכים להצביע על התמתנות רחבה בלחצים האינפלציוניים. שער הדולר-שקל ירד שוב מתחת ל-3.0, בעוד שהסיכונים הגיאופוליטיים ומחירי הנפט התמתנו לעומת השיאים הקודמים ובכך הוסר אחד החסמים המרכזיים להמשך מחזור הורדות הריבית.
עם זאת, איננו שוללים החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי. הצמיחה החזקה ברבעון השני, הסיכונים המתמשכים הנובעים מההוצאות הפיסקליות והביטחוניות, התנודתיות סביב הציפיות למדיניות הפד והאפשרות שבנק ישראל יעדיף לעצור לאחר שתי הורדות רצופות ולאסוף נתונים נוספים לגבי תחזית האינפלציה, כל אלה מצדיקים זהירות. בסך הכול, אנו רואים את ההחלטה כצמודה, אך ממשיכים להעריך שמאזן הסיכונים נוטה לטובת הורדת ריבית".
כלכלני לידר בראשות יונתן כץ מסכימים שהסיכויים נוטים להפחתת ריבית, אף שצפויה התלבטות בבנק המרכזי. "התמתנות בסביבת האינפלציה, שקל חזק יחסית והקלה מסוימת בצד ההיצע בשוק העבודה תומכים בהפחתת הריבית. לא מדובר בהחלטה פשוטה. הנגיד אף ציין בראיון לבלומברג כי צפוי דיון ער בוועדה המוניטרית".
יש שורה של הצדקות להפחתה בישיבה של יום שלישי, אומרים בלידר. "אינפלציית הליבה עלתה ב-1.4% בלבד בחודש יולי, תוך התמתנות בכל הרכיבים העיקריים; השקל נותר חזק יחסית ומהווה עוגן לעמידה ביעד האינפלציה - הוא התחזק ב-7.3% מתחילת השנה מול סל המטבעות וב- 0.4% מאז החלטת הריבית האחרונה.
בלידר מוסיפים כי מסתמנת גם רגיעה מסוימת בסביבה הגיאופוליטית. "אמנם לא מדובר בשקט מוחלט, אך האיום להסלמה מיידית מול איראן פחת". בה בעת, יש לבנק גם נימוקים שיצדיקו עמידה במקום. זאת מעבר לעובדה שכבר בוצעו הפחתות השנה. "לאחר שתי הורדות ריבית רצופות, בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להאט את קצב ההפחתות", אומרים בלידר.
כלכלני בנק הפועלים מציינים כי "הרוח המנשבת מג'קסון הול אינה תומכת בהפחתת ריבית, אך מנגד נתוני האינפלציה מאפשרים, וחלון ההזדמנויות להפחתה עשוי להיסגר בהמשך". הם ספקנים לגבי הפחתות נוספות בהמשך הדרך: "בכל מקרה השווקים לא רואים תהליך מתמשך של הפחתת ריבית, אלא התייצבות של הריבית לאחר הפחתה אחת ברמה של 3.25%. הציפיות לאינפלציה יציבות ברמה של כ- 1.8% לשנתיים הקרובות, נתון זה נראה נמוך ביחס לעליית השכר במשק, ולהערכות שהממשלה החדשה שתוקם תיאלץ לבצע התאמות פיסקאליות שעלולות להתבטא בעליות מחירים".
