פרשנות
היתה שם קודם: ההצלחה הישראלית שאמזון רוצה לשחזר עם דקארט
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- אמזון מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת הסטארט-אפ הישראלי דקארט לפי שווי מוערך של כ-7 מיליארד דולר.
- המהלך מבוסס על הצלחת רכישת אנאפורנה לאבס הישראלית, שאפשרה לאמזון לפתח שבבים עצמאיים ולחסוך עשרות מיליארדי דולרים.
- רכישת דקארט נועדה לחזק את עצמאותה של אמזון בתחום הבינה המלאכותית ולצמצם את תלותה בספקיות חומרה חיצוניות כגון אנבידיה.
הדיווחים בתקשורת הכלכלית העולמית על מגעים מתקדמים לרכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית דקארט (Decart) בידי אמזון, לפי שווי מוערך של כ-7 מיליארד דולר, אינם מהווים צעד מקרי, אלא המשך ישיר של תפיסה אסטרטגית שנבנתה במשך יותר מעשור. בבסיס התפיסה הזו עומדת מה שנחשבת לאחת הרכישות המוצלחות והמשתלמות ביותר בתולדות ענקית הטכנולוגיה: רכישת חברת אנאפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית בינואר 2015 תמורת כ-350 מיליון דולר בלבד.
שורשי המהלך שהפך את אמזון מלקוחה של יצרניות חומרה חיצוניות למפתחת שבבים עצמאית נטועים עוד במאי 2011, אז הוקמה אנאפורנה ביקנעם על ידי נפאע בשארה ורונן בונה, יוצאי חברות טכנולוגיה מובילות, לצד מעורבות מרכזית של היזם הסדרתי והמשקיע אביגדור וילנץ, ששימש כיו"ר והיה הגורם המממן והאסטרטגי המרכזי. החברה בחרה לפעול במודל ייחודי ומתחת לרדאר התקשורתי והעסקי, תוך הימנעות מכוונת מגיוסי ענק מקרנות הון סיכון מסורתיות והסתמכות בעיקר על השקעות של וילנץ ומשקיעים פרטיים. המודל הזה אפשר לצוות הפיתוח לשמור על עצמאות ועל שליטה בחזון ובארכיטקטורת המוצר.
באותה תקופה, תשתיות הענן של אמזון (AWS), שהתרחבו במהירות, התבססו במידה רבה על מעבדים ורכיבי חומרה של ספקיות חיצוניות, ובראשן אינטל ו-AMD. התלות בספקיות אלה הגבילה את יכולתה של אמזון להוזיל עלויות, להתאים את השרתים לעומסי עבודה ספציפיים ולשפר את יעילות מרכזי הנתונים שלה.
החיבור בין הצרכים האסטרטגיים של אמזון לבין הפתרונות שפיתחה אנאפורנה בתחום השבבים המותאמים אישית שינה את מודל הפעילות של ענקית הענן. אמזון הפכה את החברה הישראלית לזרוע מרכזית בפיתוח השבבים הפנימי שלה, תוך שימור והרחבת פעילות הפיתוח בישראל. לאורך השנים הייתה אנאפורנה מעורבת בפיתוח סדרות שבבים ייעודיות, ובהן Graviton, המציעים חלופה למעבדי x86 מסורתיים וחיסכון בצריכת האנרגיה; Nitro, המספקים רכיבי תשתית לניהול, אבטחה והאצה של שירותי הענן; ושבבי Trainium ו-Inferentia, המיועדים לאימון ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית.
ההצלחה של אנאפורנה בפיתוח שבבים עבור AWS הפכה את העסקה שנחתמה בכ-350 מיליון דולר לאחת הרכישות האסטרטגיות המשתלמות ביותר של אמזון. מעבר לתרומתה לפעילות הענן, היא העניקה לענקית הטכנולוגיה יכולות פיתוח עצמאיות שקשה לתמחר את שוויין. על פי הערכות, פעילות השבבים שהתפתחה על בסיס אנאפורנה תומכת כיום בשירותי ענן המייצרים הכנסות בקצב שנתי של עשרות מיליארדי דולרים, ואנליסטים מעריכים כי אילו הייתה מונפקת כחברה עצמאית, שווייה היה עשוי לחצות את רף 50 מיליארד הדולר. פעילות השבבים שהתפתחה על בסיס אנאפורנה הפכה לנכס מרכזי עבור אמזון, עם פוטנציאל כלכלי ואסטרטגי החורג בהרבה מסכום הרכישה המקורי.
מעבר להכנסות משירותי הענן, הפיתוח העצמי אפשר לאמזון לצמצם את תלותה בענקיות חומרה חיצוניות, ובראשן אנבידיה, ולהפחית את העלויות הכרוכות בהצטיידות בחומרה. על פי הערכות, פיתוח השבבים העצמי חסך לאמזון לאורך השנים עשרות מיליארדי דולרים בהוצאות הון (CapEx), שהיו נדרשות לרכישת חומרה מספקיות חיצוניות. הוא גם מאפשר לה לשפר את הרווחיות התפעולית של AWS ולהציע ללקוחותיה שירותי מחשוב תחרותיים יותר. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, הדגיש במכתבו לבעלי המניות את חשיבות פיתוח השבבים העצמי להוזלת עלויות הבינה המלאכותית עבור לקוחות החברה. חשיבות הפעילות הישראלית באסטרטגיה הזו באה לידי ביטוי גם בביקורם של ג'אסי ומנכ"ל AWS מאט גרמן במרכז הפיתוח של אמזון בחיפה בינואר 2025.
כעת, המגעים לרכישת דקארט לפי שווי של כ-7 מיליארד דולר משקפים ניסיון לחזור על אותה נוסחה: איתור טכנולוגיה ישראלית בעלת יתרון משמעותי והפיכתה לרכיב מרכזי בתשתיות הענן של אמזון. הטכנולוגיה של דקארט, שמאפשרת להריץ מודלי בינה מלאכותית ביעילות ולעבור בין שבבים של יצרניות שונות, עשויה להשתלב במאמציה של אמזון לחזק את עצמאותה בתחום ה-AI ולהפחית את תלותה בספקיות חיצוניות.
הדמיון בין שתי העסקאות אינו רק במוצאה הישראלי של הטכנולוגיה, אלא בעיקר בתפיסה שמאחוריהן: במקום להסתפק ברכישת רכיבים ושירותים מספקיות חיצוניות, אמזון מבקשת להחזיק בעצמה בטכנולוגיות המאפשרות לה לשלוט בעלויות, בביצועים ובפיתוח התשתיות שלה. אם המגעים לרכישת דקארט יבשילו לעסקה, אמזון תנסה לשחזר את אחד המהלכים שהעניקו לה יתרון משמעותי בתחום הענן, הפעם במאבק על עתיד תשתיות הבינה המלאכותית.
