חושבים שהמחירים הגיעו לשיא? בעלי שליטה בחברות מתחום הבנייה נפגשים עם מזומנים
מתחילת המלחמה עם איראן הבורסה בת"א רשמה עליות, למרות תיקון אתמול. האופטימיות בשווקים זירזה חלק מבעלי שליטה להיפגש עם הכסף. יעקב לוקסנבורג מכר למוסדיים מניות דניה סיבוס ב־200 מיליון שקל לאחר שמחירן התקרב לשיא. האחים עמרם מעמרם אברהם, יואב גולן מחמת וקרן פימי, לה מניות באורביט ובמנועי בית שמש, מימשו גם הם
רוכבים על גלי האופטימיות. המשקיעים בשוק המקומי מגלים אופטימיות רבה באשר לתוצאות ולהשלכות של המלחמה של ישראל מול איראן, ומאז שהחלה המלחמה הבורסה המקומית נעה בעיקר בכיוון אחד – למעלה.
את העליות מובילות חברות הקשורות לתחום הבנייה, בשל ההנחה של המשקיעים שהעסקים שלהן יפרחו נוכח הצורך בבנייה מחודשת ושיקום מסיבי לאחר תום המלחמה, שגם תסיר את האיום הקיומי האיראני מעל ראשה של ישראל ותפחית דרמטית את פרמיית הסיכון שלה.
אבל האם חלק מבעלי השליטה בחברות האלו סבורים שהציפיות אופטימיות מדי ושרמות המחיר הנוכחיות כבר משקפות שיא? ייתכן שכן, ורמז לכך ניתן למצוא במימושים שביצעו לאחרונה.
חברת קבלנות הבנייה והתשתיות דניה סיבוס, שנסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 3.9 מיליארד שקל, היא אחת הנהנות מהאופטימיות שמציגים המשקיעים בכל הקשור להשפעות האפשריות של המלחמה מול איראן. זאת, לאור היקפי ההרס שזרעו הטילים האיראניים וההבנה כי לאחר המלחמה תידרש השקעה גבוהה בהקמת פתרונות דיור ומיגון ובביצוע עבודות תשתית.
מנייתה עלתה מפרוץ המלחמה ב־20%, קרוב לעלייה שנרשמה במדד ת"א־בנייה (21%), ויותר מ־8% שעלה מדד ת"א־125, המדד המייצג של בורסת ת"א. בכך, השלימה מניית דניה סיבוס עלייה של 80% ב־12 החודשים האחרונים, לעומת 59% שעלה מדד ת"א בנייה ו־51% של ת"א 125.
הראל, מגדל, מיטב, ילין לפידות ומור רכשו מניות
על רקע זה, הודיעה אתמול בעלת השליטה בה (73.9%), חברת ההחזקות לפידות קפיטל, שבעצמה בשליטת (63.8%) יעקב לוקסנבורג (לוקסי), על מכירת 5.4% ממניותיה של דניה למספר גופים מוסדיים בתמורה של 200 מיליון שקל, ובמחיר של 116 שקל למניה, נמוך ב־7% משער המניה בסוף יום המסחר שקדם לסגירת העסקה. לכלכליסט נודע כי המוסדיים העיקריים שלקחו חלק בעסקה היו חברות הביטוח הראל ומגדל, ולצידן בתי ההשקעות מיטב, ילין לפידות ומור.
מימוש המניות נערך בעת שבה שווי השוק של דניה סיבוס, שהגיע למעט יותר מ־3.9 מיליארד שקל בסוף יום המסחר שקדם לעסקה, רחוק רק ב־2% (שהם 87 מיליון שקל) משווי השיא שאליו הגיעה בתחילת פברואר, כ־4 מיליארד שקל. מהנפקתה בתל אביב בפברואר 2021 (הנפקה חוזרת לאחר שב־2015 היא נמחקה מהמסחר) היא עלתה ב־165%, לעומת 82% שעלה מדד ת"א־125 ו־76% של ת"א־בנייה.
לצד השליטה בדניה סיבוס, לפידות קפיטל שולטת גם באפריקה מגורים ובסאני תקשורת, בשרשור באמצעות החברה־הבת אפריקה השקעות, שבה היא מחזיקה מאז 2022 ב־100%. זאת, לאחר שהשתלטה עליה בינואר 2020 ביחד עם אלטשולר שחם (לפידות 80%, אלטשולר שחם 20%), בעקבות קשייו של בעל השליטה הקודם לב לבייב וכניסתה להסדר נושים, בתמורה ל־676 מיליון שקל. בספטמבר 2022 רכשה לפידות מבית ההשקעות את חלקו וזה רכש בתמורה מניות שלה.
לוקסי ולפידות אינם היחידים שבחרו לממש בימים האחרונים חלק מהחזקותיהם במניות הקשורות לסקטור הבנייה, על רקע העליות החדות בשערי החברות הפועלות בו. זאת, כמעין תמונת מראה לסקפטיות שהביע, מעל דפי עיתון זה, צורי דבוש, בעל השליטה ביצרנית הפרופילים לדלתות וחלונות ושל קירות מסך למגדלים קליל, בכל מה שנוגע לזינוק בשער מניית החברה בימים האחרונים (46%).
כך, האחים יורם ואלון עמרם, בעלי השליטה בחברת הבנייה עמרם אברהם, מימשו השבוע, בהצעת מכר, 10% מהמניות שהיו ברשותם, במחיר של 37.5 שקל למניה, בתמורה כוללת של 300 מיליון שקל, ונותרו עם החזקה של 33% כל אחד ממניות החברה.
עמרם אברהם עוסקת בעיקר בייזום בנייה למגורים. היא הצטרפה לבורסה במאי 2024 כשהונפקה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל (לאחר שהיתה חברה מדווחת במשך שנתיים בעקבות הנפקת אג"ח), ובמחיר של 20.83 שקל למניה. תזמון ההנפקה שלה היה מיטבי, לאחר ששוק הדיור החל להתאושש מההאטה שנרשמה בו בשנת 2023. את שנת 2024 היא סיכמה כשיאנית המכירות מבין חברות הנדל"ן הציבוריות.
עד לסוף יום המסחר שקדם להצעת המכר מטעמם של בעלי השליטה, מנייתה עלתה ב־115% לעומת 32% ו־42% שמדד ת"א־בנייה ות"א־125 עלו בהתאמה באותה התקופה, ושווי השוק שלה הגיע ל־3.5 מיליארד שקל. מתחילת המלחמה ועד להצעת המכר מניית החברה עלתה ב־11%, לעומת 3.6% שעלה ת"א־125.
חברה אחרת שקשורה לסקטור הבנייה ושמנייתה זינקה מתחילת המלחמה, היא חמת, שעוסקת בייצור ושיווק של מוצרים בענף מוצרי הבניה ומתמחה בתחום הברזים והכלים הסניטריים. וכן, גם בה בעל השליטה מימש השבוע מניות. יואב גולן (53%), המכהן גם כמנכ"ל החברה, מכר מעט יותר מ־1% ממניות החברה שברשותו בעסקה מחוץ לבורסה.
הוא עשה זאת במחיר של 180 שקל למניה, שהיה נמוך ב־1% משער המניה בסוף יום המסחר שקדם לעסקה, ובתמורה של שבעה מיליון שקל. זאת, לאחר שמניית חמת עלתה מתחילת המלחמה ועד למועד העסקה ב־24%, לעומת 6% שעלה מדד ת"א 125. זוהי הפעם הראשונה שגולן בוחר לממש ממניות החברה, לפחות מ־2019.
על אף העליות האחרונות, שמשלימות זינוק של 102% ב־12 החודשים האחרונים, שווי השוק של חמת, שמגיע ל־716 מיליון שקל, רחוק משווי השיא שאליו הגיעה באוגוסט 2022, שעמד על 1.3 מיליארד שקל.
פימי מימשה מניות באורביט, פעמיים
סקטור נוסף שנהנה מתנופה בציפיות המשקיעים בהשפעת המלחמה הוא זה הביטחוני. כשגם בו בוצעו בשבוע החולף מימושים. כך, קרן פימי, בעלת השליטה (22%) באורביט, שמייצרת ומשווקת מערכות תקשורת לווינית, מכרה לגופים מוסדיים 3.3% ממניותיה במחיר של 35.5 שקל למניה ובתמורה של 30 מיליון שקל.
זהו מימוש שני של פימי בחברה החודש, לאחר שבתחילתו מכרה מניות אורביט ב־20 מיליון שקל. המכירה בוצעה לאחר עלייה של 92% בשווי מניית אורביט במהלך 12 החודשים האחרונים, ולאחר ששווי השוק של אורביט הגיע בחודש מאי לשיא של מיליארד שקל. מתחילת המלחמה ועד למימוש האחרון עלתה המניה ב־5%.
חברה ביטחונית נוספת שבשליטת פימי (25%) היא מנועי בית שמש, שמייצרת ומשפצת מנועי סילון למטוסים ולטילים. שם, המנכ"ל רם דרורי מימש בשבוע החולף מניות ב־4.5 מיליון שקל, לאחר שהמיר עבורן אופציות שקיבל ב־2021. הקצאת האופציות נעשתה במקור במחיר מימוש של 76.4 שקל למניה, ודרורי מימש אותן במחיר של 501 שקל למניה, המשקף עבורו רווח של יותר מ־550%. זאת, לאחר שמניית מנועי בית שמש עלתה מהקצאתן ב־727%. בשנה החולפת היא עלתה ב־161% ומפרוץ המלחמה ב־13%.
