איראן רוצה לזעזע את שוק הנפט העולמי וזה עשוי להיטיב גם עם יצחק תשובה
סגירת מצר הורמוז האסטרטגי במפרץ הפרסי בידי איראן תפחית ב־90% את תעבורת מכליות הנפט בו ועלולה להזניק את מחיר הנפט — מה שיקפיץ את ההכנסות של ניו־מד, רציו, נאוויטס וקבוצת דלק
המתקפה הישראלית־אמריקאית המשולבת על איראן, שהחלה בשבת, אינה עוד סבב הסלמה אזורי. היא מציבה במרכז הבמה את אחד מצווארי הבקבוק הרגישים ביותר של הכלכלה העולמית – מצר הורמוז – ומעלה מחדש תרחישים שנדמו תיאורטיים בלבד. החלטת איראן לסגור את המצר, שבו עוברים מדי יום כחמישית ממשלוחי הנפט הגולמי והגז הטבעי הנוזלי בעולם, אינה רק קלף צבאי; מדובר על פוטנציאל לרעידת אדמה בשוקי האנרגיה. עקב הסגירה, והעובדה שתנועת המכליות במצר נעצרה כמעט לחלוטין, מחירי הנפט והגז עלולים לזנק בחדות, והדף ההתייקרות יורגש גם בבורסת תל אביב. מניות האנרגיה עשויות לשוב ולבלוט כמנצחות הישירות, בתי הזיקוק עשויים ליהנות חשבונאית – אך גם להיחשף לשחיקת מרווחים – ואילו חברות התעופה והספנות יידרשו לבחון מחדש את יכולתן לגלגל את ההתייקרות לצרכנים. התמונה מורכבת, אך נקודת המוצא ברורה: שוק ההון המקומי רגיש כיום יותר מתמיד להתפתחויות גיאו־פוליטיות במפרץ.
ה"חשודות המיידיות" בהשפעה משינויים חדים במחירי האנרגיה הן מפיקות הנפט והגז המקומיות, שכן המוצר שהן מוכרות מתייקר כתוצאה מנסיבות חיצוניות – ולא בשל התייקרות בעלויות ההפקה. כאשר מחיר החבית מזנק, ההכנסה ליחידת תפוקה עולה, בעוד שמבנה העלויות התפעוליות משתנה באופן מתון בהרבה, כך שהשיפור מתגלגל במהירות לשורת הרווח. ב־2023, סביב אירוע קודם של עלייה חדה במחירי הנפט – שהגיעה בעקבות קיצוץ בהפקה מצד סעודיה ורוסיה – מניות מפיקות הנפט והגז הישראליות עלו בצורה חדה. מדד ת"א־נפט וגז, הכולל את החברות הבורסאיות הפועלות בתחום, עלה מסוף יוני 2023 ועד ספטמבר אותה שנה ב־22%, בדומה לעלייה שנרשמה אז במחיר הנפט עצמו. זאת, לעומת עלייה של 3% בלבד במדד ת"א־ 125, המדד המייצג של הבורסה. במילים אחרות, הסקטור תיפקד כ"מכפיל" של מגמת המחיר הגלובלית.
אלא שמאז זרמו הרבה תשואות באחוזת בית. עד לסוף השבוע האחרון, ולמרות שמחירי הנפט כבר עלו ב־16% ביחס לתחילת 2026 על רקע האירועים במפרץ, העליות בסקטור היו מתונות יותר. גלעד בן צבי מלידר שוקי הון, ששוחח על כך אז עם כלכליסט, הסביר בין היתר כי "סקטור הנפט והגז המקומי מגיע לתקופה הנוכחית לאחר כמה שנים של עליות חדות וביצועי יתר מול השוק". ואכן, מדד ת"א־נפט וגז עלה בשלוש השנים האחרונות ב־206%, לעומת 132% במדד ת"א־125. מניות ניו־מד אנרג'י, קבוצת דלק ונאווטיס פטרוליום – שלוש החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר במדד – עלו באותה תקופה ב־265%, 273% ו־667% בהתאמה.
בן צבי הוסיף בשבוע שעבר כי "גם לאחר העליות האחרונות, מחירי הנפט העולמיים נותרו ברמה נמוכה יחסית, לאחר ירידות חדות בחודשים קודמים". עם זאת, סגירת מצר הורמוז, עלולה לגרום להשלכות משמעותיות יותר על הסקטור. על פי ניתוח שערך המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) בוושינגטון, המהלך האיראני לעצירת התעבורה הימית במצר עלול להביא לשיבוש ייצוא של עד 18 מיליון מתוך כ־20 מיליון חביות שעוברות בו מדי יום. בתרחיש כזה, מחירי הנפט עשויים לזנק ליותר מ־100 דולר לחבית – לעומת 70.85 דולר לחבית טרם תחילת התקיפות הישראליות והאמריקאיות. תרחישים חמורים יותר, שבמרכזם תקיפת תשתיות נפט באיראן על ידי ישראל וארה"ב, או לחלופין תקיפת תשתיות נפט במדינות המפרץ האחרות על ידי איראן, עלולים להקפיץ את מחירי הנפט לרמה של 160 דולר לחבית, ולגרום לשיבושים ממושכים בהפקה ובהפצה.
אלעד קראוס, אנליסט בכיר במיטב בית השקעות, סבור כי גם הפעם, בדומה ל־2023, חברות הסקטור צפויות להיות הנהנות הישירות מהמצב. "מבין החברות הבולטות שעשויות להרוויח ניתן לציין את נאוויטס פטרוליום, שמפיקה בעצמה נפט, ולכן כל עלייה במחיר הנפט מתגלגלת לשורת הרווח שלה".
לדברי קראוס, "השפעה נוספת תהיה על השותפויות שמחזיקות בזכויות במאגר לווייתן – ניו־מד (45%) ורציו (15%)". במאגר לווייתן מופק ונמכר גז טבעי ולא נפט, אך מחיר הייצוא שלו מוצמד, גם אם לא באופן ישיר ומלא, למחיר הנפט באמצעות נוסחאות הצמדה בחוזים ארוכי טווח. על כן, עליית מחירי הנפט צפויה לתרום לרווחיהן. קראוס הציג נתונים שלפיהם 16% מתפוקת המאגר נמכרת בשוק המקומי בישראל ולכן פחות מושפעת משינויים במחיר הנפט, ואילו עיקר התפוקה מופנה לייצוא למצרים (1.8 מתוך 3.1 BCM ברבעון השלישי של 2025) ולירדן (0.8 BCM נוספים). מאחר שחוזי הייצוא כוללים מנגנוני הצמדה למחירי אנרגיה בינלאומיים, עלייה במחיר הנפט צפויה לתמוך גם בהכנסות מהייצוא.
בעקבות ירי הטילים מאיראן הופסקה ההפקה במאגרים כריש ולווייתן, אך לדברי קראוס, "בהנחה שההפקה תשוב לסדרה עוד לפני שהמתיחות סביב חופש השיט בהורמוז תתפוגג, שותפויות לוויתן ייהנו מהעלייה במחירי הנפט". הוא הוסיף כי גם קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה עתידה להיות בין הנהנות, לאור השליטה שלה בניו־מד (54%) ובמפיקת הנפט והגז איתקה, הפועלת בים הצפוני, וכן – באופן מתון יותר – אנרג'יאן, שמחזיקה במאגר כריש ומוכרת ממנו גם נפט וקונדנסט בחוזי ספוט, כלומר התקשרויות קצרות טווח הרגישות במיוחד לשינויים במחירי השוק. מעבר לחברות הסקטור, קראוס מציין כי "במעגל השני נמצאות שתי החברות שמזקקות נפט – בזן (בית הזיקוק בחיפה) ובית הזיקוק באשדוד (בז"א). הן עשויות ליהנות בראש ובראשונה מהשפעה חשבונאית בדמות שיערוך מלאי הנפט שהן מחזיקות". בסוף ספטמבר נאמד שווי המלאי של בזן ב־681 מיליון דולר, והיא נהנתה משיערוך חיובי של 21 מיליון דולר בינואר–ספטמבר 2025, לעומת ירידת שווי של 13 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2024. מנגד, הנפט שהחברות רוכשות כעת בשוק יהיה יקר יותר.
לדברי קראוס, "הנתון המרכזי שמשפיע על בתי הזיקוק הוא מרווח הזיקוק – הפער בין מחיר התוצרים שהן מפיקות, כגון סולר ובנזין, לבין מחיר הנפט הגולמי. קיים קשר בין עלייה במחיר הנפט לעלייה במרווח הזיקוק, אך הוא אינו ליניארי. השאלה איזה צד יעלה בשיעור חד יותר תקבע האם העלייה במחיר הנפט תתורגם לשיפור ברווחיות". ביחס לבזן הוא הוסיף כי "היא רכשה אשתקד חברה מפיקת נפט בארה"ב ולכן תושפע מכך לחיוב". זאת, בהתייחס לרכישת השליטה (52%) בתאגיד הנפט האמריקאי קנטיום, הפועל במפרץ מקסיקו – מהלך שמייצר לה חשיפה ישירה יותר למחירי החבית.
מנגד, יש חברות שעשויות להיפגע מעליית מחירי האנרגיה, אם כי הבטים אחרים של המלחמה מפצים אותן על כך. "מחירי האנרגיה הם רכיב משמעותי בעלות המכר של חברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע; אך ראינו כיצד בשנתיים האחרונות הן נהנו מהיעדר פעילות של חברות זרות בישראל. נכון לעכשיו, התעופה לישראל וממנה נעצרה, אך גם כשתתחדש, סביר שייקח זמן עד שהחברות הזרות יחזרו לפעול בהיקפים רחבים. בתקופה הזו החברות הישראליות עשויות ליהנות מביקושים גבוהים יחסית. בנוסף, הן נוהגות לבצע גידור למחירי הדלק הסילוני, ולכן ההשפעה השלילית אינה מלאה".
ומהאוויר לים: בכל הנוגע להשפעות על צים, סבור קראוס כי "השאלה המרכזית היא האם תצליח לגלגל את ההתייקרות ללקוחות". בענף הספנות, בדומה לענף התעופה, יכולת הגלגול תלויה במצב הביקוש ובהיצע הקיבולת הגלובלית. אם המתיחות האזורית תתורגם לשיבושי נתיבי שיט או לעלייה בפרמיות הביטוח הימי, השפעתה על מבנה העלויות של צים תהיה רחבה יותר, אך גם פוטנציאל הגלגול יגדל בהתאם.
בסופו של דבר, אם הסיכון במפרץ יתורגם לעליית מחירי אנרגיה מתמשכת, ייטו מניות האנרגיה לבלוט – בעוד שהענפים הצורכים אנרגיה יידרשו ליכולת תמחור גבוהה ולניהול סיכונים הדוק יותר.
