הקרב על בית הזיקוק באשדוד מגיע לביהמ"ש: בעלת מניות דורשת לחשוף את ההסכמים עם שפיר
התובעת שמתנהלת לקראת תביעה נגזרת, בעלת מניות בבית הזיקוק באשדוד, טוענת כי הדירקטוריון מעניק לשפיר מעמד של בעלת שליטה והאריך את הסכם היעוץ שלה לחברה בשלוש שנים ללא אסיפת בעלי מניות. נסמכת גם על דבריו של שמעון גל שהתפטר מהדירקטוריון
בעלת מניות בבית הזיקוק באשדוד פנתה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לקבל מסמכים הנוגעים למערכת היחסים בין החברה לבין שפיר הנדסה. הבקשה היא צעד מקדים לקראת אפשרות של הגשת תביעה נגזרת נגד החברה ותשעת חברי הדירקטוריון שלה, בטענה כי הם אפשרו לשפיר לצבור השפעה רחבה על ניהול בית הזיקוק אף שהיא מחזיקה כיום בכ-10% בלבד מהמניות. במוקד הבקשה עומד הסכם הייעוץ של שפיר עם החברה, שהוארך לאחרונה בשלוש שנים נוספות, לצד הסכמים נוספים שמעניקים לה אופציות להגדיל בעתיד את אחזקתה עד 65%.
הבקשה, שהוגשה באמצעות משרד רונן עדיני ושות' עורכי דין, מבקשת לחשוף את מלוא תנאי הסכם הייעוץ וכן שורה של מסמכים נוספים: הסכם ההשקעה, הסכמי האופציות, הסכם השכירות על כ-43 דונם ממקרקעי החברה, פרוטוקולי דירקטוריון וועדותיו.
לטענת התובעת, שפיר פועלת בפועל כבעלת שליטה בחברה - הרבה מעבר למעמדה הפורמלי כ"יועצת" עסקית. הבקשה מתייחסת לעובדה ששפיר מינתה דירקטור מטעמה, וכי הוקנו לה סמכויות "ייעוץ" החובקות כמעט כל תחום מהותי בפעילות החברה, ומדגישה כי היא מצויה בניגוד עניינים מובנה: כל עוד לא מימשה את האופציות שבידיה, יש לה אינטרס לדכא את שווי המניה ואת פעילות החברה, שכן עליית השער תייקר עבורה את מחיר המימוש, כלומר - את מחיר השגת השליטה.
הבקשה נסמכת גם על התפטרותו של הדירקטור לשעבר שמעון גל, שהעלה טענות בדבר מעורבות חריגה של שפיר במינוי המנכ"ל ובוועדת האקזקוטיבה (הוועדה הביצועית של החברה), ועל חוות דעת שפרסמה בסוף יולי הוועדה לצמצום הריכוזיות, שקבעה ברוב דעות כי אין לאפשר לשפיר להשיג שליטה בחברה מטעמי ריכוזיות במשק האנרגיה.
התובעת טוענת כי הדירקטוריון וועדת הביקורת אישרו את הארכת הסכם הייעוץ ימים ספורים בלבד לאחר פרסום חוות הדעת, ומבלי שהובא הנושא לאישור אסיפת בעלי המניות - בניגוד לחובה החלה על עסקאות עם בעל שליטה.
המבקשת טוענת כי בכך הקנו הדירקטורים של החברה את השליטה בפועל בחברה לשפיר, "על מגש של כסף", מבלי שהיא נאלצה לרכוש את מניות השליטה ומבלי ששילמה את מחיר מניות השליטה. בכך הפרו הדירקטורים את חובות הזהירות והאמונים המוטלות עליהם. המבקשת טוענת כי גילוי המסמכים חיוני לבחינת האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד נושאי המשרה. עוד נטען בבקשה כי אישור ההארכה על ידי הדירקטוריון וועדת הביקורת לא פורסם בדיווח מיידי, ונודע לציבור רק בדיווח הרבעוני שפורסם למחרת אישורו.
