הדולר מתייצב לאחר הדיווחים על המו"מ - נסחר ב-3.38 שקלים
לאחר התשובה ה"חיובית" שהעביר חמאס למתווכות והגיבוי שהעניק טיראמפ לישראל, הדולר מחק עלייה קודמת של 0.5% מול השקל'; היורו עבר מעלייה מתונה לירידה של 0.4% - נסחר ב-3.94
הדולר מוחק כמעט לגמרי את העלייה המוקדמת שלו - לאחר הדיווחים לפיהם חמאס "השיב בחיוב" להצעת המתווכות, אף שלא ברור על מה בדיוק התשובה החיובית הזו. עוד ברקע - הנשיא טראמפ העניק גיבוי לעמדה הישראלית, וטען כי יש לחתור להשמדת חמאס כדי לשחרר את החטופים כמה שיותר מוקדם.
הדולר שעלה מוקדם יותר ב-0.5% מול השקל עבר לעלייה קלה יותר של 0.1%, הוא נסחר ב-3.38 שקלים; היורו שעלה ב-0.3% עבר לירידה של 0.4% והוא נסחר ב-3.96 שקלים.
המטבע האמריקאי מתחזקת בשווקים הבינלאומיים: הדולר אינדקס (מול סל 6 המטבעות העיקריים) עולה ב-0.3% ל-98.1 נק'. היורו יורד ב-0.3% ל-1.166 דולר; הפאונד נחלש ב-0.3% ל-על 1.351 דולר.
כלכלת ישראל התכווצה ב-3.5% ברבעון השני של 2025. זאת בעיקר כתוצאה מהמלחמה מול איראן שהובילה לירידה בהוצאה לצריכה פרטית וההשקעה בנכסים קבועים. למרות הירידה ברבעון השני ישנה עלייה בתוצר של 1.6% לעומת הרבעון השני בשנת 2024.
רונן מנחם כלכלן ראשי במזרחי טפחות: "בהתאם להערכות, עומדות תוצאות המשק לרבע השני של השנה תחת השפעה (חלקית, אך לא מבוטלת) של 12 ימי המלחמה מול איראן.
"התוצר התכווץ 3.5% וזאת, כפי שניתן היה לצפות, בהולכת הסקטור העסקי, ללא חברות הזנק, שנסוג 6.7%. התוצאה די התיישבה עם ההערכות המוקדמות.
"התפנית השלילית בולטת עוד יותר כשבוחנים את התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא – נתון שנחשב אינדיקטיבי יותר – שחווה מעבר חד יותר מצמיחה של 5.7% להתכווצות של 3.2%.
"יצוין, כי זו הפעם הראשונה מאז הרבע האחרון של 2023, במהלכו פרצה המלחמה, שהתוצר מתכווץ. כך גם לגבי התוצר העסקי. נוסף על כך, הנתון לרבע הראשון של השנה עודכן כלפי מטה מגידול של 3.5% בפרסום הקודם.
"12 ימי המלחמה השליכו על הוצאות משקי הבית ואלו קטנו 4.1%. יש לשים לב שהצריכה השוטפת לנפש קטנה 9.5% ובסך כל המחצית הראשונה של השנה היא ירדה 1.3%, נתון המצביע על קושי גם בכל הקשור למוצרי הצריכה הבסיסיים.
"עם זאת, יש להניח כי נמשכת ההשפעה של הקדמת רכישות שונות על ידי הציבור טרם העלאת מס הערך המוסף, בפרט נוכח ירידת יתר של כ-10.1% בצריכת מוצרים בני קיימא (פריטים גדולים) לנפש. סוג זה של צריכה דומה יותר במאפייניו להתנהגות ההשקעה בנכסים קבועים.
"הרכיב הרגיש ביותר למתיחות הביטחונית אכן רשם את הפגיעה החדה ביותר – ההשקעות בנכסים קבועים התכווצו 12.3%. סדר גודל זה מזכיר במשהו את הפגיעה שספגו ההשקעות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אך בסדר גודל מצומצם יותר. מעניין (ואולי מעודד) לציין כי חרף הריבית הגבוהה, יחסית, והמצב הכללי, ההשקעות בענפי המשק לא ירדו. כל הירידה נרשמה בהשקעה בבתי מגורים וניתן להבין זאת נוכח המצב. זו ירידה ראשונה מאז הרבע האחרון של 2023 וסביר להניח כי אם הסביבה הכלכלית תאפשר זאת – סעיף זה יתאושש, בהמשך, וימשוך עמו את הפעילות הכלכלית
"בנוסף, התמודד ייצוא הסחורות והשירותים (למעט חברות הזנק) הן עם השלכות קצה של המכסים שהכריזה ארה"ב, הקשיים שמעמיד האיחוד האירופי, ותיסוף השקל בפרק הזמן הנתון.
"אמנם הסקטור העסקי הוליך את הנסיגה, אך גם ההוצאה לצריכה ציבורית רשמה ירידה של 1.0% ברבע השני של השנה, והתלות בהשלכות המלחמתיות (צבאיות ואזרחיות) בהמשך גדלה, בשל כך. אם ההוצאות הללו תגדלנה, בנגוד להנחות עבודה הכלכליות של גופים כמו האוצר ובנק ישראל, שחיקת התוצר העסקי עלולה להחריף.
"כנגד הרבע השני של השנה שעברה גדל התוצר 1.6% בלבד. גם לפי שיטת מדידה זו ניכרת תאוטה מ-5.7% ברבע האחרון של 2024 (בהשוואה לרבע האחרון של 2023 , כאמור, רבע פרוץ המלחמה) ו-3.0% ברבע הראשון של השנה. עם זאת, תקופת ההשוואה (במהלכה רשם התוצר גידול חד של 5.4%) הפעם מאתגרת, ובחינת התוצר המקומי הגולמי למעט מיסים נטו על הייבוא אף מראה גידול ניכר יותר של 2.1%.
"בנק ישראל העריך לאחרונה כי חסר תוצר בשיעור של 4% בהשוואה לתוואי שיכול היה להיות לפי קו המגמה מאז הרבע האחרון של 2023. מדובר בכ-80 מיליארד ₪, סדר גודל של מקורות שיכול היה לכסות את חלק הארי של הגירעון בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, לדוגמא.
"לכן, הנתון שפורסם היום מרחיק את הדרך מסגירת הפער וההתאוששות תהיה הדרגתית ותלויה במידה רבה בסביבה המדינית – ביטחונית שסביב המשק בהמשך הדרך. זה יצריך, כמובן, מדיניות פיסקאלית זהירה, שתתמקד בסעיפים תומכי צמיחה.
"יש לציין כי יחד עם התכווצות התוצר, התכווץ גם ייבוא הסחורות והשירותים ולכן סך המקורות שעמדו לרשות המשק רשם ירידה חדה יותר של 1.6%. ככל שסך המקורות קטן, לחצי המחירים לכל רמה נתונה של ביקוש גדלים ודבר זה יעמוד, מן הסתם, לנגד עיני בנק ישראל.
"בסך הכול, הנתונים לא הפתיעו יתר על המידה. הן נוכח המלחמה העצימה יותר חלק מהזמן והן משום שהתאוששות כלכלית מזעזוע כה גדול כמו פרוץ מלחמת חרבות ברזל טבעי שתהייה תנודתית. לכך יש להוסיף את הסביבה החיצונית, המאתגרת את פעילות המשק בהיותו משק קטן ופתוח לחלוטין לתנועות הון ומוצרים. גם הריבית הגבוהה ותיסוף השקל אתגרו את המשק. כמו כן, נצטרך לפחות רבע אחד או שניים כדי "לנקות" את השפעת עם כלביא מנתוני המגמה.
"בסופו של דבר, אם למרות כל אלו הסתיימה המחצית הראשונה של השנה עם עלייה של 2.4% שרשם התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא (וצמיחה של 1.0% לפי התוצר הכללי), ניתן לומר: לא נעים, לא נורא.
"אולם, אי הוודאות לגבי הסביבה הביטחונית – מדינית וכללית של המשק גבוהה מאוד וסביר כי ההתכנסות שלו לרמות שהולמות את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח תהייה איטית, הדרגתית ולא רציפה".
