בלעדי
קיסטון ריכזה את החזקותיה בתחנות הכוח ובוחנת הנפקה לפי 2 מיליארד שקל
קרן ההשקעה בתשתיות איגדה את החזקותיה בחמש תחנות כוח בחברה חדשה בשם קיסטון פאוור, ובוחנת את האפשרות להנפיק אותה כבר בשנה הקרובה. כושר הייצור המצרפי של התחנות עומד על 2.3 גיגה־ואט
קיסטון נערכת להנפקת פעילות האנרגיה שלה. לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים השלימה קרן הריט להשקעה בתשתיות מהלך שבמסגרתו רוכזו כלל ההחזקות שלה בתחום האנרגיה — כלומר, החזקותיה בתחנות כוח שונות - בחברה בשם קיסטון פאוור, וכעת הכוונה של קיסטון היא להנפיק את החברה בתל אביב, ייתכן שכבר בשנה הקרובה, כאשר השאיפה היא לבצע את ההנפקה לפי שווי של 2 מיליארד שקל. קיסטון מינתה את גל טופח, שהוביל ייזום ופיתוח של תחנות כוח, למנכ"ל קיסטון פאוור, ויוחי משה, שעד לאחרונה היה ראש המטה של מנכ"ל קיסטון נבות בר, מונה לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה.
קיסטון נכנסה לתחום האנרגיה לפני כארבע שנים, באמצעות שורה של רכישות שבוצעו באופן אגרסיבי. ב־2022 רכשה הקרן 34% ממניות תחנת הכוח IPM בבאר טוביה תמורת 600 מיליון שקל, ובכך נכנסה לראשונה לתחום ייצור החשמל.
כיום קיסטון שותפה בתחנות כוח פעילות שכושר הייצור המצרפי שלהן (במונחי 100%) עומד על כ־2,300 מגה־ואט, והן מייצרות תזרים נקי שנתי צפוי של כ־115 מיליון שקל. בתחנת IPM, שלה הספק של 450 מגה־ואט (34%); בתחנת אורות יוסף ברמת חובב, בהספק של 1,195 מגה־ואט, היא מחזיקה 16.3%; ובתחנת חגית בצומת אליקים, בהספק של 660 מגה־ואט, מחזיקה קיסטון פאוור גם כן 16.3%.
בנוסף, קיסטון מחזיקה גם באופציה להגיע להחזקה של 49% בתחנת הכוח העתידית שורק, שלה יהיה הספק של 900 מגה־ואט, כאשר בשאר המניות מחזיקה אדלטק. קיסטון תעמיד הלוואה שתממן 40% מההון העצמי הנדרש להקמת התחנה, ותוכל להמיר אותה למניות בכפוף לקבלת אישורים רגולטוריים. התחנה צפויה להגיע לסגירה פיננסית במהלך הרבעון הקרוב, עם צפי להפעלה בשנת 2029.
לקיסטון פאוור שני נכסים נוספים המצויים בשלבי פיתוח, ונמצאים כיום בהליכי תכנון בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), לאחר הסמכת ממשלה. הנכס הראשון הוא עטרות - תחנת כוח בהספק של עד 900 מגה־ואט באזור התעשייה עטרות בירושלים, על קרקע שבבעלות אגד פרופרטיז, חברת הנדל"ן של אגד שבה קיסטון היא בעלת שליטה. מדובר בתוכנית היחידה המקודמת כיום באזור ירושלים, הסובל ממחסור מתמשך בחשמל. הנכס השני הוא חגית 2 — הרחבה צמודת־דופן מתוכננת של תחנת חגית, הממוקמת בצומת מרכזי של תשתיות הולכת חשמל בלב המדינה, וזאת על רקע צפי לגידול בביקושים לחשמל בעקבות הקמת חוות שרתים באזור. פעילות האנרגיה המתחדשת של קיסטון, שמרוכזת בחברה־הבת הציבורית סנפלאואר, תיוותר עצמאית.
לפני כשנה הציגה קיסטון תוכנית אסטרטגית חמש־שנתית, שמטרתה הכפלת ההון העצמי של הקבוצה. אחת מנקודות המפתח בתוכנית היתה מעבר למודל של פלטפורמות תשתית מתמחות. הקמת קיסטון פאוור והעברת כלל נכסי האנרגיה הקונבנציונלית, לצד צבר הפרויקטים שבפיתוח, אל החברה החדשה, הן למעשה חלק ממימוש התוכנית. במידה רבה קיסטון הולכת במהלך זה בדרכה של קרן תשתיות ציבורית אחרת — ג'נריישן קפיטל, שריכזה את ההחזקות שלה בתחום האנרגיה בחברה־הבת פאוור ג'ן, שכיום מרכזת את פעילותה בתחום תחנות הכוח ועוסקת בייזום, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מתקנים לייצור חשמל, באגירת אנרגיה, באספקת חשמל וקיטור וכן בטעינת רכבים חשמליים. מנכ"ל פאואר ג’ן אמר לפני כשנה כי החברה נערכת להנפקה בתוך שנתיים־שלוש.
קיסטון הוקמה ב־2019 על ידי גיל דויטש, רוני בירם והמנכ"ל נבות בר, והונפקה בת"א ב־2021. היא פועלת בהקמה, פיתוח והחזקה של נכסי תשתית ארוכי טווח בישראל. לצד תחום האנרגיה, הקבוצה פועלת גם בתחומי התחבורה, התקשורת והאנרגיה המתחדשת. בתחום התחבורה קיסטון היא בעלת השליטה בקבוצת אגד — קבוצת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל, המחזיקה גם בנדל"ן ובנכסי תשתית. קיסטון נסחרת לפי שווי שוק של 1.9 מיליארד שקל, לאחר שב־12 החודשים האחרונים המניה שלה עלתה ב־74%, ובכך היא השיאה תשואת יתר על מדד ת"א־125, המדד המייצג של אחוזת בית, שעלה ב־53%.
