מה עשו קרנות הגידור הישראלית במחצית הראשונה של 2025?
העליות החדות של בורסת ת"א במחצית הראשונה של 2025 היוו אתגר משמעותי לקרנות הגידור המקומיות. בגזרת המניות, הקרנות הגדולות הצליחו ברובן להכות את השוק, אך קרן ION הציגה תשואה חלשה במיוחד, בשל החשיפה הגבוהה לטבע שירדה ב־28%. גם קרנות האג"ח השיאו תשואה עודפת
המחצית הראשונה של 2025 היתה חלומית בבורסת ת"א, ושורשיה עוד נטועים בקיץ האחרון. מאז החיסול של איסמעיל הנייה בטהרן, ישראל הצליחה לשנות את המפה הגיאו־פוליטית ולחסל, או לכל הפחות להתמודד, עם שורה ארוכה של סיכונים, ובראשם הגרעין האיראני, במה שנחשב למערכה מוצלחת. וכך, בסיכום המחצית, שוק המניות התל אביבי זינק לצמרת העולמית, כשהמדד המייצג של אחוזת בית, ת"א־125 מנתר בקרוב ל־22%. זאת, בעודד מדד הדגל האמריקאי, S&P 50, טיפס ב־5.6% בלבד. בחודש יוני לבדו זינק המדד המייצג של בורסת ת"א ב־10%.
האופטימיות המנשבת במסכי הבורסה המקומית, שבאה לידי ביטוי בכך שמדד הדגל ת"א־35 שבר מתחילת השנה את השיא של עצמו כבר 30 פעמים, היא אתגר משמעותי לתעשיית קרנות הגידור המקומית, לפחות ברמה העקרונית. קרנות גידור הן לא מוצר שמיועד לכל אחד. הן פתוחות רק למשקיעים כשירים — כאלו שעומדים בשורה של קריטריונים הקבועים בחוק, כאשר הסממן המובהק ביותר הוא מי שיש לו הון נזיל של למעלה מ־10 מיליון שקל — ואסור לשווק אותן לציבור הרחב. הן לא מהוות חלופה לחיסכון ארוך טווח או לתיק השקעות מנוהל, אלא מהוות מוצר משלים, שמטרתו לגדר סיכונים. בהתאם, לקרנות גידור קלאסיות יש ארבעה "מצבי הפעלה" סטנדרטיים. כשהשוק עולה מעט או יורד מעט, הן אמורות להשיא תשואה דומה לו. כשהשוק צונח, אסטרטגיות הגידור שלהן אמורות לבוא לידי ביטוי והן אמורות להשיא תשואה עודפת על השוק, בין אם בדמות תשואה שלילית נמוכה יותר, או אף תשואה חיובית, אם הימרו נכונה על נפילת השוק, למשל בביצוע של שורטים. אם השוק עולה בראלי חזק, הן אמורות להישאר הרחק מאחור, וזאת בשל העלויות של מוצרי הגידור השונים שנוגסים בתשואה.
יש לציין כי חלק מקרנות הגידור, ואף חלק נכבד, הן לא קרנות גידור קלאסיות, אלא קרנות שדומות יותר בפעילות שלהן לקרנות השקעה סחירות מסורתיות. הן משקיעות במוצרים סחירים לטווחים ארוכים יחסית, ואמצעי הגידור שהן נוקטות בהן מצומצמים, אם הן בכלל נוקטות בהן, והן נהנות מהחופש הרגולטורי שההגדרה "קרן גידור" מעניקה להן. ולכן את הקרנות האלו נכון יותר להשוות באופן ישיר לביצועי השוק והמדדים השונים.
מנתוני קרנות הגידור שפועלות בישראל לסיכום המחצית הראשונה של 2025, שהגיעו לידי כלכליסט, עולה כי בשורה התחתונה קרנות הגידור הגדולות סיפקו את הסחורה, תוך שהן מניבות תשואה עודפת, דומה, או לא רחוקה מתשואת השוק, שכאמור, עלה בצורה חזקה. גם ביוני, שהיה חודש חזק במיוחד, הגדולות הציגו תוצאות כאלו. מי שנשארה מאחור מבין הקרנות הגדולות היא ION, וזאת בשל החשיפה הגדולה שלה למניית טבע, שצנחה בחדות.
תשואות גבוהות ביוני
תחת המטריה של קרנות הגידור פועלות שורה ארוכה של קרנות מסוגים שונים וגדלים שונים, ולכן ההשוואה ביניהן היא מורכבת. נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, התעשייה הישראלית מנהלת כ־30 מיליארד דולר, צמיחה של 36% בהשוואה לסוף 2024, אז התעשייה כולה ניהלה 22 מיליארד דולר — נתון שבעצמו שיקף צמיחה של 29% בהשוואה לסוף 2023. הגם שהתעשייה צומחת, מדובר על תעשייה קטנה יחסית. לשם השוואה, בענף קרנות הנאמנות מנוהלים 674 מיליארד שקל (כ־200 מיליארד דולר). ככל הידוע, עיקר הכספים זורמים לחברות ניהול הקרנות הגדולות, דוגמת נוקד, ספרה ואלפא, שכל אחת מהן מנהלת מיליארדי שקלים. לפי ההערכות בשוק, נוקד היא חברת הקרנות הגדולה בישראל, ומנהלת קרוב ל־12 מיליארד שקל, ואילו ספרה מתמקמת במקום השני כשהיא מנהלת כ־6.5 מיליארד שקל.
רוב הכסף בתעשייה, כ־60%‑70%, נמצא בקטגוריה של הקרנות המנייתיות, ולכן היא המשקפת ביות את הביצועים של התעשייה. כשבוחנים את ביצועי הקרנות הגדולות, ניתן לראות שרובן הכו את מדד היחס (ראו תרשים). בצמרת הקרנות הגדולות, שמדד ההשוואה שלהן הוא ת"א־125, ניתן למצוא את ורטיקל לונג (30.7% בסיכום המחצית ו־12.8% ביוני), אג'יליטי אקוויטי (23.7% במחצית ו־8.3% ביוני) ונוקד לונג (22.2% במחצית ו־10.1% ביוני), שכולן הכו את השוק. הקרן המרכזית של ספרה אמנם פיגרה מעט אחרי השוק, עם תשואה של 17.5% במחצית ו־7.6% ביוני, אך זו עדיין תשואה שקרובה לתשואת השוק. הקרנות של ספרה ואלפא שמתמחות במניות היתר, הניבו 24.9% ו־19.9% בהתאמה, בעוד מדד ההשוואה, SME60, הניב 14.1%.
כאמור, מבין הקרנות הגדולות מי שנותרה מאחור היא הקרן המנייתית של ION, שהניבה תשואה של 6.4% בלבד בסיכום המחצית, ושל 1.94% בלבד בחודש יוני. לעיקר תשואת החסר אחראית החשיפה המשמעותית שלה למניית ענקית התרופות המקומית טבע, שצנחה ב־28.3% במחצית הראשונה של השנה.
במכתבים למשקיעים ניכר שמנהלי הקרנות חווים את השוק כרכבת הרים מפתיעה במיוחד, גם אם יש להם, להערכתם, את הכלים להתמודד עם המצב הזה. במכתב למשקיעים כתב מנהל ורטיקל לונג, דין בן זאב, כי "במבט לאחור על התקופה האחרונה, אנו נזכרים בדבריו של המשקיע האגדי ג'ס ליברמור, שאמר 'כמו שקורה מדי פעם, הכל יכול לקרות בשוק המניות'. ציטוט זה מקבל משנה תוקף בתקופה שבה התנודתיות גוברת, והתחזיות מתהפכות בין לילה. אכן, התקופה האחרונה היתה בלתי צפויה מבחינת ניהול השקעות, והיתה מלאה במידע שהשתנה חדשות לבקרים, ובסיכונים שהיה קשה לכמת מבחינת ניהול התיק. אירוע התקיפה באיראן תפס את הקרן עם תיק דפנסיבי, שכלל חשיפות חסר והגנות מהותיות. כשראינו את התוצאות הראשוניות של המערכה בימים הראשונים, הגענו מהר למסקנה שיש פה אירוע אסטרטגי מרכזי שצפוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון שנים קדימה. לכן העלינו חשיפות באופן מהיר ואגרסיבי".
נוקד, שמנוהלת בידי רועי ורמוס, שי יצחקי ושלומי ברכה, כתבה למשקיעים שלה כך: "העליות החדות ביוני, למרות אי הוודאות הגבוהה, ממחישות שוב כי לעיתים השוק מניב תשואות גבוהות מאוד בפרקי זמן קצרים, וכמעט אין אפשרות מעשית לדעת מראש מתי יגיעו פרקי הזמן האלה. לכן, אנו סבורים שהדרך הנכונה לניהול השקעות היא שמירה על רמות חשיפה גבוהות לאורך זמן, כל עוד רמת התמחור של המניות אינה קיצונית כלפי מעלה. כמו כן, אנו מעדיפים לשמור על תיק ריכוזי שבו מספר החזקות גדולות בחברות איכותיות שיש לנו רמת שכנוע גבוהה לגבי תוחלת ההשקעה בהן. אנחנו מתמידים באסטרטגיה הזו, משום שלדעתנו זו הדרך היעילה עבורנו — להבדיל מאסטרטגיות של תזמון שוק או מינוף של הקרן — להשיג לאורך זמן את שתי המטרות המרכזיות שלנו: השגת תשואות אבסולוטיות גבוהות ותשואה עודפת מול מדד ת"א־125".
מנגד, צחי אברהם, שמנהל את קרן רידינג קפיטל — קרן אסטרטגיה מעורבת שבמחצית הניבה תשואה של 16.6%, מתחת למדד היחס, ת"א־125 — שנמנית גם היא על הקרנות הגדולות בישראל, מזהיר את המשקיעים שלו מפני אופטימיות יתר, ואף הודה בכך שהוא דווקא הקטין חשיפה לשוק המניות. "הרבעון השני של 2025 היה מוזר להשקעה, כמעט כמו אחרי הקורונה. סיכום הרבעון מרגיש כמו איש במקלט שיצא החוצה וגילה שהוא זכה בלוטו, אבל השכן שלו, מר מדד, זכה גם בלוטו וגם בטוטו. אנחנו חיים עם זה בשלום. הפער נובע בעיקר מהחזקה במזומן והחזקה דולרית, כשהדולר נחלש מול השקל דרמטית במהלך יוני. עכשיו, כשאווירת אופטימיות מתפשטת, אנחנו צריכים להביט בחברות עצמן ולא לתמחר בכל פינה שלום עם סוריה או סעודיה. חברות שהגיעו לתמחור מלא יצאו מהתיק, ואחרות שגדלו במיוחד, קוצצו. ולכן, למרות העליות בשוק, שיעור החשיפה המנייתית שלנו ירד ל־69% (לעומת 75% בסוף התקופה המקבילה אשתקד, א"ע).
צחי אברהם, רידינג קפיטל: הרבעון השני היה כמו לצאת ממקלט ולגלות שזכית בלוטו, אבל שהשכן שלך, מר מדד, זכה גם בלוטו וגם בטוטו"
כאמור, תעשיית קרנות הגידור היא תעשייה צומחת, וכפי שמעידים בכיריה, עיקר הצמיחה נובע מכסף חדש שזורם אליה, בנוסף לתשואות. קטליזטור נוסף לצמיחה יכול להגיע מיוזמה שהחלה לקדם רשות ני"ע בחודש שעבר, שתשנה את ההגדרה של משקיע כשיר, כך שההון הנזיל הנדרש ירד לסכום של 2 מיליון שקל, מה שיגדיל את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים של התעשייה המקומית. הגם שעדיין מדובר על לקוחות עשירים, הדבר עשוי להעלות שאלות ביחס לנחיצות של קרנות הגידור.
לפי דניאל אלון, מנהל קרנות הגידור של בית ההשקעות IBI, "ברור שבעליות קשה יותר להשיג תשואה דומה לזו של המדד. אבל לאורך זמן, אתה מקבל מוצר שדומה לשוק עם סטיית תקן קטנה יותר. קרן גידור שעושה כמו המדד ולאורך זמן מקטינה את התנודתיות היא קרן גידור מעולה". אולם זו גם בדיוק הסיבה שיכולה להוביל משקיע קטן יחסית לבחור בהשקעה בקרן נאמנות, שבה דמי הניהול נמוכים יותר והרגולציה הדוקה יותר. על כך אומר אלון כי "היתרון היחסי של קרנות גידור תלוי במנהל הקרן. בקרן נאמנות אפשר להשקיע רק לפי תשקיף שאושר על ידי רשות ני"ע. התשקיף מונע מהמנהל לרוץ על כל המגרש כמו שהוא היה רוצה. כשאתה משקיע בקרן נאמנות עם מנהל מסוים שמשיג תוצאות טובות, המנהל יכול לעזוב לגוף המתחרה ואתה בתור משקיע קצה לא תדע. בקרן גידור זה לא יכול לקרות. מנהל הקרן הוא הקרן".
