ניתוח
הטלטלה בשווקים עשויה להחזיר את משקיעי הבורסה לישראל
כבר שש שנים שכספי ההשקעה של החוסכים הישראליים נעו רק בכיוון אחד - מישראל החוצה, בעיקר לארה"ב; אלא שהמכסים שהטיל הנשיא טראמפ יוצרים לחץ שלילי על שוקי ההון בארה"ב והמומנטום עשוי להוביל את המוסדיים הישראלים בחזרה לשוק המקומי; גם בורסת תל אביב נצבעה אתמול באדום, אבל מתון יותר
מרחץ הדמים הבורסאי של דונלד טראמפ הגיע לתל אביב. אחרי סוף שבוע סוער של ירידות חדות בוול סטריט, שנגרם באופן ישיר מהחלטה של נשיא ארה"ב להטיל מכסים גבוהים על רבות ממדינות העולם, גם בורסת ת"א פתחה את השבוע עם מסכים אדומים במיוחד, הגם ששיעור הירידות היה מתון מעט מזה של ארה"ב.
כך, המדד המייצג של הבורסה ת"א־125, ירד ב־3.8% ואילו מדד הדגל ת"א־35, ירד ב־3.9%. ירידות חדות יותר נרשמו במדדי הביטוח (5.1%), הטכנולוגיה (4.4%), הבנקים (4.3%) ובמדד ת"א־נפט וגז (4.2%).
החברות הכלולות במדדים האלה הגיבו לחשש המתגבר של המשקיעים בעולם מפני מיתון שאליו גורר טראמפ את ארה"ב, מה שישפיע בצורה חריפה על יתר מדינות העולם, ובסופו של דבר יפגע ברווחים של החברות האלה. את הירידות הובילו מניות חברות השבבים הדואליות טאואר ופריון, שירדו בכ־10% כל אחת. בסיכום היום, המניות של 407 מתוך 536 החברות שנסחרות באחוזת בית ירדו, ומחקו למשקיעים נכסים בשווי של כ־44.4 מיליארד שקל. במדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, 120 מבין 125 המניות הכלולות בו סיימו את היום בירידה.
נשאלת השאלה אם המשבר שחולל בשווקים טראמפ ישיב את המשקיעים הישראלים חזרה הביתה. בשש השנים האחרונות כיוון כספי ההשקעה של החוסכים הישראליים היה לרוב בכיוון אחד - מישראל החוצה, בעיקר לכיוון ארה"ב. מהלך הוצאת הכספים היה כפול. המוסדיים, כלומר חברות הביטוח ובתי ההשקעות, החלו להגדיל את החשיפה הכללית שלהם לחו"ל על פני ישראל, מאחר שצמחו בקצב מואץ וההשקעות במניות ישראליות הפכו לקטנות מדי עבורם.
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובורסת ת"א. הטיל צל כבד על השקעה בבורסה האמריקאית
(צילומים: Win McNamee/Getty Images , בלומברג)
בנוסף, גם המשקיעים מקרב הציבור הרחב, שמשקיעים דרך קרנות נאמנות, העדיפו להשקיע את כספם במדדים מחוץ לישראל על פני השקעה בקרנות נאמנות שמחזיקות במניות ישראליות.
בדיקת כלכליסט אשתקד הציגה יציאת כספים בהיקף של 150 מיליארד שקל על ידי המוסדיים מישראל החוצה. באופן ציורי, תיאר זאת בכיר בגוף מוסדי כי 90 אגורות מכל שקל חדש שנכנס לקופות החיסכון ישר מופנה לשווקים מחוץ לישראל. החשיפה הגבוהה לחו"ל הועילה עם החוסכים הישראלים, במיוחד בשנת 2023. באותה שנה שילוב של ההפיכה המשטרית כפי שקודמה על ידי הקואליציה לאורך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ופתיחתה של מלחמת חרבות ברזל בעקבות שבת הדמים ב־7 באוקטובר, הביאה את הבורסה הישראלית להציג תשואת חסר מהותית מול המדדים בניו יורק.
כך לדוגמה תל אביב 125 עלה ב־2023 ב־4% בעוד מדד ה־S&P500 טיפס יותר מ־24%. בשנת 2024 מדד ה־S&P המשיך בנסיקה והוסיף 23% נוספים, מהלך שהגדיל את התיאבון לחשיפה לחו"ל של המוסדיים ובמיוחד של המשקיעים הפרטיים שהיום מושקעים במדד בהיקף של 252 מיליארד שקל. כיום כמחצית מכספי הפנסיה והגמל של הישראלים חשופים לחו"ל, בעיקר לארה"ב. החשיפה בגמל עומדת, נכון לסוף פברואר האחרון, על 55.9% מסך הנכסים, שעומדים על 756.4 מיליארד שקל, ואילו בקרנות הפנסיה, שמנהלות קרוב לטריליון שקל, שיעור החשיפה לחו"ל עומד על 48.8%. בשני המקרים מדובר על עלייה חדה, הגם שהתרחשה בהדרגה. בהשוואה ל־2019, אז שיעור החשיפה עמד על 31% ו־37.6% בהתאמה.
טראמפ מחק את אפקט ההפיכה המשטרית
אולם בשבוע האחרון, ההחלטה של דונלד טראמפ נשיא ארה"ב להטיל מכסים בשיעורים משתנים על שותפות הסחר של ארה"ב בהתאם להיקפי הגירעון המסחרי בין הצדדים מטילה צל כבד על השקעה בבורסה האמריקנית. המוסדיים הישראלים והמשקיעים הישראלים כאחד מתמודדים לראשונה מזה שני עשורים עם ממשל שמבצע הפיכה משטרית בקצב מואץ: טראמפ נכנס לבית הלבן בסערה תוך שהוא נחוש להסיר כל מכשול ובלם מדרכו, ופועל נמרצות כדי לבסס משטר סמכותני שבו אין אף גורם שיכול להגביל את הנשיא. גם את המכסים הוא הטיל באמצעות שימוש במצב חירום כדי להבטיח שהם ייכנסו לתוקף במהירות האפשרית. הפעולות האלה, כפי שמעידים המסכים בבורסה, פוגעות גם במשקיעים בשוק ההון האמריקאי, ומעלות את הסיכון שארה"ב תיכנס למיתון במהלך השנה הנוכחית.
ההחלטה של טראמפ, כאמור, זיעזעה את השווקים בארה"ב והביאה לקריסה של 11.5% בנאסד"ק ו־10.5% ב־S&P500 בתוך שני ימי מסחר. גם בורסת תל אביב נצבעה אתמול באדום, אבל מתון יותר, כאמור. מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, ירד ב־3.8%, בעוד ביום המסחר האחרון בארה"ב, יום שישי, המדדים המובילים שם ירדו בכ־6%. התוצאה היא שאפקט טראמפ, שמחולל בארה"ב הפיכה משטרית משלו, מחק את אפקט ההפיכה המשטרית בישראל — כלומר, תשואת החסר של השוק המקומי ביחס לארה"ב.
וכך, מאז תחילת ינואר 2023, אז הציג שר המשפטים יריב לוין את תוכניות ההפיכה שלו, שהבריחה את המשקיעים הזרים מישראל, מדד ת"א־125 הציג תשואה כוללת של 32.5%, כמעט זהה לזו של מדד S&P 500 שעומדת כעת על 32.7%. זאת בעוד לאורך 2023 ת"א הציגה תשואת חסר עמוקה שהגיעה ל־24% בסיכום השנה (ת"א 125 עלה בפחות מ־4% לעומת עלייה של 24% ב־S&P 500). והפער לא נסגר, הגם שהצטמצם, לאחר שב־2024 השוק המקומי הציג תשואות גבוהות יותר מהשוק האמריקאי, חרף המלחמה. עם זאת, הפער מול נאסד"ק, מדד הטכנולוגיה המרכזי בארה"ב, עדיין גדול, שכן באותו פרק זמן הוא עלה ב־50%. עם זאת ת"א־125 הוא מדד מוטה בנקים ונדל"ן, ואינו כולל חברות טכנולוגיה גדולות.
"עננה מעל שוק המניות האמריקאי"
אמנם הטרלול הטראמפיסטי מצליח כעת להטיל צל על הטרלול של לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו מבחינת "מבחן התוצאה" בשווקים — הגם שמבחינה מהותית מדובר בסכנה דומה — אך הדבר מעלה את השאלה אם בסיטואציה הנוכחית המומנטום בשוק ההשקעות ישתנה ויוביל את המוסדיים הישראלים בחזרה לשוק המקומי. על פי יוטב קוסטיקה, מנהל ההשקעות הראשי של מור קרנות נאמנות, "ההכרזה של טראמפ על המכסים היא הכרזה שמביאה להפסד של כולם. כשבוחנים את ההשלכות של ההחלטה זה בסוף רק loose loose. אבל, כשמנסים להבין מי נפגע הכי פחות או מרוויח בטווח הבינוני, ישראל נמצאת במקום נוח להרוויח מהמצב. באופן אישי אני גם מאמין שנראה פתרון מהיר יחסית בין ישראל לארה"ב שתביא לביטול המכס בין ארה"ב לשוק המקומי שעומד נכון להיום על 17%".
קוסטיקה מוסיף כי חברות נשק, יוכלו להיכנס ברגליים של חברות אמריקניות, בכל הנוגע לחוזים באירופה שתעדיף להקטין את הסחר עם חברות אמריקניות. "יצרנים סיניים עלולים למצוא את עצמם עם כמות סחורה גדולה מבלי יכולת למכור אותה ללקוחות אמריקניים. חברות ריטייל מקומיות יכולות לנצל את הסיטואציה ולהביא סחורה עם מחירים נמוכים יותר. גם מחירי הנפט והשילוח ירדו ועשויים להגדיל את הרווחיות של החברות הישראליות. כשבוחנים את המדדים העיקריים הישראליים המרכיבים העיקריים הם הבנקים שפחות פגיעים מהמכסים, אם כי הבנקים יכולים להיפגע מהירידה בריבית העתידית שייושם על ידי הבנק המרכזי בארה"ב כתוצאה מהירידה בצמיחה".
ערן גולדרינג מנהל אגף ההשקעות של אנליסט קובע כי "עדיין מוקדם לקבוע באופן החלטי שישראל עדיפה על ארה"ב. מבחינת תמחור השוק האמריקני הלך אחורה מאוד והמחירים אטרקטיביים. אבל בהחלט קיימת עננה משמעותית מעל שוק המניות האמריקני. יכול להיות שאנחנו צועדים לעבר מיתון ודברים גם לא מסתיימים ביום אחד. אבל בדרך כלל לקנות בזמני משבר זה לא רע. ה־S&P500 חזר להיות עם מכפיל רווח ממוצע של 19.4 שזה הממוצע של חמש שנים שלו והרבה חדשות רעות מגולמות במחיר. אם המשבר הוא נקודתי, אז המדד הוא אטרקטיבי. אבל הרווחיות של החברות יכולה לרדת, ויכול להיות שהצפי לרווח מצד האנליסטים כפי שנעשה לפני המכסים כבר לא רבלנטי".
גולדרינג מוסיף כי "יש ערפל קרב וזו נקודה שתמיד מרגישה שחורה. יש סכנה שיפטרו עובדים, חברות ילכו אחורה בכל הנוגע לפיתוח והשקעה. כשהשוק עולה כולם חכמים. להשקיע במניות זה הכי טוב בטווח ארוך. השקעה קבועה במדד מדי חודש עוזרת למיצוע בתקופת משבר עוזר לתשואה בטווח הארוך".
קוסטיקה מסביר כי השבוע הקרוב יהיה בעל משמעות אדירה לגבי שוק ההון המקומי — שייקבע את המומנטום בשוק קרנות הנאמנות — שוק שמנהל יותר מ־600 מיליארד שקל. "אנחנו עדיין ללא פדיונות משמעותיים בקרנות הנאמנות. אנחנו כן רואים עצירה בגיוסים. נקודת המפתח היא ימי שני ושלישי בניו יורק. אם נראה המשך ירידות חדות בשוק האמריקני, נראה כבר פדיונות גם בשוק הקרנות, מהלך שיביא למכירת נכסים על ידי מנהלי קרנות גם בשוק המקומי ואז המומנטום השלילי יורגש ביותר עוצמה בשוק המקומי לצד ירידות חדות".
בנוגע למה יהיה המומנטום בשבועות הקרובים בשוק האמריקני, קוסטיקה הסביר כי "קשה לדעת מה יהיה בשבועות הקרובים, אנחנו תלויים בהצהרה של אדם אחד. הוא יכול לרדת מהעץ בצורה אלגנטית או לא, ואז השווקים יגיבו".
לדבריו, "אין פה משבר אמון עם השווקים, אלא רק אדם אחד שמנסה לשנות סדרי עולם". אולם הוא מוכן לקבוע יעד, למי שאינו מאמין שהמומנטום החיובי יחזור לשווקים. "צריך לזכור שבארה"ב יש בחירות אמצע, כלומר נובמבר 2026, ולבחירות האלה השוק לא יגיע בירידות חדות".
