פרשנות
וול סטריט התעלמה מהכתובת על הקיר
בשווקים כבר מכנים את טראמפ הברבור הכתום; אבל נשיא ארה"ב, שעשוי מחר בבוקר לחזור בו כליל מתוכנית המכסים הגרנדיוזית שלו או להשיק תוכנית דרמטית ואגרסיבית ממנה, יותר דומה לברווז כתום
"היכונו למרחץ דמים" – זו הייתה הכותרת שהעניקו הכלכלנים של ג'יי.פי מורגן, הבנק הגדול בארה"ב, למזכר שכתבו נוכח המתחולל בוול סטריט בימים אלו, ובכך ביטאו את התחושה שמשותפת יותר מכל למשקיעים, ולמען האמת גם למנהיגים, ברחבי העולם בסוף השבוע האחרון – פאניקה. וזו נגרמת לא כתוצאה ממגפה נוראה ומסתורית שהשביתה את העולם או אסון טבע שגבה את חייהם של רבים, אלא על ידי אדם אחד - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
ביום רביעי האחרון בגן הוורדים הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסים מצד ארה"ב על כמעט כל מדינה בעולם בשיעור מינימלי של 10%, כשהמכסים מגיעים עד לשיעור של 56% על סחורות ממדינות מסוימות כמו קמבודיה. הקשרים החמים וההזדהות הפוליטית העמוקה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם טראמפ וממשלו לא סייעו לישראל לחמוק מהסופה שנקראת טראמפ, וגם על הסחורות המיוצאות מישראל לארה"ב הוטלו מכסים בגובה של 17%. כיצד נבחר שיעור המכס שהוטל על כל מדינה? לפי נוסחה שנראה שהפיק בוט של אחד מכלי הבינה המלאכותית – השיעור שמהווה גירעון הסחר של ארה"ב מול כל מדינה מכלל הסחר ביניהן, חלקי שתיים. למה? ככה. כדי להבין עד כמה "יסודית" הייתה העבודה של ממשל טראמפ טרם יציאתו למהלך שפירושו מלחמת סחר נרחבת וגלובלית, ניתן ללמוד מכך שמכסים הוטלו גם על שתי טריטוריות מבודדות באוסטרליה – איים בשם הרד ומקדונלד שמיושבים בעיקר על ידי פינגווינים ואלבטרוסים.
המכסים אמנם הוטלו על רוב מדינות העולם, אך הכתובת המרכזית היא סין, האויבת הכלכלית הגדולה של ארה"ב בעידן טראמפ, שלא נשארה חייבת וכבר הכריזה על מהלך נגדי של הטלת מכסים בשיעור של 34%. באיחוד האירופי, שהחברות בו יספגו גם הן פגיעה קשה, שוקלים את צעדיהם, אך גרמניה וצרפת, שתי המדינות החזקות באיחוד, הודיעו מראש שבכוונתן לפעול בנושא, ולפעול בעוצמה, תוך הטלת מכסים שיפגעו עד כמה שניתן במדינות הרפובליקניות בארה"ב.
בין אם מדובר בעוד טקטיקת משא ומתן של טראמפ, מהסוג שבמסגרתה הוא יהיה מוכן לסגת מהמכסים בתמורה לאתנן פוליטי כזה או אחר, ובין אם פירוש הדבר הוא שהעולם אכן נכנס למלחמת סחר חסרת תקדים נוכח הטלת המכסים הגבוהה ביותר ב-100 השנים האחרונות על ידי ארה"ב, דבר אחד בטוח – הפחד נכנס עמוק מתחת לנימים של המשקיעים והשווקים נצבעו אדום בוהק.
שני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט הביאו את השוק הציבורי הגדול בעולם לסגור את שבוע המסחר הגרוע ביותר שלו מאז פרוץ הקורונה לפני כחמש שנים. מדד נאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, צנח ב-5.8% ביום שישי האחרון, ובכך השלים צניחה של קרוב ל-23% מהשיא שקבע באמצע דצמבר ונכנס רשמית לטריטוריה של שוק דובי. מדד S&P 500, שלהשקעה בו נהר גם הציבור הישראלי בהמוניו בשנתיים האחרונות, צנח ב-6%, במה שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שלו מאז מרץ 2020, והשלים ירידה של כ-17.5% מאז השיא שהוא קבע באמצע פברואר, וגם המדד הזה שועט לעבר טריטוריה של שוק דובי. למעשה, בשני ימי המסחר שחלפו מאז שטראמפ הכריז על תוכנית ה"מכסים ההדדיים" שלו, נמחקו 5 טריליון דולר משווי השוק של המניות בבורסות ארה"ב, ומאז השבעתו לנשיא באמצע בינואר שווי השוק של כלל החברות הנסחרות בארה"ב נחתך ב-9.6 טריליון דולר.
שוק האג"ח לא נותר אדיש גם כן והתשואות על האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים צנחו למתחת לרמה של 4% ונסגרו ברמה של 3.99%. בכך מאותתים המשקיעים שהם צופים מיתון שמתקרב אליהם, ובהתאם נוהרים לחוף מבטחים בדמות איגרות חוב של ממשלת ארה"ב, שנחשבות לנכס הכלכלי הבטוח בעולם, ושהם מעריכים שבקרוב הריבית תרד, ולא משום שהושגה שליטה על האינפלציה, אלא משום שלבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב (הפד), לא תיוותר ברירה. שכן הדרך לתמרץ כלכלה שנקלעה למיתון היא להוריד ריבית. באותו מזכר של כלכלני ג'יי.פי מורגן הם הקפיצו את הסיכוי שארה"ב תיכנס למיתון השנה ל-60%, בעוד בתחילת השנה הנוכחית הסיכוי עמד על 30% להערכתם. אולם יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר שלשום שהמכסים שהטיל טראמפ עתידים לתדלק את האינפלציה ושמשום כך הורדת ריבית לא נראית באופק. הדבר רק תרם לעצבנות ולחרדה של המשקיעים ברחבי העולם שכעת רואים לנגד עיניהם אפשרות של התממשות של תרחיש חמור יותר – סטגפלציה. שילוב של מיתון עם אינפלציה גבוהה.
לא כך דמיינו המשקיעים בוול סטריט ועשירי העולם שייראו מסכי הבורסה בנשיאותו השנייה של טראמפ. הנשיא ה-47 של ארה"ב (שהוא גם הנשיא ה-45) התקבל על ידי אנשי הפיננסים בוול סטריט ואנשי הטק בעמק הסיליקון בזרועות פתוחות, ומרגע שהסתמנה ההובלה שלו במרוץ לבית הלבן, הם אימצו אותו אל ליבם, תוך שהם מסבירים לעולם, וכנראה גם לעצמם, שמדובר בנשיא הטוב ביותר שהם יכלו לבקש לעצמם: נשיא פרו-עסקי שיקל בנטל הרגולציה, יפחית מסים, ייתן רוח גבית למיזוגים ורכישות ובאופן כללי ידחוף קדימה את עולם העסקים. הוא הרי אחד משלהם. ביזנס מן שאוהב לשחק גולף בזמנו הפנוי. וכך תרמו מיליוני דולרים ונהרו להשבעתו כל השמות הגדולים ברשימת המיליארדים של פורבס. ממארק צוקרברג ועד ג'ף בזוס, כשלנגד עיניהם עומדת האפשרות להפוך לעשירים עוד יותר.
ואכן, מאז שניצח טראמפ בבחירות בנובמבר, הבורסות בארה"ב חגגו ועלו מעלה-מעלה, ונראה היה ששום דבר לא יכול לבלום את המגמה. בעיתונים הכלכליים הגדולים במדינה כבר התחילו להגות באפשרות שבעתיד הנראה לעין כבר ייווצר הטריליונר הראשון – כלומר, האיש שעושרו הפרטי יעמוד על למעלה מטריליון דולר – ואף סימנו את המועמד: אילון מאסק, הבעלים של טסלה, SpaceX ו-X (טוויטר לשעבר), שגם קיבל מינוי בממשל טראמפ.
אבל במידה רבה בוול סטריט ועמק הסיליקון לא רצו לראות את הכתובת שהייתה על הקיר. אולי משום שאנשי עסקים אוהבים להיות בצד המנצח, אולי כי הם מאמינים ביכולת שלהם לתמרן כל סיטואציה לטובתם, ואולי מסיבות אחרות, עמוקות יותר וסמויות מן העין. בשוק ההון ובכלכלה בכלל יש כמה וכמה קלישאות שחוקות שיש סיבה טובה שהן נשחקו – פשוט כי הן לכדו איזו אמת בסיסית שהתגלתה כנכונה כל פעם מחדש. אחת הקלישות האלו היא שאין דבר שהשווקים אוהבים פחות מאי ודאות. כשאי-הוודאות מתגנבת דרך החלון או נכנסת בדלת הראשית, הבורסות רועדות. אי-ודאות היא ההפך ממה שעסקים זקוקים לו כדי לרקום תוכניות עסקיות, לצמוח ולהניב עוד רווחים. כבר בכהונה הראשונה שלו, ובוודאי שבמהלך הקמפיין, טראמפ הוכיח שאי-וודאות היא שמו השני, ושכאוס הוא שמו השלישי: הוא יכול לומר בתוך דקות ספורות דבר והיפוכו, העובדות מעניינות אותו במידה מועטה מאוד וניכר שהוא סבור שהפרפסקטיבה הסובייקטיבית שלו היא האמת לאמיתה, או לכל הפחות זו שנכונה לזמנה.
תחילת כהונתו השנייה של טראמפ הייתה כאוטית. הוא חתם על מאות ואלפי צווים, חלקם אגרסיביים ומשני סדרי עולם, וכבר איים בהטלת מכסים, לטענתו כדי לבלום כניסת סמים ומהגרים לארה"ב, תוך שהוא רוקד טנגו עם מועד כניסתם לתוקף. וגם עכשיו, לאחר שהציג את תוכנית המכסים הגדולה שלו במסגרת מה שהוא מכנה "יום השחרור", הוא כבר אותת שהוא נכון לעשות עסקים עם מדינות שיבצעו מחוות של ממש כלפי ארה"ב.
כאמור, מרגע שזיהו בוול סטריט את ההפכפכות של טראמפ, המנגינה בשווקים השתנתה. אבל זה לא טראמפ שהשתנה. אלא אלו המשקיעים שהבינו מי הנשיא שניצב מולם. טראמפ הבטיח לעשות את אמריקה גדולה שוב, וקברניטי הכלכלה האמריקאית שמחו לשמוע על כך. אולם לא בטוח שהם והנשיא אדום השיער דיברו על אותה אמריקה. חלק מהם כנראה חשבו על גרסה חזקה ועוצמתית יותר של אמריקה שכבר הכירו – בירת הפיננסים המזמינה של העולם, מנהיגת העולם החופשי וסמל הגלובליזציה. טראמפ, ככל הנראה, ועד כמה שאפשר לדעת מה עובר במוחו של הפוליטיקאי התזזיתי ורב הסתירות ביותר בימינו, חשב על אמריקה אחרת, אמריקה בדלנית, מכונסת, ולא ידידותית.
במשך עשרות שנים ארה"ב בנתה את עצמה כמעצמה שהיא מרכז העולם הפיננסי. לא לחינם הבורסה בישראל מורטת את שיערותיה בכל פעם מחדש שאחד מיוניקורני ההייטק בוחר להנפיק בנאסד"ק או בבורסת ניו יורק. הרי כך עושים כולם. אם אתה רוצה להצליח בגדול, אתה מנסה לעשות את זה בארה"ב. אין מקום אחר להיות בו. הנתיב הזה הוא דו-כיווני והוא מסועף מאוד. העולם התערה בארה"ב כפי שארה"ב התערתה בעולם. הקשרים הם מרובים וסבוכים. ומשום כך המהלכים של טראמפ הם בגדר טלטלה גלובלית אדירה. הצניחה החדה בבורסות ארה"ב גררו איתן את יתר הבורסות בעולם. אולם גם אם הירידות היו נחלתו של השוק בארה"ב בלבד, הנזק הוא גלובלי. כך, לדוגמה, היקף הנכסים באפיקי החיסכון השונים של הציבור הישראלי שעוקב אחרי מדד הדגל האמריקאי S&P 500 עומד על כ-250 מיליארד שקל, שהם כ-10% מכלל הנכסים שמנהלים המוסדיים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) עבור הציבור. וישראל אינה המדינה היחידה שרבים מנכסי הציבור שלה מושקעים במניות שנסחרות בארה"ב.
בשווקים כבר מכנים את טראמפ הברבור הכתום. אבל בניגוד למושג המקורי - הברבור השחור, אותו אירוע בלתי צפוי שמרעיד את העולם - הברבור הכתום והבלתי ניתן לחיזוי שיושב בבית הלבן, ושמחר בבוקר עשוי לחזור בו כליל מתוכנית המכסים הגרנדיוזית שלו או להשיק תוכנית דרמטית ואגרסיבית ממנה, יותר דומה לברווז כתום. הוא הלך, נראה וקרקר כמו ברווז מהיום הראשון. השווקים פשוט לא רצו לראות ולשמוע, וכך הברווז הפך לברבור.
