סגור

נסיגה מתונה בשקל בפתיחת שבוע הפד, הדולר על 3.45 שקלים

המטבע האמריקאי נסחר בעלייה של 0.3% מול השקל; פסגות בית השקעות: "לבנק ישראל יש רזרבות מט"ח אדירות שהוא יכול להשתמש בהן על מנת למתן את האינפלציה המיובאת - כרגע המדיניות שלו מתרכזת, בצדק, בהעלאות הריבית"

פותחים את שבוע הפד בשוק המטבעות, ועם תנועות מתונות בחזית המקומית: הדולר עולה ב-0.3% ונסחר בסביבת 3.45 שקלים, היורו עולה ב-0.4%, על 3.44 שקלים.
בשוק העולמי: היורו נחלש ב-0.4% ונסחר ב-0.997 דולר. הפאונד יורד ב-0.4% ונסחר ב-1.136 דולר; ובאסיה - הדולר עולה ב-0.4% מול מקבילו ביפן, ונסחר ב-143.4 ין.
ביום רביעי יפרסם הבנק המרכזי של ארה"ב בראשות ג'רום פאוול את החלטת הריבית שלו, כשעל הפרק העלאת ריבית של 0.75% לכל הפחות. יום לאחר מכן יגיע תורו של הבנק האנגלי בהובלת אנדרו ביילי, שם גם צפויה לנו העלאת ריבית חדה, ייתכן שבאותו סדר גודל. גם הבנק היפני יפרסם את החלטת הריבית שלו בחמישי, מול ירידה עקבית ונמשכת בין. לבנק ישראל יהיה מספיק זמן לדוש ולדוש במשמעות ההחלטות הללו, עד להודעת הריבית שלו, ב-3 באוקטובר.
נתוני המדד של אוגוסט שפורסמו בחמישי שעבר אולי היו טובים מהתחזיות, אך הם לא צפויים להשפיע על סייקל העלאות הריבית של בנק ישראל. כך אומרים גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "מדד המחירים הפתיע בירידה של 0.3% אולם הוא לא צפוי לעצור את העלאות הריבית של הבנק המרכזי.
המדד הושפע מירידת מחיר הנפט הגולמי והפחתה זמנית של הבלו, זאת בזמן שברכיבי המדד האחרים נמשכת העלייה ולחצי האינפלציה ניכרים. המדד בשנת 2022 צפוי להיות כ-5% ובמהלך 12 החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות בכ-2.8% עד 3.3%.
בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית בהחלטה של חודש אוקטובר בשיעור שלא יפחת מ-50 נ"ב והריבית צפויה להמשיך ולעלות מן הרמה הנוכחית של 2% לבין 3.25% ל-3.50% בעוד שנה", מציינים מיכאל בפמן ורזניק.
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, מבחין בין תמונת המצב בבנק היפני לבין זו של בנק ישראל. "בשבוע החולף דווח על כך שהבנק היפני החל לבחון מהלך של התערבות בשוק המט"ח על מנת למתן את היחלשות המטבע המקומי, מהלך שאף מדינה עדיין לא נקטה בו.
יש הבדל מהותי בין התערבות לצורך החלשת המטבע המקומי לבין התערבות לצורך חיזוק המטבע המקומי. בהתערבות שנועדה להחליש את המטבע המקומי הבנק המרכזי משתמש במטבע המקומי, שממנו יש לו למעשה מאגר אינסופי, כדי לקנות מט"ח. לעומת זאת, כדי לחזק את המטבע המקומי הבנק המרכזי צריך להשתמש ברזרבות המט"ח שלו ואלו כמובן מוגבלות".
גרינפלד מדגיש כי "למזלם של היפנים, רזרבות המט"ח שלהם הלכו וגדלו בשנים האחרונות באופן עקבי ולפחות נכון לעכשיו אין חשש לתהליך שבו הבנק המרכזי מבצע מהלך של קמיקזה פיננסית. עם זאת, ככל שהיפנים יתעקשו לשמור על המדיניות המוניטרית הנוכחית כך גם הלחץ לפיחות ילך ויגבר והרזרבות ילכו וידללו.
וכאן מגיע גרינפלד למצב שבו נתון הנגיד אמיר ירון: "גם לבנק ישראל יש רזרבות מט"ח אדירות שהוא יכול להשתמש בהן על מנת למתן את האינפלציה המיובאת במקרה והדולר ימשיך להתחזק. כרגע המדיניות של בנק ישראל מתרכזת, בצדק, בהעלאות הריבית שכן עיקר האינפלציה מגיעה משוק העבודה ההדוק אבל אין ספק שגם בהיבט של 'אינפלציה מיובאת' יש לישראל יתרון ברור על פני מדינות אחרות".