סגור
מיתון בורסה יורדת מניות וול סטריט ירידות
המשקיעים הישראלים הפגינו בגרות אל מול הירידות בשוק ההון (צילום: גטי)

למרות השנה הסוערת, המשקיעים הישראלים לא משכו את הכסף משוק ההון

בשנת 2022 המשק עבר מריבית אפס לריבית של 3.75% תוך פחות מחצי שנה - זה היה אירוע מטלטל, שגרם הפסדים בשוק האג"ח והקרין גם על שוק המניות. למרות הטלטלה, הישראלים לא נכנסו לפאניקה, ומשכו יחסית מעט מכספיהם. מקרנות האג"ח נפדו 25 מיליארד שקל, אך לקרנות הכספיות זרמו מעל 32 מיליארד שקל. קופות הגמל להשקעה גייסו פחות כספים ובקרנות הפנסיה הצמיחה הואצה. מה צפוי ב־2023?

שנת 2022 הייתה אחת השנים הסוערות ביותר שידע שוק ההון מזה יותר מעשור. המעבר מריבית אפס לריבית של 3.75% בתוך פחות מחצי שנה היה אירוע מטלטל, שגרם להפסדים בשוק האג"ח, והקרין כמובן גם על שוק המניות.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי למרות המסכים האדומים שליוו אותנו רוב השנה, המשקיעים הישראלים דווקא הפגינו בגרות, ולא מיהרו למשוך את כספיהם משוק ההון. גם גורמים מענף בתי ההשקעות מציינים כי בהשוואה למשברים קודמים, הציבור הפגין יותר חוסן ולא מיהר למשוך את כספיו, אלא היה יותר סלקטיבי ושקול בהחלטותיו.
ההתבגרות הזו הגיעה לאחר שהמשקיעים ראו שבמשברים קודמים, השווקים תיקנו עצמם ברוב המקרים בטווח הארוך. דוגמה טרייה יחסית לכך הייתה במשבר הקורונה - השווקים צנחו בעשרות אחוזים עם פרוץ המשבר במרץ 2020, אולם תיקנו את רוב הירידות עוד באותה השנה, ובשנת 2021 אף רשמו שיאים בעקבות התאוששות הכלכלה לאחר תקופת הסגרים. אז מה היה השנה? מאיפה בכל זאת יצאו כספים, והאם התשואות השליליות של שנת 2022 יקשו על גיוס כספים חדשים השנה.
1. קרנות נאמנות: הכסף נזל מ"הידיים החלשות", אבל לא כמו בקורונה
ענף קרנות הנאמנות, המנהל 376 מיליארד שקל, מוגדר כ"ידיים החלשות" של שוק ההון. מדובר בכסף שמושקע לטווח קצר־בינוני, נזיל ברמה היומית, מציג תשואה יומית, והמשקיע יכול בלחיצת כפתור למכור את אחזקותיו. לכן, באופן מסורתי לאורך השנים, כאשר השווקים נופלים, יש פדיונות גבוהים בענף קרנות הנאמנות. ואכן, זהו המוצר המרכזי בו נרשמו פדיונות בשנה החולפת. אלא שביחס לעוצמת הירידות והשינוי האמיתי שחל בתנאי הכלכלה אשתקד, היקף הפדיונות לא היה דרמטי.
מרבית הפדיונות נרשמו בקרנות האג"ח. מדובר בקטגוריה מרכזית בענף הקרנות, שניהלה בתחילת שנת 2022 נכסים בהיקף של 226.5 מיליארד שקל. קרנות אלה כוללות גם קרנות מעורבות, קרי כאלו שמשקיעות גם במניות, ומהוות למעשה מעין תיק השקעות המחולק בין הנכסים הסולידיים (אג"ח) למסוכנים יותר (מניות). מקרנות האג"ח נפדה סכום של קרוב ל־25 מיליארד שקל במהלך שנת 2022. זהו כמובן סכום לא מבוטל, אולם לשם השוואה עם פרוץ משבר הקורונה נפדו מתעשיית הקרנות (בעיקר קרנות אג"ח) קרוב ל־40 מיליארד שקל בתוך מספר שבועות בלבד.
הפדיונות בקרנות אג"ח לא נבעו סתם מפאניקה, אלא היו לגיטימיים - הנפילות השנה לא היו ירידות לצורך עליות, כפי שהיה פעמים רבות בעבר, אלא כתוצאה משינוי אמיתי במחיר הכסף, שמביא לעלייה בתשואות האג"ח והפסדי הון. לכן, עבור מי שמושקע לטווח קצר עד בינוני, לגיטימי לעשות שינוי בהשקעותיו ולהקטין את החשיפה לשוק ההון.
הבגרות של המשקיעים התבטאה גם בכך שרבים מהכספים שנמשכו לא התבצרו במזומן, אלא הושקעו בקרנות כספיות - קרנות נאמנות מאוד סולידיות, שמשקיעות בעיקר בפקדונות ובמק"מ לטווח קצר של עד 3 חודשים בממוצע. הקרנות הכספיות שמניבות תשואה פחות או יותר דומה לריבית בנק ישראל, הפכו לאלטרנטיבת השקעה לאור עליית הריבית, לאחר שלאורך עשור הניבו תשואה אפסית.
זאת ועוד, אל הקרנות הכספיות זרמו לא רק כספים מהקרנות המסורתיות, אלא גם כסף חדש, מחשבונות העו"ש והפקדונות. וכך, אל הקרנות הכספיות זרם סכום אדיר של 32.3 מיליארד שקל בשנה שעברה. בשורה התחתונה סיים ענף הקרנות את שנת 2022 עם גיוסים של 5.8 מיליארד שקל, אלא שלמנהלי הקרנות אין מה לחגוג, שכן רווחיות הענף ירדה אשתקד: דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים ועומדים בממוצע על פחות מ־0.15% (גם לאחר ההעלאה שעשו חלק ממנהלי הקרנות בסוף השנה), לעומת דמי ניהול של 1%-0.5% בממוצע בקרנות האג"ח.


2. קופות הגמל להשקעה: מגייסות, אבל פחות
קופות הגמל להשקעה הן מוצר חדש שנכנס לשוק בשנת 2016, והפך לפופולרי, בין היתר בשל יתרונות המס הגלומים בו. מאז כניסתן לשוק, בקופות הגמל להשקעה נרשם קצב הולך וגדל של גיוסים, שהגיע בשיאו בשנת 2021 ל־11.2 מיליארד שקל. סך הנכסים שמנוהלים בקופות הגמל להשקעה עומד על 35.4 מיליארד שקל.
קופות הגמל להשקעה נחשבות למוצר היברידי שבין ענף קרנות הנאמנות וניהול התיקים לבין ענף הגמל המסורתי, בכל הקשור להסתכלות על טווח ההשקעה. הדבר הזה מתבטא גם בנתוני הגיוסים. אמנם חגיגת הגיוסים למוצר הזה נבלמה אשתקד, והיקף הצבירה נטו (הפקדות פחות משיכות) ירד בשיעור של קרוב ל־50% ל־5.7 מיליארד שקל. ועדיין, ביחס לכך שהשנה החולפת הייתה שלילית, וקופות הגמל להשקעה הניבו בממוצע תשואה שלילית של 11.7%, מדובר בנתון נאה. למעשה, נראה כי הנתון החריג הוא של 2021, שבה בעקבות הגאות בשווקים זרמה כמות כספים חריגה לענף, ואילו הגיוסים של שנת 2022 דומים ברמתם לאלו שהיו בשנים 2020-2019.
עם זאת, כשבוחנים את נתוני משיכות הכספים בלבד, ניתן לראות היטב את השפעת התנודות בשווקים: אם בשנת 2020 המשיכות היוו 25% לעומת ההפקדות בגמל להשקעה, בשנת 2021 חלקן ירד ל־18%, ואילו בשנה שעברה היחס בין המשיכות להפקדות כבר הגיע ל־41%, מה שמעיד על כך שהנפילות בכל זאת הרתיעו חלק מהמשקיעים.
בקופות הגמל המסורתיות (קופות גמל לתגמולים), שנחשבות לחלק מהחיסכון הפנסיוני, נרשמה מגמה דומה. היקף ההפקדות נטו אשתקד ירד משמעותית, אך נותר עדיין חיובי, ועמד על 3.5 מיליארד שקל. מדובר על ירידה של 68% לעומת שנת 2021, אז גייסו קופות הגמל מעל 11 מיליארד שקל. בניגוד לקופות הגמל להשקעה, במוצר זה היקף המשיכות שמר פחות או יותר על יציבות, ועמד אשתקד על 9.6 מיליארד שקל, לעומת משיכות של 9.1 מיליארד שקל בשנת 2021.
3. עסקים כרגיל בקרנות ההשתלמות ובקרנות הפנסיה
אם מישהו יסתכל על נתוני ההפקדות בחיסכון ארוך טווח, הוא יתקשה לזהות שהייתה דרמה בשווקים אשתקד. נתוני הצבירה נטו שמרו על יציבות: בקרנות ההשתלמות נרשמה ירידה קלה בלבד של 4.6% ל־14.4 מיליארד שקל, ובקרנות הפנסיה החדשות נרשמה בכלל התחזקות של מגמת הצמיחה: היקף הצבירה נטו (גיוסים פחות משיכות) עמד אשתקד על 51.2 מיליארד שקל, לעומת 42.3 מיליארד שקל בשנת 2021. מדובר על זינוק של מעל 20%, שמשקף את עוצמת שוק העבודה. הסיבה ליציבות הזו היא שהחיסכון לטווח ארוך מושפע יותר ממצב שוק העבודה מאשר ממצב שוק ההון, ומכך שמרבית ההפקדות נעשות באופן שוטף מתוך השכר.
בעבר, החיסכון בקרנות ההשתלמות נתפס אמנם כחיסכון לטווח בינוני. היה מקובל למשוך את הכסף לאחר 6 שנות הפקדה (משך הזמן המינימלי לצורך קבלת הטבת המס), ולעשות שימוש בכסף למימון הוצאה גדולה כמו רכישת רכב או שיפוץ. אולם נראה שגם התפיסה הזו השתנתה לאורך השנים האחרונות, וקרנות ההשתלמות נתפסות כחיסכון לטווח ארוך, ולכן העמיתים אינם נבהלים גם כאשר יש שנה שלילית בשווקים, כמו השנה שעברה שהניבה בממוצע תשואה שלילית של כמעט 9% במכשיר זה.
4. הפקדונות החלו להציע תשואה עם "בשר", וזו הייתה השנה שלהם
עם כל הכבוד לקרנות הכספיות, שנת 2022 הייתה שנת הפקדונות. אחרי יותר מעשור שהפקדונות הניבו תשואה אפסית, הם החלו להציע תשואה עם יותר "בשר", וכמובן עם סיכון אפסי וללא תנודתיות. אמנם הבנקים כמובן לא מיהרו להעלות את הריבית שהם צריכים לשלם ללקוחותיהם בפקדונות, אולם בעקבות ביקורת ציבורית רחבה על התנהלותם, וגם איומי חקיקה, הם החלו לגלגל קצת יותר מהעלאת הריבית אל הריבית המוצעת בפקדונות, וכיום בפקדונות לטווח של שנה ומעלה מציעים ריבית שנתית של 4%-3% (בפקדונות הקצרים יותר הריבית עדיין נמוכה למדי).
עליית הריבית בפקדונות, והעובדה כי לחלק מהציבור אין בפועל גישה לשוק ההון בניהול חסכונותיו לטווח קצר, הביאה לזרימה אדירה של כספים אל הפקדונות החל מאפריל, אז הועלתה הריבית לראשונה. כך, בעוד בחודשים ינואר־אפריל זרמו מדי חודש לפקדונות פחות מ־25 מיליארד שקל בממוצע, במאי הסכום כבר טיפס ל־32 מיליארד שקל, והחל מחודש ספטמבר כבר מדובר על 50 מיליארד שקל ומעלה, מדי חודש. לשם השוואה, בכל שנת 2022 זרמו לקרנות הכספיות 32 מיליארד שקל.
בסך הכול, בחודשים ינואר־נובמבר 2022 (טרם פורסמו נתוני דצמבר) זרמו לפקדונות 402.8 מיליארד שקל, זינוק של 31.5% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021. במערכת הבנקאית מעריכים שזרם ההפקדות לפקדונות רק יגבר ב־2023, בעקבות הצפי להתייצבות הריבית סביב רמה של 4%.
5. התשואות השליליות של 2022 יקשו על הגיוסים?
שנת 2023 נפתחה ברגל ימין בשווקים. זה כמובן לא אומר עדיין כלום בנוגע למה שצפוי בהמשך השנה, אולם ההערכה הרווחת היא שרוב גל העלאות הריבית כבר מאחורינו, ואולי לקראת סוף השנה אפילו תחל ירידה בריבית, שתיתן רוח גבית לרווחי הון בשוק האג"ח. ועדיין, למשווקי מוצרי ההשקעות השונים מחכה משימה לא פשוטה השנה. התשואות השליליות של שנת 2022 יקשו עליהם לשכנע לקוחות לפתוח קופת גמל להשקעה או להשקיע כספים בקרן נאמנות מעורבת. בוודאי כשיש ממול אלטרנטיבה של פיקדון בנקאי בריבית של מעל 3% לשנה בלי סיכון.
הסתמכות על תשואות העבר בקבלת החלטות השקעה היא בעייתית תמיד, אך על אחת כמה וכמה בתקופה זו. למעשה, משמעות הפסדי ההון הגבוהים שהיו אשתקד בשוק האג"ח היא שכעת הן נסחרות בתשואה שמגלמת את הריבית החדשה והגבוהה יותר הקיימת בשוק, כך שהשנה הקרובה עשויה להיות דווקא אטרקטיבית בשוק זה. גורמים בשוק ההון מציינים כי הם מזהים ניצנים של חזרת הציבור לשוק האג"ח, אך להערכתם הציבור יחזור לאפיק זה רק אחרי שהמחירים יהיו גבוהים ויציבים יותר.
האם הציבור יזהה את התשואות בשוק האג"ח כאטרקטיביות, או יעדיף להתבצר בפקדונות הבטוחים? את זה מוקדם לומר, אך מה שניתן להעריך הוא שהיקף הכספים האדיר ששוכב כיום בחשבונות העו"ש, ושעומד נכון לחודש אוקטובר על 520 מיליארד שקל (לעומת שיא של 600 מיליארד שקל בחודש אפריל), יוסיף ויפחת. הסיבה לכך היא שסוף סוף ישנן אלטרנטיבות ההשקעה סולידיות מחד, ומנגד השארת הכספים בעו"ש שוחקת את ערכם הריאלי בשל האינפלציה.